אם לשלושה (49) תושבת המרכז, סבלה לאורך שנים מכאבי מחזור ממושכים ומדימומים, עברה בהמלצת רופאיה, כריתת רחם יזומה, אולם במקום לפתור את הבעיה, היא הפכה לאישה נכה.

האישה, שהגיעה לניתוח שנקבע מראש בבית החולים הדסה עין כרם, הופתעה לגלות, לאחר שהתעוררה ממנו, כי הרופאים כרתו לה בטעות גם את צינור השופכה השמאלי, וגרמו לה לנכות קשה – כך נטען בתביעה, אותה הגישו בשמה לאחרונה עורכי הדין רפאל אלמוג ורן שפירא.

על פי הנטען, במהלך ניתוח לכריתת הרחם, התרשלו הרופאים, ולא הבחינו בסמיכות האורטר השמאלי (שופכן) וכתוצאה מכך, כרתו אותו לחלוטין. מיד כשהתגלה הדבר, הובהלה האישה לניתוח דחוף נוסף, במהלכו נפתחה בטנה והושתל בה קטטר. בהמשך, אושפזה האישה מספר פעמים לצורך השתלת שופכן מלאכותי, והחלה סובלת מכאבים מתמשכים, דלקות וזיהומים חוזרים.

"במקום פעולה כירורגית פשוטה וקצרה שתשפר את איכות חייה, נאלצה התובעת לבצע השתלה מחדש של השופכן לשלפוחית" טוענים עורכי הדין אלמוג ושפירא בתביעתם. לדבריהם, ביצוע פתיחת הבטן וההשתלה, גרמו לאשפוזה הממושך של התובעת, והיא אף נאלצה לעבור ניתוח נוסף.

כתוצאה מהניתוחים אותם עברה, סובלת האישה מצלקת גדולה, בולטת ומכוערת על בטנה, ועוברת ביקורות תכופות בבתי חולים. הטיפול בה היה כרוך בסבל רב. היא נאלצה להרכיב קטטר במשך שישה שבועות, לעבור הוצאת סטנט מהשופכן דרך השופכה, ומאז הניתוח הכושל ועד היום היא ממשיכה לסבול מכאבים ומדלקות חוזרות.

לתביעה צורפה חוות דעתו של ד"ר שמואל לוין, מומחה לגינקולוגיה ומיילדות. לדבריו, פגיעה באורטר (שופכן) היא הסיבוך הקשה ביותר בכריתת רחם. רוב הפגיעות ניתנות, לדבריו, למניעה. פגיעה בשופכן מעלה את הסיכון לסיבוכים בתר-ניתוחיים חמורים, והאפקט משמעותי יותר כאשר הפגיעה לא מזוהה.

"בניתוח התובעת, נעשה חיתוך מלא של האורטר אשר דרש רה-אימפלנטציה! (השתלה מחדש) ברור, כי המנתחים, בניגוד לסטנדרט הרפואי המקובל, לא ביצעו את הצעדים הנחוצים על מנת להימנע מסיבוך זה" קובע ד"ר לוין בחוות דעתו.

לדבריו, פגיעה זו הינה מיותרת והייתה צריכה להימנע מראש על ידי ביצוע ניתוח ברמה גבוהה יותר וביקורת טובה יותר במהלכו. לדבריו, הצוות הרפואי אף הגדיל לעשות ובמכתב השחרור מהמחלקה ציינו הרופאים כי הניתוח עבר "במהלך תקין".  "מדובר בהתעלמות מוחלטת מהרשלנות שבוצעה וחוסר הכרה בטעות" מזדעק ד"ר לוין בחוות דעתו ומוסיף, "שכן ניתוח שבו בוצעה פגיעה כה קשה באורטר, ללא זיהוי שלה, אינו ניתוח 'במהלך תקין' אלא ניתוח שבוצע בחוסר זהירות וגרם לנזקים קשים".

לדברי ד"ר לוין למרות הזמן הרב שחלף מאז הניתוח, התובעת העידה בפניו כי היא עדיין סובלת מכאבים עזים ואינה מסוגלת להתאפק. היא מאבדת שתן באופן בלתי רצוני, עם כל שיעול ועיטוש דבר המפריע לתפקודה חיום יומי ואף מביך אותה מאד. כמו כן הכאבים והצלקת מפריעים בקיום יחסי אישות.

עוד ב-

ניתוח ראש הממשלה: מהי הערמונית? ומתי נדרש לכרות אותה?

לכתבה המלאה

בתביעה אותה הגישו עורכי הדין אלמוג ושפירא בשמה של האישה, הם מבקשים מביהמ"ש השלום בתל אביב, לחייב את בית החולים הדסה עין כרם, לפצות את האישה על פי נזקיה הקשים, וזאת עד גבול סמכותו של בית המשפט (2.5 מיליון שקלים). עדיין לא הוגש כתב הגנה.