משפט

המפקח על הבנקים פורש: האם הבנקים נהנים מיחס מועדף?

היום הם מפקחים על הבנקים ומחר הם יכולים למצוא עצמם במשרה בכירה באחד הבנקים שביקרו ופיקחו עליו  בעבר. מדובר בניגוד עניינים בעייתי והרבה פעמים הבנקים נהנים מיחס מועדף, במודע או שלא, זה לא משנה, של הרגולטורים מכיוון שמדובר במעסיקיהם בעבר או בעתיד | עו"ד סם שמואל כהן 

מערכת ice |  1
עורך דין סם שמואל כהן (צילום באדיבות המצלם)
יאיר אבידן המפקח  על הבנקים הודיע השבוע כי בכוונתו לפרוש בחודש יוני הקרוב, כשנתיים לפני סיום הקדנציה. בעבר הוא כיהן כסמנכ"ל בבנק דיסקונט וכחבר הנהלה בקבוצת דיסקונט.
"אין זה סוד כי מדובר בדלת מסתובבת כאשר הרגולטור מגיע מהשוק הפרטי, עובר לפרק  זמן לתחום הציבורי ואז חוזר לשוק הפרטי. היום הם מפקחים על הבנקים ומחר הם יכולים למצוא עצמם במשרה בכירה באחד הבנקים שביקרו ופיקחו עליו  בעבר", מסביר עו"ד סם שמואל כהן, שעוסק בהגנה מפני תביעות בנקים כנגד לקוחותיהם. לדבריו,  מדובר בניגוד עניינים בעייתי והרבה פעמים הבנקים נהנים מיחס מועדף, במודע או שלא, זה לא משנה, של הרגולטורים מכיוון שמדובר במעסיקיהם בעבר או בעתיד".

איך הסיטואציה משליכה על ההתנהגות היומית של הבנקים כלפי לקוחותיהם?
"אתן לך דוגמא: האזרח הקטן או בעל עסק שכיום עושה פחות שימוש בצ'קים מבצע העברות בנקאיות. קורה לפעמים שאנחנו מבצעים העברה לאדם או עסק מסויים, רושמים את שמו וטועים בספרה אחת או יותר במספר החשבון אליו הועבר הכסף. אם היה לנו מזל ונפלנו על אדם או בעל עסק הגון, הבעיה נפתרת בקלות והוא מחזיר את הכסף בחזרה. אבל אם נתקלים באדם שלא מוכן להחזיר את הכסף שהועבר אליו בטעות  לחשבונו, את הבנק זה לא מעניין והוא פותר את עצמו ב'זבש"ך'.
למרות שההעברה בוצעה באמצעות המערכת הבנקאית, הבנק אינו מוכן לקחת חלק בטעות. כשאתה מבצע ההעברה מופיע שמו של בעל החשבון, מספר החשבון שלו, שם הבנק והסניף, לכן הבנק יודע שמדובר בהעברה מוטעית, כי אין התאמה בין שמו של בעל החשבון לבין מספר החשבון. הבנק במקרה שכזה רוצה להיות מכוסה מכל הכיוונים, עושה שימוש לרעה במושג שנקרא 'סודיות בנקאית'  ופקידי הבנק עושים הכל כדי לשמור על הבנק או על עצמם ולכן הם לא מוכנים לפעול ביחד עם הלקוח לתקן את הטעות ושולחים אותו לבית המשפט".
יש לך דוגמא?
"לקוחה שלי עשתה טעות כזאת, מי שקיבל את הכסף בטעות לא היה מוכן להחזיר אותו והבנק לא היה מוכן לסייע בפתרון הבעיה למרות שהטעות בוצעה תוך שימוש במערכת של הבנק. רק לאחר שפניתי לפיקוח על הבנקים, הבנק מסר ללקוחה את שמו של בעל החשבון ואת מספר תעודת הזהות שלו אך סירב למסור פרטים מזהים נוספים כגון מס' טלפון וכתובת".
נתקלת במקרים אחרים?
"כל הזמן. נאמר שאתה נמנה בין אלה שהתמזל מזלם וזכית בירושה. קיבלת צו ירושה לפיו אתה והיורשים האחרים זכאים כל אחד לחלק מסוים מהכסף שמופקד בחשבונו של הנפטר. אם תיגש לבנק עם הצו ותדרוש לדוגמא את השליש שמגיע לך על פי צו הירושה, הבנק יחייב אותך להגיע לסניף עם שאר היורשים, לחתום על מסמכים בבנק ורק אז כל יורש יקבל את חלקו. היה לי מיקרה שאחת היורשות הייתה חולת סרטן סיעודית ולא יכלה להגיע לבנק. רק לאחר התערבותי כעורך דין,  הבנק הסכים לשלוח אליה פקיד שיחתים אותה על המסמכים לשחרור הכסף לשאר היורשים.
יכול להיות גם במקרה של יורש שרוצה לנקום ביורשים האחרים איתם הוא מסוכסך. הוא, היורש הנוסף 'מסודר' כלכלית ולא דחוף לו לקחת את חלקו בחשבון המוריש ואינו מוכן להגיע לבנק ולחתום על המסמכים לשחרור הכספים.
חשוב לדעת כי צו ירושה הוא  מסמך משפטי לכל דבר, מסמך ממשלתי רשמי והבנק מסרב לקבל אותו כלשונו. אם אתה מגיע עם צו הירושה לטאבו אפילו עבור דירה ששוויה 5 מיליון שקלים, פי 100 מהסכום בחשבון המנוח,  הטאבו רושם ישר את חלקך בנכס שהורישו לך מבלי להניד עפעף".
אבל הבנק איננו מוכן להסתפק במסמך רשמי של המדינה ומפנה אותך שוב, איך לא, לבית המשפט. הבנק לא רוצה להסתכן שיורש אולי יתבע אותו על כך שאיפשר ליורש אחר לקחת כספים מחשבון המנוח ללא הסכמתו של היורש 'הסרבן'. מה שמחייב את היורש לשכור שירותי עורך דין ולהשקיע כספים בתביעה משפטית. 
וכאן המפקח על הבנקים צריך להתערב?
מאיפה הבנק לוקח על עצמו את הסמכות החוקית להתעלם מצו ירושה או מטעות שנעשתה במערכת הבנקאית שלו עד שבית המשפט יחייב אותו לעשות זאת?  פקידי הבנק מהקטן ועד לגדול, פועלים לפי הנהלים והכללים של אותו בנק וחוששים לבצע פעולה משפטית שאולי תפגע בבנק, כאשר האינטרס של בעל החשבון או היורש לא נכללים בשיקוליו. גם הרגולטור מיישר קו עם עמדה זו ולפעמים גם בתי המשפט.
אם המפקח על הבנקים ינחה את הבנקים לכבד צווי ירושה כפי שהם, ויחייב אותם  לתקן טעויות בהעברת כספים, הבעיות הכאילו מורכבות יהפכו לפשוטות וברורות לביצוע. אבל הבנקים מעדיפים את העמימות הזאת כי היא משרתת את האינטרסים שלהם שהכספים יישארו בחשבונות כמה שיותר זמן. כשהבנק מעכב כספי ירושה, בינתיים הוא עושה שימוש בכספים אלה להשקעותיו ומרוויח עליהם. אולי בעקבות הרעיון שהציג השבוע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לפיו הבנקים יחוייבו לשלם ללקוחותיהם ריבית של חצי אחוז על עו"ש בזכות, יזרז הבנקים לשחרר כספי יורשים".
ישנה סוגיה נוספת שהמפקח על הבנקים מתעלם ממנה?
"קח למשל את הריביות החריגות שממש עושקות את בעלי החשבון שחורגים ממסגרת האשראי. מצד אחד לקוח הבנק משלם לבנק סכום קבוע עבור מסגרת האשראי ומצד שני כשהוא חורג ממנה הוא מחויב בשיעור ריבית גבוה בהרבה.
הבנקים אוהבים לתת לך הלקוח הפרטי ובטח ללקוח העסקי, הלוואות בריביות גבוהות שזה הרווח העיקרי של הבנקים. כשאתה בעל עסק ואתה לוקח אשראי בנקאי  או הלוואה בנקאית, הבנק הופך למעשה לשותף סמוי שלך בעסק. הבנק מעוניין שתיכנס לחריגה בחשבון ותיקח עוד ועוד הלוואות, ולמרות כל ההגבלות הרגולטוריות, הבנק פתאום מגלה יצירתיות בשפע ויודע לעקוף אותן: למשל הוא פותח לך חשבון נוסף או נותן לך עוד הלוואה 'גדולה' לכסות את המינוס כביכול, אבל התוצאה היא רק הסתבכות כלכלית יותר עמוקה ויותר קשה, ושוב, רווח יותר גדול לבנק. 
כשבעל עסק או הלקוח הפרטי  מתקשה להחזיר ההלוואה, הבנק מגיש תביעה להחזרת החוב, אבל לא תמיד אתה יודע ממה מורכב החוב: מה החלק של הקרן בחוב, מה הריבית ומהי העלות של עורך הדין שמגיש נגדך ההליכים המשפטיים. אם לא תעמוד בתנאי ההלוואה או המשכנתא יתחילו הליכים משפטיים יקרים במסגרתם יעקלו לך כספים, חשבונות, משכורת, קיצבאות יממשו את הרכב או את הדירה בהליך יקר של כינוס נכסים כאשר במקרים רבים הבנק מחליט על התזמון בעיתוי הכי גרוע מבחינת הלקוח ומכאן ועד להליכי חדלות פירעון הדרך לא ארוכה. 
כל עוד הבנק מרגיש מספיק בטוח הוא יתן לך לעשות מה שאתה רוצה גם כאשר רמת הסיכון גבוהה עבורך.
המפקח על הבנקים צריך לדאוג לכך שאם הבנק מסכן את הלקוח או את עסקו, יהיה מדובר בהפרת אמונים כלפי הלקוח ואז גם הבנק יהיה בסיכון.
עו"ד סם שמואל  כהן: "כיום למפקח על הבנקים אין מספיק 'שיניים'. לדעתי חייבת להיות גם תקופת צינון בין הפרישה של הבכירים בשירות הציבורי,  במיוחד אלה שעובדים ברגולציה, זאת  כדי להקטין את ניגודי העניינים. בנוסף   חייב להיות פיקוח הדוק יותר או אפילו איסור בחקיקה שתעסוק בתנאים למתן אשראי לאנשים ולבעלי עסקים על מנת למנוע מקרים שברור שאותם אנשים לא יהיו מסוגלים לעמוד בהלוואות ובאשראים שהבנק מציע  להם".
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    נקודות מעניינות!
    שמואל 02/2023/14
    הגב לתגובה זו
    0 0
    כבר קרה לי שהעבירו לי כסף בטעות וגם ההפך,םפ פיקוח רציני כי הבנקים מרוויחים בצורה מוגזמת על חשבוננו!
    סגור