במסגרת המו"מ על הקמת ממשלה חדשה הועלתה הדרישה לחקיקת פסקת ההתגברות. בין יתר הנימוקים שהובאו לחקיקתה מצד יוזמיה הוא הצורך בהגברת המשילות. בחינה של העובדות מראה שאין כמעט קשר בין העדר המשילות והתרופפות שלטון החוק לבין פעולתה של הרשות השופטת ונראה שהכריכה בין הסוגיות נועדה להצדיק את החלשתה של הרשות השופטת משיקולים אחרים. את האשמים העיקריים בהעדר המשילות בנגב ובכלל יש לחפש בכנסת שלא חוקקה חוקים מתאימים ונמנעה מלתקצב באופן הולם את רשויות אכיפת החוק, ואת הממשלה שלא תיעדפה את הנושא, לא גייסה שוטרים ולא בנתה בתי מעצר.

ניקח למשל את נושא השימוש הבלתי חוקי בנשק במגזר הערבי. בית המשפט לא ביטל כל חוק העוסק בסוגיה זו ולא הגביל כלל את המחוקק בנושא זה. ממילא אין צורך בהתגברות של הכנסת על חוק שלא בוטל כלל. סוגיה נוספת הממחישה את העדר המשילות בעיקר בנגב היא המאבק בסחיטת דמי חסות (המכונה גם "פרוטקשן" או "כפיית שירותי שמירה") כאן הכשלון רשום על שמן של הכנסת ושל הממשלה ולא בתי המשפט. מדובר בתופעה עבריינית בהיקפים של מיליארדי שקל בשנה, הפוגעת קשות בכלכלת ישראל, והשפעתה רחבה ביותר ובעיקר בענפי הבניה והחקלאות שם היא מביאה לפגיעה ביזמות ובתחרות החופשית. התופעה נפוצה ביותר בישראל, והנסחטים עומדים במקרים רבים חסרי אונים. אך המדינה אינה צריכה להיות כזו כלל וכלל, ובידיה הן כלים משפטיים קיימים למאבק בתופעה, והן אפשרות לשפר באמצעות תיקוני חקיקה את המאבק האפקטיבי בה. 

על רשויות האכיפה לפעול כנגד תופעת סחיטת דמי חסות תוך יישומה אכיפה כלכלית משולבת תוך שימוש בכלים הפליליים הכלכליים והפיסקאליים בצוותא חדא. תוך הבאת החשודים לדין לא רק בעבירות של סחיטה אלא גם בעבירות של הלבנת הון ועבירות מס תוך חילוט מסיבי של רכוש. במקביל יש לשקול כמה תיקוני חקיקה וביניהם הגדרת עבירה של סחיטת דמי חסות בחוק העונשין, קביעה כי מתן שירותי שמירה ללא רישיון, בנסיבות מסוימות, יהוה עבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, חקיקת חוק חילוט אזרחי בנוסח שכבר אושר לפני שנים על ידי הממשלה ולפיו יתאפשר לחלט תקבולי עבירה ברף הוכחה אזרחי ללא הרשעה פלילית, ובנוסף תתאפשר הכרזה על "אורח חיים עברייני" בעקבות הרשעה במעשה איומים אחד, מה שיעביר את הנטל על העבריין להוכיח את מקור עושרו או נכסיו. בדומה יש לשקול עונשי מינימום הן לעבירת איומים והן לעבירת סחיטה באיומים, וכן קביעת חזקה לפיה אם אדם נותן "שירותים" וגובה בגין כך כספים בשיעור משמעותי, אך בפועל לא נתן את השירות או שהשירות שנתן אינו סביר ביחס לכספים שגבה, תקום חזקה (הניתנת לסתירה) כי הכספים שנגבו עבור השירות מקורם בעבירה (סחיטה/דמי חסות). בנוסף יש לשקול העברת הפיקוח על חברות שמירה ממשרד המשפטים למשרד לביטחון פנים, ומיקוד האכיפה המנהלית, גם על יסוד מידע מודיעיני כנגד חברות שמירה שאין להם רישיון, או שהרישיון ניתן לאיש קש הקשור לארגון פשיעה. יש לדרוש מרשויות האכיפה נחישות רבה יותר למאבק בתופעה זו, ושימוש במגוון כלים משפטיים הן אלו הקיימים והן אלו שהוצעו כאן. אין להשלים עם מציאות של כל דאלים גבר, מציאות המכרסמת בתחושת האמון של הציבור במערכות האכיפה ואשר נזקה הכלכלי והחברתי עצום.

מהי אם כן פסקת ההתגברות והאם ראוי לחוקק אותה בלי קשר לסוגיית המשילות? במדינות הדמוקרטיות בעולם החקיקה של הפרלמנט אינה סוף פסוק והיא כפופה על פי החוקה לביקורת שיפוטית אל מול זכויות בסיסיות הנתונות לאזרחי המדינה מעצם היותה מדינה דמוקרטית. בנוסף הכפיפו עצמן מדינות רבות לאמנות בנושא זכויות האדם, וכך למשל בית הדין הבינלאומי בשטרסבורג המורכב משופטים ממדינות שונות מעביר תחת שבט ביקורתו חקיקה הסותרת זכויות אדם במדינות אירופה השונות. 

לחוקה ישנם במדינה דמוקרטית שלושה תפקידים. ראשית זהו מסמך דקלרטיבי לגבי מהות המדינה שיש לו ערך חינוכי רב, שנית זהו המסמך המסדיר את יחסי הכוחות בין הרשויות השונות ואת האיזונים והבלמים ביניהן. ושלישית נקבעים בחוקה זכויות היסוד של האזרחים שלא ניתן לפגוע בהן גם לא בחקיקה. 

עם הקמתה של המדינה לא הצליחה הכנסת כרשות מכוננת להסכים על נוסח של חוקה. הכרזת העצמאות היוותה אמנם את המסמך החינוכי הדקלרטיבי ויש בה אמירות כלליות לגבי זכותם של כל אזרחי המדינה לשווין, אך לגבי יחסי הכוחות בין הרשויות ופירוט של זכויות היסוד קבעה הכנסת, בפשרה מפורסמת הידועה כהחלטת הררי, כי החוקה תחוקק בשלבים פרקים באמצעות חוקי יסוד שייוחדו לנושאים השונים. חוק יסוד אחד בולט שטרם נחקק הוא חוק יסוד החקיקה האמור להסדיר כיצד מחוקקים ומתקנים חוק רגיל וחוק יסוד? איזה בית משפט ובאילו נאים יכול לפסול הוראת חוק הסותרת חוק יסוד? האם חוקי היסוד עצמם כפופים לביקורת כלשהיא? 

יש לברך על כן על היוזמה לחוקק את פסקת ההתגברות שתאפשר לכנסת להתגבר על החלטה בדבר ביטולו של חוק מצד בית המשפט בתנאים מסוימים, אך זאת רק בתנאי שתיכלל במסגרת של חוק יסוד החקיקה, שיסדיר סוף סוף את כל השאלות השנויות במחלוקת ציבורית בקשר לנושא הביקורת השיפוטית על חוקים. אין להסכים לחקיקה של פסקת התגברות נטולת הקשר אשר לפי חלק מן המציעים תאפשר התגברות לא רק על החלטות בדבר ביטול חוקים אלא על כל החלטה של בג"ץ בכל נושא. פסקת התגברות שכזו מאפשרת לרוב קואליציוני לנטרל למעשה את מלאכתו של בית המשפט בבואו ליישם את החוק ולפרשו והכנסת תהפוך עצמה לבית דין עליון לערעורים על החלטות בית המשפט העליון, דבר שאינו קיים בשום דמוקרטיה ויביא לריסוק מעמדו המקצועי והעצמאי של בית המשפט בארץ ובעולם.

תנאי נוסף שיש לדרוש בחקיקה של פסקת ההתגברות הוא שההתגברות תהיה רק ברוב מיוחס גדול ככל האפשר בשיעור שיוסכם. הרעיון העומד בבסיס דרישה זו המקובלת גם בעולם הוא שלא יהא בכוחו של כל רוב קואליציוני מזדמן לצמצם או לבטל את זכויות המיעוט. אם אכן ישנו רוב גדול בכנסת כנגד פסיקה של בית המשפט שביטל חוק תוכל הכנסת ברוב גדול ומשמעותי להשעות הביטול למשך תקופת אותה כנסת.

חקיקת פסק ההתגברות היא התערבות ביחס שבין הרשויות והחלשתה של הרשות השופטת תוך פגיעה באיזון העדין שבין הרשויות. יש לדרוש אם כן שחקיקתה תהיה על ידי רוב חוצה גושים בכנסת כפי שהדבר נעשה בעבר כשחוקקו את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ואת חוק יסוד חופש העיסוק תוך השגת הסכמה רחבה בין שתי המפלגות הגדולות, אך למרבה הצער בשל הסכמה רחבה זו, מבלי שרוב גדול של חברי הכנסת הגיע להצבעה החגיגית. בכנסת הנוכחית ישנה בעייתיות נוספת והיא שחלק מחברי הכנסת נחקרים או נאשמים בעבירות חמורות ועל כן הם בניגוד עניינים ככל שחקיקה שכזו מטרתה להביא לשינוי המעמדם המשפטי. גם בשל כך ראוי שההסדרים החוקתיים יחוקקו תוך הדברות והסכמה תוך השגת הפשרות הנדרשות וזאת בין כל המפלגות הגדולות.  

ניתן אם כן לשקול חקיקה של פסקת ההתגברות אך אין לכרוך זאת בסוגיית העדר המשילות המחייבת היערכות חקיקה והקצאת משאבים על ידי הכנסת וכושר ביצועי של הממשלה. את פיסקת ההתגברות יש לשקול לחוקק בתנאים הבאים. היא תיחקק במסגרת הסדר כולל של חוק יסוד חקיקה שיסדיר איך ומתי מבטלים חוק, ההתגברות תהיה מוגבלת רק לפסקי דין של בג"ץ שבטלו חוקים ולא תתאפשר התגברות על פסקי דין והחלטות בנושאים אחרים, ההתגברות תהיה רק ברוב מיוחס גדול ככל האפשר בשיעור שיוסכם, והחקיקה של פסקת ההתגברות תהיה ידי רוב חוצה גושים בכנסת ולא רק על ידי קואליציה שחבריה נמצאים בניגוד עניינים להצלת נאשמים. 

עוד ב-

גנץ תוקף את פסקת ההתגברות: "מהפכה שחיתותית"

לכתבה המלאה

הכותב שימש בעבר כראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור וכמשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית)