פרס נובל לשני החוקרים שהניחו את הבסיס לחיסוני הקורונה
"הצילו מיליוני חיים, מנעו את התפשטות הקורונה הקשה, והפחיתו את נטל המחלות": ועדת פרס הנובל ברפואה הכריזה על שני הזוכים בפרס היוקרתי, שני פרופסורים שפרסמו את המאמר בשנת 2005, והשפיעו על העולם ב-2020
פרס נובל בתחום מדע הרפואה, יוענק השנה למדענים דרו וייסמן וקטלין קריקו על פיתוח חיסוני mRNA, ששימשו את הבסיס לחיסונים שהוענקו נגד נגיף הקורונה.
ויסמן וקריקו פרסמו את תוצאותיהם במאמר משנת 2005 שזכה לתשומת לב מועטה באותה תקופה, אמרה ועדת פרס נובל, אך מאוחר יותר הניחו את הבסיס להתפתחויות חשובות ביותר ששירתו את האנושות במהלך מגיפת הקורונה. הוועדה שיבחה את "הממצאים פורצי הדרך" של המדענים ש"שינו מהותית את ההבנה שלנו לגבי האופן שבו mRNA יוצר אינטראקציה עם מערכת החיסון שלנו".
"זוכי הפרס תרמו לקצב חסר התקדים של פיתוח חיסונים במהלך אחד האיומים הגדולים ביותר על בריאות האדם בעת החדשה", הוסיפה הוועדה בהצהרה.
BREAKING NEWS The 2023 #NobelPrize in Physiology or Medicine has been awarded to Katalin Karikó and Drew Weissman for their discoveries concerning nucleoside base modifications that enabled the development of effective mRNA vaccines against COVID-19. pic.twitter.com/Y62uJDlNMj
ריקארד סנדברג, חבר בוועדת פרס נובל לרפואה, אמר כי "חיסוני mRNA יחד עם חיסוני קורונה אחרים ניתנו כבר למעלה מ-13 מיליארד פעמים. יחד הם הצילו מיליוני חיים, מנעו את התפשטות הקורונה הקשה, הפחיתו את נטל המחלות הכולל ואפשרו למרחב הציבורי להיפתח שוב".
"פרס נובל השנה מכיר בתגלית המדעית הבסיסית שלהם ששינתה מהותית את ההבנה שלנו לגבי האופן שבו mRNA מתקשר עם מערכת החיסון", הוסיף סנדברג.
ויסמן, רופא יהודי-אמריקאי, וקריקו, ביוכימאית הונגרית-אמריקאית, שניהם פרופסורים באוניברסיטת פנסילבניה. המחקר שלהם היווה את הבסיס עבור פייזר ושותפתה הגרמנית BioNTech, כמו גם את חברת מודרנה, להשתמש בגישה חדשה לייצור חיסונים המשתמשים ב-mRNA.
The discoveries by Katalin Karikó and Drew Weissman – awarded the 2023 #NobelPrize in Physiology or Medicine – were critical for developing effective mRNA vaccines against COVID-19 during the pandemic that began in early 2020.
mRNA או RNA שליח, הוא זקיף בודד של הקוד הגנטי שתאים יכולים "לקרוא" ולהשתמש בו כדי ליצור חלבון. במקרה של החיסון, ה-mRNA מורה לתאים בגוף לייצר את החלק הספציפי של חלבון הנגיף. אז המערכת החיסונית רואה אותו, מזהה אותו כזר ומוכנה לתקוף כאשר מתרחש זיהום ממשי.
"הגמישות והמהירות המרשימה שבה ניתן לפתח חיסוני mRNA סוללות את הדרך לשימוש בפלטפורמה החדשה גם עבור חיסונים נגד מחלות זיהומיות אחרות", אמרה הוועדה, והוסיפה כי הטכנולוגיה "עשויה לשמש גם לאספקת חלבונים טיפוליים ולטפל בחלק סוגי סרטן."