בית הדין הארצי לעבודה (הנשיאה ורדה וירט ליבנה, השופטת לאה גליקסמן, השופטת חני אופק גנדלר ונציגי הציבור גב' רחלי בנזימן ומר עצמון ליפשיץ) דחה את עיקר ערעורה של חברת שופרסל על חיובה לשלם מכוח החוק להגברת האכיפה, תשע"ב- 2011 את זכויות עובדות ניקיון שהועסקו בסניפי שופרסל באמצעות קבלן שירות. פסק הדין עוסק בשתי עובדות בענף הניקיון, נתינות אריתראה, אשר הועסקו בסניפי רשת "שופרסל", על ידי חברת סופר שירות לכל בע"מ, נגדה הוצא צו פירוק במהלך שנת 2019.

עיקר הערעור של שופרסל נדחה, כמפורט להלן: האפשרות להגיש תביעה כנגד שופרסל לאחר קבלת כספים מהמוסד לביטוח לאומי: נוכח הליכי פירוק החברה, חלק מזכויות העובדות שולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי. בית הדין דחה את טענת שופרסל כי היה על בית הדין האזורי לדחות את תביעתן של העובדות בשל העובדה שקיבלו כספים מהמוסד לביטוח לאומי במסגרת הליכי הפירוק, וקבע כי העובדות זכאיות לתבוע משופרסל את יתרת הזכויות המגיעות להם אשר לא שולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי, וזאת מכוח הוראות החוק להגברת האכיפה.

תכלית החוק להגברת האכיפה וההסדרים שנקבעו בו: בית הדין עמד על תכליתו של החוק להגברת האכיפה - להביא לאכיפה של זכויות העובדים מכוח חוקי המגן וצווי ההרחבה, עת נקבעו בחוק הסדרים ייחודיים שתכליתם להבטיח אכיפת זכויותיהם של עובדי קבלן המועסקים בתבנית העסקה מורכבת. החוק נקט אמצעי של הטלת אחריות אזרחית על מזמין השירות, על מנת ליצור תמריץ למזמין ליישם את המנגנונים שנקבעו בחוק להבטחת זכויות עובדי הקבלן – פיקוח המזמין על תשלום זכויות עובדי הקבלן ומניעת "חוזה הפסד".

מכלול ההסדרים בנוגע להטלת אחריות על מזמין שירות, נועדו ליצור תמריץ למזמין להפעיל בזמן אמת, במהלך תקופת העבודה של עובד קבלן את המנגנונים שנקבעו בחוק שתכליתם להביא לאכיפת זכויותיהם של עובדי הקבלן - קביעת דרך יעילה להגשת תלונה ובירורה, יידוע עובד הקבלן על הדרך להגיש תלונה, עריכת בדיקות תקופתיות והימנעות מכריתת "חוזה הפסד". כך, ככל שהמזמין מיישם את המנגנונים שנקבעו בחוק – חלים הסייגים וההגנות לאחריותו של המזמין, ואילו מחדל של המזמין להפעיל את המנגנונים שנקבעו בחוק שולל מהמזמין את הסייגים וההגנות לאחריותו.

שופרסל אחראית לזכויות העובדות, למרות שהעובדות לא הגישו הודעה בכתב על הפרת זכויותיהן: בית הדין דחה את טענת שופרסל כי אין להטיל עליה אחריות על פי החוק להגברת האכיפה, נוכח העובדה שהעובדות לא הגישו הודעה בכתב על הפרת זכויותיהן, כמתחייב מסעיף 25(א)(3) לחוק. זאת, נוכח העובדה ששופרסל לא מילאה את חובתה על פי סעיף 26 לחוק - לנקוט אמצעים סבירים בנסיבות העניין כדי למנוע פגיעה בזכויות עובדי הקבלן, ובכלל זאת לקבוע דרך יעילה במקום העבודה למסירת הודעה על פגיעה בזכויות ולבירור המידע שבהודעה, וליידע את עובדי הקבלן בדרך זו. בית הדין קבע כי לשאלה אם מזמין מילא את חובתו שלפי סעיף 26 שני היבטים - עובדתי ונורמטיבי.

בהיבט העובדתי – השאלה היא אם המזמין קבע מנגנון להגשת תלונות עובדי הקבלן ויידע את עובדי הקבלן בכלל ואת עובד הקבלן התובע בפרט על המנגנון שקבע. בהקשר זה נפסק כי נוכח העובדה שמדובר בעובדה שלילית, עדותו של העובד כי המזמין לא קיים את חובתו מעבירה לכתפי המזמין את נטל הבאת הראיות הן בנוגע למנגנון שקבע להגשת תלונות והן בנוגע לדרך שבה יידע את עובדי הקבלן בכלל ואת עובד הקבלן התובע בפרט.

בהיבט הנורמטיבי – יש לבחון אם המנגנון שקבע המזמין מקיים את דרישת החוק. נפסק, כי החובה ליידע את עובד הקבלן על הדרך להגשת תלונה מוטלת על המזמין והוא אינו יכול להעבירה לקבלן, ובוודאי שאינו יכול להעבירה לקבלן ללא עריכת בקרה כי אכן הקבלן מיידע את עובד הקבלן. על כן, נדחתה טענתה של שופרסל כי קיימה את חובתה על ידי כך שבמסגרת הסכם ההתקשרות עם חברת סופר שירות, התחייבה האחרונה למסור לעובדים דף מידע על אופן הגשת תלונה על פגיעה בזכויותיהם.

עוד נפסק, כי אכן לא נקבע בחוק כי המזמין חייב למסור לעובד הודעה בשפתו, אולם במסגרת חובתו של המזמין לנקוט אמצעים סבירים בנסיבות העניין למניעת פגיעה בזכויות העובד עליו להנגיש את המידע לעובד בשפה המובנת לו, בהתאם לנסיבות העניין. במקרה הנדון, בהתחשב במשאביה של שופרסל ובהיקף העסקת עובדי קבלן בעבודות ניקיון בשופרסל, דרישה כי המידע בדבר הדרך להגשת תלונה יינתן בשפה המובנת לעובד, לרבות תרגום המסמך, אינה דרישה החורגת מחובתה של שופרסל "לנקוט אמצעים סבירים בנסיבות העניין".

שופרסל לא הוכיחה כי חלה ההגנה על פי סעיף 27 לחוק – הסתמכות בתום לב על בדיקות תקופתיות: בית הדין קבע על המזמין מוטל הנטל להוכיח את תחולת ההגנה, ועליו להוכיח הן כי הסתמך בתום לב על הבדיקות התקופתיות, והן כי עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה על ידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר – ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל הפרת החובה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות בחוסר תום לב. עוד נקבע, כי הגם שטרם הותקנו תקנות לעניין תוכן הבדיקות של בודק השכר (לפי סעיף 45 לחוק), העדר הסדרה בחוק של סטנדרט הבדיקות התקופתיות אין משמעותו שהמזמין יכול להסתמך על כל בדיקה שהיא שתיערך על ידי בודק שכר מוסמך, והמזמין לא נדרש כלל להפעיל שיקול דעת בעת הסתמכותו על בדיקות תקופתיות.

כך, מצופה מהמזמין שייתן הנחיות בסיסיות לבודק השכר (לוחות זמנים לעריכת הבדיקה, עדכון המזמין בדבר אי שיתוף פעולה נאות מצד נותן השירות, וכיו"ב). חובה זו נגזרת מכך שההגנה חלה אם הייתה הסתמכות בתום לב של המזמין על בדיקות תקופתיות, ותום לב אינו יכול להתקיים ללא הפעלת שיקול דעת או תוך עצימת עיניים של המזמין כלפי ההפרות. בנסיבות המקרה, נפסק כי שופרסל לא הוכיחה את ההגנה, הן בשל כך שמתוך הדו"חות עולה כי הקבלן לא שיתף פעולה בתהליך הבדיקה ולא מסר מידע ושופרסל לא פעלה בעניין זה, הן בשל כך שמהדו"חות עולה כי היו הפרות רוחביות משמעותיות חוזרות ונשנות שלא תוקנו, והן בשל כך ששופרסל לא פעלה לתיקון ההפרה כמתחייב מהחוק.

חוזה הפסד: בית הדין נמנע מלהכריע האם היה מקום לכלול היטל העסקת עובדים זרים בעלות שעת עבודה של עובד הקבלן, נוכח העובדה כי מדובר בשאלה שיש לה פנים לכאן ולכאן כמו גם השלכות רוחב, המצדיקות שמיעת עמדות גורמים רלוונטיים נוספים, והכרעה בשאלה זו לא הייתה דרושה להכרעה בערעור.

הזכויות המגיעות לעובדות: בית הדין עמד על כך שנוכח העובדה שלא הותקנו תקנות על פי סעיף 28(ב) לחוק להגברת האכיפה בעניין ערך שעת עבודה, הרי שלמעט זכויות פנסיה והזכות לשכר מינימום ענפי המעוגנות בתוספת השלישית לחוק, העובדות זכאיות לזכויות מכוח צווי ההרחבה הכלליים בלבד, ואינן זכאיות לזכויות המוסדרות בצו ההרחבה הענפי כגון תוספת ותק והפקדות לקרן השתלמות.

עוד ב-

שופרסל מורידה את הבורקס מהמדפים: זו הסיבה שהמוצר ייעלם

לכתבה המלאה

בית הדין הפנה את תשומת הלב לכך שהעובדה שלמעלה מעשור לא הותקנו תקנות הן בעניין סטנדרט הבדיקות התקופתיות והן בעניין ערך שעת עבודה של עובד קבלן מסכלת את מימוש הוראות החוק באופן מלא ופוגעת בזכויות העובדים על פי החוק, וקרא להשלים בהקדם את הליך התקנת התקנות. אחריות המזמין מעבר להוראות החוק להגברת האכיפה: בית הדין השאיר לעיון את השאלה אם לאחר חקיקת החוק להגברת האכיפה ניתן להטיל על מזמין אחריות החורגת מהוראות החוק.