נבחרת אייס

מקדונלד'ס לא לבד: הנזקים ארוכי הטווח של רשות התחרות

כך ההתנהלות של רשות התחרות, המסרבת לאכוף את חוקי התחרות, מעודדת גם את בתי המשפט להתנער מאחריות
פרופ' ירון זליכה
פרופ' ירון זליכה |  4
צילום shutterstock
במשך שנים רבות חתמו חברות צרכניות שונות על הסכמי בלעדיות עם רשתות קניונים או עם מפיצים וכתוצאה צברו יתרון לא תחרותי משמעותי המתבטא בעיקר (אך לא רק) ביתרון לגודל. כלומר הסכמי הבלעדיות סייעו להם לחסום מתחרים, להשתלט על נתחי שוק, להפוך לגדולים יותר ואז לנצל את היתרון לגודל גם כאשר הבלעדיות הוסרה. רשות התחרות מצידה לא השכילה להכיר בזמן במשמעות ההגבל העסקי הנובעת מהבלעדיות. לעיתים היא התערבה באיחור אופנתי של שנים רבות ולעיתים קרובות (כמו במקרה של היבואנים הבלעדיים) לא התערבה עד עצם היום הזה. הבעיה שגם במקומות שרשות התחרות התערבה ואסרה את הסכמי הבלעדיות מחשש לפגיעה בתחרות, ילווה אותנו הנזק עוד שנים רבות. 
דוגמא מעניינת לנזק ארוך הטווח הזה התרחשה בשבועות האחרונים בעניין רשת ההמבורגרים מקדונלד'ס. האחרונה העלתה השנה את מחירי מוצריה בפעם הרביעית! תוך שהיא מנצלת את יתרון השוק הגדול שלה. יתרון שנוצר בין היתר כיוון שלאורך שנים חתמה על הסכמי בלעדיות בקניונים ומרכזי קניות שונים. לימים התערבה רשות התחרות אולם עד שהיא התערבה נצלה מקדונלד'ס את הבלעדיות, אשר חסמה את מתחריה ולא אפשרה להם לצמוח והביאה לריכוז כוח שוק בידי מקדונלד'ס שכעת קשה מאוד להתמודד עימו. כוח שוק זה מאפשר לרשת לייקר את מוצריה כבר ארבע פעמים השנה ומי ייתן לנו כי אין זו ההתייקרות האחרונה?
חמור לא פחות. כוונות להגיש תביעה ייצוגית נגד מקדונלד'ס לא מומשו בין היתר כיוון שגישת רשות התחרות וגישת בתי המשפט הם לטובת מונופולים ושחקנים גדולים. תביעות ייצוגיות נתקלות בקשיים רבים מאחר ובתי המשפט מעמידים קשיים מרובים בחשיפת מסמכים ובפסיקות שערורייתיות ואילו רשות התחרות בשתיקת הכבשים שלה רומזת ללא הרף לבתי המשפט אל תתערבו. 
דוגמא נוספת להתערבות בדיעבד היא החוק שצמח בעקבות הוועדה להגברת התחרותיות בשוק הרכב בראשותי (שמרבית המלצותיה כמובן לא אומצו). במסגרת המעט שכן מצאה לנכון הממשלה ליישם היא חוקקה חוק שאוסר על הסכמי בלעדיות בין יבואני רכב לבין יצרני רכב. המטרה הייתה לעודד ייבוא מקביל. והנה, בחלוף עשר שנים מהחוק הוא עדיין לא מצליח להתגבר על נתחי השוק של יבואני הרכב הגדולים. במילים אחרות, יצרני הרכב הבין לאומיים מעדיפים לעבוד עם היבואן המרכזי גם אם אסור לחתום עימו על הסכם בלעדי (זו אגב הסיבה שההמלצה המרכזית של הוועדה בראשותי הייתה לאסור על יבואן גדול לעבוד עם יותר מיצרן בין לאומי אחד ולפצל היבוא לעשרות יבואנים שונים ולא רק מקבילים). יתר על כן, יבואנים מקבילים שאינם היבואן המרכזי נתקלים בשלל בעיות של הגבלים עסקיים אסורים. רשות התחרות לא עושה מאומה. ואילו המחוקק קבע לאחרונה חוק חדש המטיל קנסות כבדים על חסימת יבוא מקביל אך חוק זה מיותר שהרי חוק התחרות כבר היום מתיר קנסות כבדים ואף אכיפה פלילית כנגד מי שחוסם תחרות. חוק שכמובן גם הוא לא ממש נאכף. כעת יתווסף לו עוד חוק שלא ייאכף. 
כלומר, גם לאחר שרשות התחרות בעניין מקדונלד'ס או הכנסת והממשלה בעניין יבואני הרכב התערבו ולא אפשרו הסכמי בלעדיות, אזי ההתנהלות של רשות התחרות, המסרבת לאכוף את חוקי התחרות, מעודדת גם את בתי המשפט להתנער מאחריות. האחרונים מגבים את הראשונים ושולחים את התובעים לרשות התחרות. רשות התחרות לא עושה מאומה. המחוקק ללא הרף קובע עוד חוקים נגד הגבלים עסקיים שאף הם לא נאכפים ובמעגל השוטים הזה כולנו נמצאים כבר שנים רבות. 
הכותב הוא ראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית
תגובות לכתבה(4):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 3.
    זליכה לא לבד: הנזקים ארוכי הטווח של ההפיכה
    זה בטל בשישים 07/2023/25
    הגב לתגובה זו
    0 0
    הנזקים קצרי הטווח, לטווח הבינוני ולטווח הארוך של ההפיכה המשטרית, והחלשת הרשות השופטת (שראוייה גם היא לרפורמה אבל אמיתית ולא כזאת, כמו משרדי ממשלה רבים), הם קשים מנשוא בכל התחומים (בטחוני, וירידה בנכונות לשרת ולהתנדב, חברתי, בריאותי, כלכלי, פריון ועוד). מבחינה כלכלית, ירידה מתמשכת בהשקעות שכבר החלה, וכך ירידה מתמשכת בתוצר, לחצים אינפלציונים במחירים שיורידו משמעותית את רמת החיים, עלייה מובטחת בפרמיית הסיכון, שתכביד על הממשלה, ותכביד על האשראי במשק, ועשוייה מצד אחד ובסבירות גבוהה להגדיל את הגירעון הממשלתי, לנוכח היותה של הממשלה לא אחראית שמסתכלת על הישרדותה כיעד יחיד (ואיתו את הנזקים ארוכי הטווח לדורות הבאים) ומצד שני תחייב להקטין בהוצאות הממשלה על שירותים כמו חינוך (שרמתו מידרדרת בעשור האחרון ויש בריחה מן המקצוע), בריאות, רווחה,ועוד וכמובן לחץ להורדת תשלומי העברה, שהסיכוי שיתבצעו נמוך לנוכח המצב הכלכלי והרצון דווקא להגדילם בגלל אילוצים קואליציונים). עליות ריבית והכבדה על משקי הבית הרבים שכורעים תחת נטל ההלוואות והמשכנתאות הארוכות. הממונה על התחרות נושא חשוב אך בטל בשישים מול ההפיכה.
    סגור
  • 2.
    למה אין אכיפה?
    מיואש 07/2023/09
    הגב לתגובה זו
    9 1
    כי אלו העומדים בראש הרשויות הללו יעבדו לאחר סיום עבודתם ברשות , בגופים אותם הם היו אמורים לקנוס
    סגור
  • 1.
    הממשלה לא יכולה להזיז את הממונה על התחרות בגלל היועמשית (ל"ת)
    כרגיל 07/2023/09
    הגב לתגובה זו
    4 1
    סגור
  • רפורמות אמיתיות, היו חייבות לבוא ממממשלה. היא האשמה.
    נתניהו 13 שנה 07/2023/25
    הגב לתגובה זו
    0 0
    לממשלה היה הכוח ויכלה לבצע. אך היא העדיפה טייקונים ושחיתות והגברת השליטה על תקשורת על על פני הציבור תמורת קבלת טובות הנאה. צריך לבוא בטענות רק לנתניהו. הוא בשלטון כל כך הרבה שנים מאז הפורמה של כחלון (שמרוב הצלחתו, חתר תחתיו והכשילו), כמעט כלום!!! שום פונקציונר, כולל פונקציונר של דיקטטורה, שישרת את האינטרסים שלה, לא יפעל באופן אמיתי למעו הציבור. וגם הוא יהי תלוי לחסדי הרודן ואמצעי התקשורת שישלוט בהם. כל מי שיצבור מעט פופולריות ויפעל בניגוד לרצונו - יטופל ויוזז (כמו גלעד ארדן מהליכוד שביצע רפורמה שהופסרה על ידי נתניהו משיקולים זרים מושחתים.) כל שדרוש הוא להחליף את השלטון מייד ולזרוק את כל הברברנים שלא עושים כלום, חוץ מלהתחנף, בזמן שהדמוקרטיה (הפגומה) והמדינה נמצאים בתהליך ברור של קריסה.
    סגור