המורשת המפוקפקת של מלחמת העולם השנייה הגיעה הלילה (בין שני לשלישי) לבית המשפט העליון בארצות הברית כאשר השופטים בחנו שני תיקים הקשורים לתביעות של יהודים בגרמניה ובהונגריה וצאצאיהם שרכושם נלקח על רקע רדיפה שהגיעה לשיאה בשואה.

השופטים שמעו טיעונים בשני המקרים התלויים בחוק פדרלי המכונה חוק החיסונים הזרים הריבוניים המגביל את סמכות השיפוט של בתי משפט אמריקניים בגין תביעות נגד ממשלות זרות. במקרה אחד, השופטים שקלו את הצעתה של גרמניה להימנע מלהתמודד בבית משפט בארה"ב, בתביעה שהאשימה את ממשלתה הנאצית לשעבר בלחיצה על סוחרי אמנות יהודים למכור אוסף של יצירות אמנות מימי הביניים בשנות ה-30.

האחר נוגע לניסיון של הונגריה להימנע מהתדיינות משפטית שהובאה במקור על ידי 14 אזרחי ארה"ב ששרדו את מסע רצח העם השני של מלחמת העולם השנייה של האוכלוסייה נגד האוכלוסייה היהודית. השופטים נראו אוהדים יותר לטיעונים שהעלו הגרמנים מאשר ההונגרים, תוך שהם מכירים בחששות מדיניות החוץ לגבי התרת טענות כאלה בבתי משפט בארה"ב.

המקרה בגרמניה מתמקד באוסף אמנות מהמאה ה-17 המכונה וולפנשץ, הכולל עיטורי חזה משובצים של קדושים נוצרים, צליבי זהב וחפצים יקרים אחרים. התובעים - יורשי סוחרי האמנות - אמרו שהם הבעלים החוקיים של האוסף. הם תבעו בבית המשפט הפדרלי בארה"ב בוושינגטון בשנת 2015, ואמרו כי גרמניה חייבת להם את החזרת האמנות או יותר מ-250 מיליון דולר פיצויים.

בשנת 1935 מכרה קבוצה של סוחרי אמנות יהודים בגרמניה את האוסף למדינת פרוסיה,  בהוראת המנהיג הנאצי הבולט הרמן גרינג. התובעים כינו את המכירה "עסקת דמה" שנעשתה בכפייה. האוסף נמצא בידי הקרן למורשת תרבות פרוסית, גוף ממשלתי גרמני. הקרן מצאה בחקירה משלה את הנושא כי המכירה הייתה "עסקה מרצון בשוק הוגן", אמרו עורכי הדין בגרמניה בעיתוני בית המשפט. ועדה גרמנית שבודקת תביעות השבה בנוגע לרכוש שנתפס בתקופת הנאצים הגיעה למסקנה דומה.

גרמניה אמרה כי לבתי משפט בארה"ב לא צריך להיות תפקיד מכיוון שחוק החסינות הריבונית הזרה אינו מאפשר תביעות בגין תפיסת רכוש לכאורה על ידי ממשלת אזרח עצמו. כמה שופטים הטילו ספק בהנחה זו. השופטים ניל גורסוך וקלרנס תומאס, בין היתר, תהו אם "אנשים חסרי מדינה" שמופשטים מאזרחות יישארו ללא תקיפה.

כמה שופטים אמרו כי שפת החוק נראית ברורה כי ניתן להתיר תביעות ברכוש מקומי אם הן נתונות לתביעה רחבה יותר של רצח עם. "נראה שזה מכסה את סוג הרכוש שעומד לדיון במקרה זה," אמרה השופטת אלנה קגן. נראה כי קגן ואחרים מודאגים מפסיקה בדרך זו, משום שהיא עשויה לדרוש מהשופטים לבצע את המשימה השנויה במחלוקת לקבוע מהו רצח עם.

ניצולי השואה ההונגריים הגישו תביעה בוושינגטון בשנת 2010 וביקשו להשיב על רכוש שנלקח מהם ומשפחותיהם כאשר נאלצו לעלות על רכבות המיועדות למחנות ריכוז. שופט פדרלי הוציא את התביעה בשנת 2017, אך מעגל די.סי. המחיה אותה כעבור שנה, מה שגרם להונגריה לערער לבית המשפט העליון.

הונגריה אמרה כי האפשרות של "חיכוך בינלאומי" שמעלה התביעה פירושה שיש לדחותה וכי על התובעים לתבוע בהונגריה תחילה. השופטים נרתעו מלקבוע כי תמיד ניתן לציין חששות למדיניות חוץ כסיבה לדחות תביעה, אך חלקם גם נרתעו להסיק כי אין לשקול נושאים כאלה. ממשל הנשיא דונלד טראמפ תמך בגרמניה ובהונגריה בשני המקרים. פסקי הדין בתיקים אמורים להגיע עד סוף יוני.