לאחר שמנהל רשות המיסים, שי אהרנוביץ', הודיע השבוע על יציאתו לדרך של נוהל גילוי מרצון, מהלך דרמטי של רשות המיסים במיוחד עבור משקיעי הקריפטו, עתה אושר המהלך באופן סופי על ידי כלל הרגולטורים והוא יוצא לדרך באופן רשמי, כך על פי אמיר דוידוב יועץ בכיר ברשות המיסים שאמר את הדברים בפאנל הקריפטו של לשכת עורכי הדין היום (רביעי) בהשתתפות עו"ד גיא סרוסי יו"ר ועדת הקריפטו.

הנוהל החדש יאפשר לישראלים שעד כה חששו מדיווח על מס והחביאו את הונם תוך כדי התחמקות מתשלום מס, לדווח על ההון לרשות המיסים ולשלם מס ללא חשש מהליך פלילי. על פי ההערכות, נוהל גילוי מרצון הדש שיפעל עד 2025, יביא  לכמעט 3 מיליארד שקל לקופת המדינה במיוחד בעקבות רווחי הקריפטו שלא דווחו על ידי המשקיעים עד היום.

מנהל רשות המיסים, התייחס מפורשות בכנס שנערך לאחרונה לקשר בין נוהל גילוי מרצון ובין משקיעי הקריפטו, ואמר כי "הנוהל מיועד מבחינתנו בראש ובראשונה למחזיקי הקריפטו שהיו במצב לא פשוט בשנים האחרונות בנושא הגילוי".

כנס לשכת עורכי הדין נערך היום (רביעי) באילת, כאשר בין התוכנית העשירה נמצא גם מושב הקריפטו, כאשר נציג הלשכה בפאנל הוא עו"ד גיא סרוסי יו"ר ועדת הקרפיטו. במהלך הפאנל, דיבר סרוסי על השערורייה שגילוי מרצון לא אנונימי כרגע ולא מקנה חסינות פלילית ואי אפשר להכניס קריפטו לבנקים אחרי שעשית גילוי מרצון. בפאנל, הוסיף גם אמיר דוידוב יועץ בכיר ברשות המיסים, שלאחר האישורים הרבים שהגיעו, ניתן לומר עתה שהתקבלו כלל האישורים הרגולטורים, ונוהל גילוי מרצון יצא לדרך. משתתפי הפאנל הנוספים: השופטת מיכל רוזן עוזר, עו"ד אינגה עצמון, עו"ד ורו"ח רון צרפתי, עו"ד ורו"ח טל דננברג , עו"ד גל ארד כהן וניר בן שמש מרשות שוק ההון.

ברקע הדברים, גירעון המדינה המצטבר בעקבות מלחמת חרבות ברזל, והרווחים מהנוהל החדש יאפשרו, כאמור, למדינה לגרוף רווחים שעד כה לא הצליחה בהם. נוהל גילו מרצון כבר נוסה עד כה פעמיים, בשנת 2016 ובשנת 2019. ועתה כאמור הוא אושר סופית ויוצא לדרך בפעם השלישית

על פי עו"ד אמנון סמרה, שהתייחס לנושא ב-ice: שלב ראשון, ועל מנת שניתן יהיה להראות כי הכספים אשר שימשו אותנו להשקעה במטבעות דיגיטליים מקורם בכספים לגיטימיים, עלינו להציג ככל הניתן את מקור הכספים ששימשו אותנו להשקעה.

כמובן, שאם ביצענו העברה/ות מחשבון הבנק ישירות לזירות המסחר לא תהיה לנו בעיה להציג את מקור ההשקעה, אך גם אם רכשנו מטבעות דיגיטליים מחוץ לזירות המסחר, נוכל להראות משיכות כספים, אשר שימשו אותנו לצורך ביצוע ההשקעה. כלומר, בשלב הראשון, עלינו לרכז את הנתונים המעידים על מקור הכספים אותם השקענו בעת המעבר מפיאט למטבעות דיגיטליים.

בשלב השני, נצטרך להציג במסגרת הליך דוחות שנתיים המשקפים את כלל ההכנסות מהשקעה בקריפטו. בהתאם לעמדת רשות המיסים, כפי שאושרה בבית המשפט, מטבעות דיגיטליים נחשבים לנכסי הון. המשמעות היא, שיש לחשב את הרווחים (או ההפסדים) מהשקעה במטבעות דיגיטליים, ולשלם את המס הנובע מכך, בעת מכירתם.

לפיכך, לצורך הכנת דוחות המס, עלינו לרכז את כלל הנתונים הנוגעים לרכישת מטבעות ומכירתם בכל שנה ושנה, על מנת שניתן יהיה לחשב את הרווחים ממכירת המטבעות הדיגיטליים במהלך שנת המס.

בעניין זה חשוב להדגיש, כי מבחינת רשות המיסים, המרת מטבעות דיגיטליים מהווה מכירה לכל דבר וענין. כך לדוגמה, אם רכשתי ביטקיון והחלטתי להמיר אותו בסולנה, ואז החלטתי להמיר אותם באיתריום – כל המרה כזו מהווה מכירה החייבת בדיווח, כלומר שעלי לדווח על הרווח/הפסד ממכירת הביטקיון, ובהמשך עלי לדווח על הרווח/הפסד ממכירת הסולנה. 

עוד ב-

בכירי הקריפטו מנתחים: כך יושפעו המשקיעים מהמהלך של רשות המסים

לכתבה המלאה

לכן, כדי להתכונן להליך גילוי מרצון יש לרכז את כלל הנתונים הנוגעים להשקעות ולמסחר שביצענו לאורך השנים במטבעות דיגיטליים. את הנתונים הללו אנו צריכים להוריד מזירות המסחר השונות בהן פעלנו. על סמך הנתונים מזירות המסחר השונות ניתן יהיה לערוך את דוחות המס הדרושים לנו לצורך הליך הגילוי מרצון.