בריאות
קשה לקריאה: מערכת בריאות הנפש בישראל - מהמוזנחות בעולם
הצוות הכלכלי של קואליציית ארגוני בריאות הנפש בחנו את תמונת המצב הנתונה בישראל. הממצאים הציגו נתונים מטרידים מאוד וביניהם העובדה כי במדינות ה־OECD, שיעור ההוצאה הציבורית על בריאות נפש עומד על כ־11% מסך הוצאות הבריאות ובישראל, לעומת זאת, סך ההוצאות הציבוריות של בריאות הנפש עומדות על 5.8% בלבד
אתמול (רביעי), פורסם דו"ח של צוות קואליציית ארגוני בריאות הנפש והקרן הפילנתרופית של ד"ר יעל אלמוג זכאי. הדו"ח מציג תמונה עגומה על מצב מערך בריאות הנפש בארץ ומעלה את העובדה כי המערכת כולה על סף קריסה.
תקציב שירותי בריאות הנפש בקהילה כיום עומד על 3% בלבד מכלל ההוצאה הציבורית על בריאות, וזאת עוד לפני ה־7 באוקטובר. בישראל, בערך כ־50 פסיכולוגים קליניים אחראים על טיפולם של 100 אלף תושבים.
גם זמני ההמתנה לטיפול בישראל חריגים, ועשויים לנוע בין 16־12 חודשים עד שהמטופל יפגוש את איש המקצוע הראשון. לשם השוואה, בהולנד זמן ההמתנה המירבי לאבחון עומד על 4 שבועות, בדנמרק יחלפו חודשיים לכל היותר עד לתחילת הטיפול, לאחר שכבר התקבל אבחון. עוד הדו"ח מצא כי למעלה מ־60% אחוז מהטיפולים הם בהוצאה פרטית, והעול העיקרי נופל על בני המשפחה של מתמודדי הנפש.
ריבי צוק, יו"ר עוצמה - עמותת משפחות לקידום בריאות הנפש אמרה: "הדוח הוא במונחי 2022. כעת ישנו ביקוש גדול יותר לשירותי בריאות נפש כתוצאה מאירועי המלחמה, ובינתיים המערכות קורסות לתוך עצמן בגלל מחסור בכוח אדם". ד"ר הלה הדס, מנכ"לית אנוש - העמותה הישראלית לבריאות הנפש, אמרה: "עכשיו המערכת מורעבת ואי אפשר לחסוך יותר".
עוד ב-
פגיעה נפשית לאומית פוגעת בחברה גם כלכלית היות והיא מוציאה את המתמודדים ממעגל העבודה. בריאות הנפש בישראל כאמור מצויה בסכנה ועל הממשלה לנקוט בצעדי חירום מידיים ולהגדיל תקציבים.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה