כנראה שהפוליטיקאים כן ראו, גם בימין, את הסכנה שבשלטון המתמשך של נתניהו לאור התנהלותו האישית, גם אם ציבורית תמכו בו, בגלל התמיכה הציבורית שהייתה לו בבייס, בעיקר אחיזה באחוזי דיבוק, שלא משנה מה נתניהו יעשה או יגיד, הם ילכו אחריו כמו כת. אחרת, אין סיבה שסירבו לשבת איתו כ"כ הרבה מפלגות בימין, זה לא רק שאי אפשר לסמוך עליו ושהוא שקרן, ושזה פגע להם בתדמית ובהישגים, כי זה פחות משפיע על הציבור הישראלי. מסוגלים פה לחיות עם הבטחות לא ממומשות. בכל זאת, הזיכרון הישראלי קצר מועד.

הגדולה, וחוץ מזה שאין משמעות לגודל המפלגה במשטר קואליציוני. ותעשה את החשבון עם הפיצול של כחול לבן מיש עתיד. יוצא שכוחם לא כ"כ השתנה.

מעניין, אתה טוען שליברמן היה שמאלן כל הזמן הזה. והוא פרש כי נתניהו לא נתן לו לעשות את תפקידו, הפך אותו לבדיחה. למה נתניהו צריך להתלונן על המנגנון הפריטטי שהוא הסכים לו, ובלעדיו לא הייתה מוקמת הממשלה? לגבי ההצבעה של כחול לבן, זה בגלל המשחק המטומטם של הליכוד להאריך את הדד ליין בכמה חודשים, כדי להעניק עוד נקודת יציאה של הליכוד לבחירות. כיום, זה פחות אפשרי, אחרי פסיקת בגץ בנושא של שימוש לרעה בטייטל של חקיקת יסוד. סער טען זאת לגבי הליכוד, שאין באפשרותה לחבור לאף אחד כי לא סומכים על נתניהו ובגלל המצב המשפטי שלו ושדואג רק למצבו האישי. לאחר הקמת "תקווה חדשה" ראשי המפלגה תקפו ישירות את נתניהו ואת הנהגתו. יפה שאתה זוקף רק את הזכויות של נתניהו, גם תחת ממשלת האחדות, כאשר הסתיר מידע משותפיו, גם בנושאים שנמצאים תחת אחריותם. היו דברים שהיו צריכים את אישור השרים ונתניהו פעם באופן עצמאי כאילו הוא בשלטון יחיד והשרים הם חותמת גומי. כחול לבן לא הכשילה את המהלכים, כי ראתה בחשיבותם, למעט נושא הסיפוח, ואישרה בכנסת את הסכמי הנורמליזציה. ודי עם השקר של המפלגה הגדולה. ראינו איך החלפתם דעה כאשר לא הייתם המפלגה