כמו ארשת הפנים החמורה שאפיינה את כל כהונתו הקצרה באופוזיציה, גם בנאומו בכנסת באוקטובר 2021 נתניהו נראה טרוד ומודאג, מבטו מזהיר מפני הבאות. "הממשלה מטילה מס על 'נטפליקס'!" – זעק בשמם של הצופים העשוקים – "בניסיון נואש לאושש את הרייטינג של ערוצי התעמולה שלה". לשון אחרת: בנט ולפיד התאחדו בקנוניה כדי לייקר לעם ישראל את הבינג' ב"דברים מוזרים", "ברידג'סטון" ו"הכתר" – רק כדי להכריח אותו לזפזפ בין הילה קורח ליונית לוי... מה יש לומר? ממש "בית הקלפים", גרסת המציאות (המדומה).
 בנימין נתניהו מתייחס למס הנטפליקס (ערוץ הכנסת)

בקונספירציה הנשכחת, שממש כמו קודמותיה הושמעה בנימת רצינות תהומית, נזכרתי השבוע, כעבור שנה ורבע, כשאותו נתניהו – עכשיו כבר כראש ממשלה – ראה את האוצר בראשות בצלאל סמוטריץ' מה"ציונות הדתית", מודיע על שובו של "מס הנטפליקס" המוכר שצפוי להיכלל בחוק ההסדרים.

היוזמה זהה, אחת לאחת, לזו שנגנזה בתקציב האחרון – כאילו רק שכבה בהמתנה דרוכה לשר התורן שישלוף אותה. השעות נקפו, ידיעות ביקורתיות שודרו במהדורות "התעמולה" – ומי לא בא לגנות? ב. נתניהו כמובן, אביר המלחמה ביוקר המחיה שעסוק יותר, כנראה, בתוכנית להחלשת מערכת המשפט. כרגיל, הספין על אישוש הרייטינג והעוול לצופים שנשבו למענו, נעלם כלא היה.

האמת מאחורי האגדות היא שאין כאן שום מס ייחודי על "נטפליקס", אלא פשוט הטלת מע"מ על דמי המנוי, ממש כמו על כל עסקה של רכישת שירות אחר בישראל. לכן אסתכן בדעה לא פופולרית: ההצעה החדשה-ישנה של האוצר צודקת וכמעט מובנת מאליה; צדקו בנט ולפיד שקידמו אותה לפני כן, צודק סמוטריץ' שדוחף אותה כעת, יצדק נתניהו אם ירפה מסיסמאות הבחירות הריקות ויתגייס למען אישורה. למעשה, לא רק על נטפליקס: אין שום סיבה כלכלית שלא נשלם מע"מ על אפליקציות ב"אפל", פרסומות לעצמאים ב"גוגל", חבילות ביגוד שהוזמנו מ"אמזון" – ובעצם, כל מוצר שהחוצץ היחידי בינו לבין מיסוי מלא הוא מיקומו על המפה של המוכר הדיגיטלי: בחו"ל במקום בארץ.

כשחושבים על המצב באופן מהותי, אין הסבר טוב לפער במיסוי בין מנוי לשירות סטרימינג זר, של חברה בינלאומית הנהנית כיום מפטור, לבין מנוי ל"הוט" או "סלקום" למשל; אין סיבה לתת עדיפות במע"מ לתאגיד פרסום זר כמו "גוגל", על פני התקשרות עם לוח מודעות מקוונות באתר ישראלי כמו Yad2 (גילוי נאות: הכותב הוא עיתונאי בערוץ מסחרי, התלוי במכירת פרסומות); ואין מקום לוותר על מיסים בהזמנה מחנויות בגדים באינטרנט, כל זמן שהם נגבים במלואם מרשתות אופנה שמושבן בארץ. בעולם המודרני איש לא מצפה שעסקים ישראלים יזכו להקלות במס מול חברות זרות, אבל איזו הצדקה יש לפעול לרעתם – כך שייאלצו לחייב את הצרכן במע"מ שייחסך ממנו רק בחו"ל, באופן שייצור יתרון מובנה לעסקים שמושבם מחוץ למדינה?

עד לפני כמה שנים, טרם עידן ההזמנות ברשת, זו נראתה שאלה תיאורטית: את רוב הסחורות והשירותים קנינו כאן ממותגים ישראלים, ורכישות בחו"ל נשמרו בעיקר לחופשות. אלא שמאז, וביתר שאת לאחר מגפת הקורונה, נולד מערך לוגיסטי שלם ששיפר לאין שיעור את אמינות האספקה וקיצר מאוד את מועדיה, כך שכיום אין כמעט הבדל בחוויית הלקוח (בטח שלא הבדל לרעה) בין צריכה בארץ ומחוצה לה. במציאות כזו, לא ברור איך עדיין שורד מקלט מס היסטורי שמפחית מהכנסות המדינה – ולא בצדק – כחצי מיליארד שקלים מידי שנה. כל זאת בזמן שבמס' מדינות ה-OECD שביטלו את הפטור ממע"מ על רכישות מעבר לגבול, הלך וגדל משנה לשנה.

בין שלל התגובות שעורר "מס נטפליקס", בלטה ברשתות החברתיות הטענה שמדובר בגזירה על הציבור החילוני – הרי הוא זה שצורך את עיקר השידורים והשירותים באמצעות האינטרנט. אי אפשר להכחיש שיש בזה משהו: באופן תוצאתי, האוכלוסייה שתיפגע מהטלת מע"מ על הקניות הדיגיטליות היא בהכרח זו שחשופה יותר לטכנולוגיות. זה אותו הציבור שחש, בצדק, שערכיו ואורחות חייו נמצאים ממילא תחת מתקפה פוליטית של הממשלה עקב תהליכים מקבילים – כמו ההסכמים הקואליציוניים והמהפכה המשפטית. ואולם, העובדה שעד כה נהנינו מפטור שיצר הטיה בכללי המשחק, לטובת ענקיות הטק, אינה מעידה בהכרח שמדובר במצב תקין.

בכלל, בניגוד למדינות שמנהיגות מע"מ דיפרנציאלי בהתאם לסיווגו של כל מוצר, שיעור המס בישראל אחיד – 17% מהמחיר – למעט חריגים היסטוריים כמו פירות, ירקות וקניות באילת. במילים אחרות: על תרופות, לחם אחיד וחלב משלמים כאן מס מלא וקבוע; אז למה על מנוי ל"נטפליקס" לא?

אפשר, כמובן, לטעון בצדק שנטל המיסים העקיפים במשק גבוה באופן כללי: לפי דו"ח הכנסות המדינה האחרון של משרד האוצר, 24% מסך הגבייה אצלנו מגיעים דווקא מהמע"מ שפוגע קודם כל בשכבות החלשות – כפליים מחלקו במדינות OECD; יחד עם הבלו על הבנזין ורכיבים דומים ש"מתלבשים" על המחיר, מגיעים ליותר מ-40% מעוגת המס מול פחות מרבע בעולם המפותח. אלא שהדרך להתמודד עם הדומיננטיות של המע"מ היא להפחית את השיעור רוחבית על כלל המוצרים במשק – למשל ל-15% - ולא לבחור באופן אקראי את שירותי הפרימיום של "נטפליקס" או של "גוגל" דווקא, כאילו מדובר במצרכי יסוד שראויים לפטור ספציפי מדיני המס.

ברור לי מה רובכם חושבים למקרא השורות הללו: לא שילמנו מספיק עד היום? את מי המע"מ בכלל מעניין, אם באשמתו ייעשה יקר יותר לראות את הסדרות החביבות עלינו? אלא שאם במשרד האוצר לא יתעקשו על חוק מס שוויוני – שכולל (כמעט) כל מוצר, בכל מקום ולכל מגזר – נישאר עד מהרה עם רשת מחוררת, שתייצר מקלטים נוספים ולא רק לציבור הכללי. לכן, המע"מ על "נטפליקס" נכון גם כשהוא זכה לקיתונות של לעג, מהול בקונספירציה מצדו של נתניהו, וגם עכשיו כשהוא מקודם במרץ על ידי הממשלה בראשותו כאילו לא אירע דבר.