גם בחיים של ה-6 באוקטובר, הכלכלה הישראלית הייתה על הכוונת של חברות דירוג האשראי. עוד לפני שהדרום הפך זירת קרב והצפון בער, היו להם מספיק סיבות לדאגה: רפורמה משפטית שחקיקתה מתקדמת בקצב ללא הסכמה רחבה, מהלכי ההפיכה שיובילו להיחלשות מוסדות המדינה והמחאה נגדם שמחזקת את המתח הפוליטי והחברתי בישראל.

בחברת דירוג האשראי מוד'יס כבר הורידו את תחזית דירוג האשראי ועקבו במשך חודשים ארוכים אחרי התהליכים שהתריעו מפניהם אך רק הלכו והתקדמו. בשגרה הסקירות של חברות הדירוג הן חצי-שנתיות, וכבר היו הערכות שבפעם הבאה שיגיע תורה של מוד'יס התחזית הקודרת תתממש.

אם דירוג האשראי של ישראל ירד, כבר ידענו, נעבור רשמית משלב האיומים לכלכלה למציאות של ירידה בהשקעות ועלייה בריביות. רק שהרגע שבו היינו אמורים לגלות את תוצאות האמת אף פעם לא הגיע, כי השבת שלפני הייתה השבת השחורה. כשהטבח שאיש לא חזה התממש מוד'יס דחו את הבשורות. היו כאלו שתלו את זה בעובדה שממילא הכל השתנה, אחרים ראו בזה אקט של סולידריות לעם שכבר ספג באותו השבוע מספיק חדשות קשות. כנראה שלעולם לא נדע מי צדק, אבל ימים אחר-כך כבר גילינו מי טעה: אלו שהאמינו שזה אומר שלפחות בזירה הכלכלית ניתן לנשום לרווחה לחצי שנה הקרובה.

בשבוע שאחרי, מוד'יס, כמו חברות דירוג נוספות, הכריזו שישראל תחת מעקב שלילי. בפברואר כבר הורידו שם את הדירוג שלנו לראשונה בתולדות ישראל, בהחלטה שאינה במועד. מאז כבר צנחנו אצלם בשתי דרגות נוספות, אבל כל זה כבר קרה בצל המלחמה.

ההיסטוריה הלא-רחוקה הזאת מלמדת שני לקחים עד ימינו. ראשית, אין מה לנשום לרווחה מההודעה של מודי'ס השבוע, שעל אף החששות והביקורת שמובעות בה משאירה את הדירוג של ישראל על כנו, לכאורה התרחיש הטוב ביותר שיכולנו לצפות לו במצבנו. רק שהשורה התחתונה הזאת היא אמת לשעתה. מעבר לדו"חות הנוספים של P&S ופיץ' שעוד יגיעו, גם במודי'ס למעשה החליטו עדיין לא לקבל החלטה רשמית וכך נדמה שזה רק עניין של זמן עד שנשמע מהם שוב. דווקא עכשיו, לאחר הודעתם למשקיעים, נציגי החברה פתחו בסבב פגישות וירטואליות עם בכירים במשק הישראלי, עוד אינדיקציה שזו הייתה רק יריית הפתיחה.

בנוסף, ובטח לאור זה, ניסיון העבר הוא עוד תזכורת לכך שהמצב הביטחוני אינו האיום היחיד על דירוג האשראי שלנו. על אף שגם בזירה הזו הוא טרף את הקלפים וקיבל בשנה וחצי האחרונות מקום של כבוד בראש סדר הדאגות, הרשימה ארוכה. את זה נדמה שהאנליסטים של מוד'יס מתאמצים להזכיר לנו גם בדו"ח הנוכחי, שנפתח במילים: "פרופיל האשראי של ישאל משקף סיכונים פוליטיים וגבוהים שהחלישו את החוסן הכלכלי. המוסדות נותרו חזקים בסך הכל, אך נחלשו בשנים האחרונות". אז השורות הראשונות שמורות הפעם לסכנות מבית, אזכורים למלחמה ניתן למצוא רק מהעמוד השני.

זה יותר מעניין סמנטי, כי כבר שנה וחצי המנהיגים שלנו משדרים שההיסטוריה – קרובה ורחוקה כאחת – היא "דיבורים של ה6 באוקטובר", כלומר לא רלוונטית. מול כל הורדת דירוג שספגנו מפרוץ המלחמה, והיו לא מעט, נתניהו וסמוטריץ' טענו שאחרי שננצח במלחמה גם הציון הפיננסי שלנו יחזור לקדמותו. היום כבר לא ברור אם נזכה לניצחון מוחלט, אבל ברור לגמרי שגם זה לבד לא ישקם את הכלכלה.

ביום שאחרי תישאר איתנו ההפיכה המשטרית של לפני, שנמשכת בימים אלו בכל הכוח ומעוררת מחדש את חששות המשקיעים הישנות. ככה גם אם נראה שיפור מסוים בדירוג כשנחזור לשגרה, הוא לא יחזור לרמות שהכרנו.

אבל למרות הכול סמוטריץ' ממשיך להשתמש במלחמה כתירוץ. בבוקר שאחרי הודעת מודי'ס אמר בגלי צה"ל: "ארבעה כלכלנים שיושבים בלונדון או בארה"ב לא יסבירו לנו איך לנהל את מלחמת הקיום שאנחנו מנהלים בשבע חזיתות, זה מגוחך. שיתעסקו בכלכלה ולא יתנו לנו עצות איך לסיים את המלחמה".

רק שזה לא מה שקורה בדו"ח. למעשה האנליסטים של מוד'יס כותבים בדיוק את ההפך, שגם סיום המלחמה לא יגרום לדירוג שלנו לעלות: "לאור התחזית השלילית, העלאת דירוג אינה סבירה. אנחנו עשויים לייצב את התחזית אם תהיה התקררות ממושכת של הסכסוכים הצבאיים שתאפשר לישראל לגבש מדיניות שתתמוך בהתאוששות הכלכלה והכספים הציבוריים".

או במילים פחות מכובסות: אפילו אם נעשה שלום עם חמאס, לשיפור בדירוג האשראי נידרש לנקוט גם מהלכי מדיניות כלכליים. גם תרחיש בו המצב הביטחוני יגרום לדירוג האשראי שלנו להמשיך לרדת נראה כיום לא סביר – אם הסכסוך יתרחב למלחמה אזורית שכוללת גם את איראן, תרחיש שאפילו השר סמוטריץ' לא מדבר עליו.

במקום זה, הדברים שבאמת מטריד את הכלכלנים של מודי'ס הם שנתוני הגירעון שמשרד האוצר פרסם בסוף 2024 לא משקפים את המציאות להערכתם, ובפועל הבור התקציבי של ישראל הרבה יותר עמוק. חוסר הוודאות לגבי הצמיחה הכלכלית של ישראל, מול ממשלה שמסכנת את ההשקעות בהייטק מחד ולא דואגת לרפורמות שיקדמו את מה שאמור להיות הקטר של המשק הישראלי מאידך. העובדה שמגזרים שלמים שחלקם באוכלוסייה גדל עם השנים לא משתתפים מספיק בשוק העבודה. ועוד שלל תהליכים פוליטיים וחברתיים שאנחנו עוברים, שמערערים את היציבות המשטרית שלנו ובהתאם גם את הכלכלה.

ההודעה של מודי'ס הופצה רק באנגלית, במשרד האוצר חרגו ממנהגם לספק גם תרגום רשמי לעברית, לפחות של עיקרי הדברים. לאור הפערים האדירים בין ההאשמות האלו של סמוטריץ' לתוכן הדו"ח של חברת הדירוג קשה שלא לתהות האם בכלל קרא אותה בשפה שהוא מבין. אבל בדבר אחד שר האוצר צודק, הוא באמת לא זקוק לעצות הכלכלנים מלונדון או ארה"ב. את אותן האזהרות הוא יכול לשמוע מכל אחד מהכלכלנים הרבים במשרדו בירושלים, אם רק יועיל להקשיב.

עוד ב-

משתלם לעבור על החוק? זה מה שמצפה לבעלי הרשתות שדאגו שנשלם ביוקר | עמית תומר

לכתבה המלאה