בריאות

בעקבות הכשלים בהפריות המבחנה באסותא השבוע. האם ניתן לתבוע?

מבקר המדינה מצא השבוע כשלים בהפריות המבחנה באסותא ברמת החייל. שרשרת כשלים אירעה במקרה של הפריות כאשר מדובר במספר רב של גורמים אשר נגע בעניין. האם ניתן להגיש תביעות בגין רשלנות רפואית ובאילו עילות?

עו"ד גיל הראל, המתמחה בנזיקין ורשלנות רפואית | 4/12/2024 14:19

סניף אסותא רמת החייל (צילום פלאש 90/ אבשלום ששוני)

רשלנות רפואית במכוני הפריה יכולה להתרחש בשלבים שונים של התהליך החל מביצוע הבדיקות, שלב שאיבת הביציות, השמירה עליהן ועד החזרת העוברים. לצד הפריות מבחנה מסיבות רפואיות, מספר שאיבת הביציות ושמירתן לשנים רבות גדל ואיתו הסיכונים בשל הטרנד של הקפאת ביציות לאחר גיל 30.

שורה של שאלות משפטיות עולות מהסוגיה האמורה: מה משמעות הרשלנות בהיבט הנזיקי? מה המשמעות בהיבט אפוטרופסות? והאם יש לחשוף את הצדדים? שאלות אתיות משפטיות ושאלות מעולם הרפואה מערבות שאלות משפטיות רבות.

צילום: ראובן קפלן

דו"ח של משרד הבריאות שפורסם השבוע מצביע על כשלים חמורים במעבדת ההפריה של אסותא רמת החייל. המבקר התמקד בשתי ביציות של אותה אישה שהופרו בזרע זר, ללא ידיעתה והסכמתה של האישה, ומקרים של התייבשות ביציות שגרמו לניוונן.

טרנד הקפאת הביציות: לצד הפריה חוץ-גופית מסיבות רפואיות, בשנים האחרונות חל מדי שנה זינוק בשיעור של עשרות אחוזים במספר הנשים שמקפיאות ביציות בישראל להפריה עתידית, וגילן הולך ויורד. הסיבה: בחודש ינואר 2011 נכנס לתוקפו בישראל חוק לפיו נשים מגיל 30 עד גיל 41 יוכלו להקפיא ביציות מסיבות שאינן רפואיות במסגרת שמירת פוריות 'סוציאלית'. או במילים אחרות, נשים שאינן מוצאות זוגיות בגיל צעיר וליתר ביטחון מקפיאות ביציות למקרה שיוותרו רווקות.

בהתאם לטרנד ירד גם גילן הממוצע של נשים שעברו את ההליך מגיל 36-38 לגיל 30-34. אותן נשים רשאיות להקפיא עד 20 ביציות או לבצע עד ארבע שאיבות והן יוכלו להשתמש בביציות שהקפיאו עד גיל 54. הביציות מוקפאות ונשמרות לאורך שנים רבות בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות.

כאמור, עם גידול במספר הביציות המוקפאות, גדלים איתן הסיכויים והסיכונים לפגיעה בהן. האם ניתן לתבוע את אותם מכונים בשל רשלנות רפואית? לדוגמה, אם הביציות לא נשמרו בתנאים הנכונים, שיטת הזיהוי לא נשמרה או חמור מכך: הלכו לאיבוד או הושתלו ברחם הלא נכון? מה המשמעות של הרשלנות ביחס לגובה הפיצוי? ממה מורכב גובה הפיצוי? האם כלל ראשי הנזק חלים במקרה דנן? האם ניתן להגדיר אובדן חיים? שאלות רבות ותשובות מורכבות אם בכלל.

תביעות בגין רשלנות רפואית במכוני הפריה חוץ-גופית (IVF) יכולות להתבסס על מגוון עילות עוד לפני ביצוע השאיבה, למשל אי-זיהוי בעיות פוריות של בני הזוג או של אחד מהם, דבר שהוביל לטיפול לא מתאים, או מחדל בביצוע בדיקות גנטיות, דבר שעלול לגרום להיווצרות עוברים עם מומים גנטיים.

מה גבול האחריות שבית המשפט יטיל במקרה מעין אלו? האם יש מקום לטופס "הסכמה מדעת" לגבי תרחישים שאמורים להתרחש במהלך התהליך? האם יש מקום להגשת תביעת רשלנות לגבי כלל המעורבים או ניתן להפריד בין המעורבים? הרי יש גורמים שונים שגרמו לרשלנות.

ניתן לטעון לרשלנות רפואית גם בשל מתן תרופות הורמונליות שאינן מתאימות למטופלת, דבר שעלול לגרום לגירוי יתר שחלתי או לכישלון הטיפול, אי-מעקב ראוי אחר תגובת המטופלת לתרופות. כמו כן, ניתן לתבוע גם בשם נשים שבחרו להקפיא ביציות, בשל כשל בשאיבת הביציות שיכול להתבטא למשל בפגיעה ברקמות השחלה במהלך השאיבה, או בשל אי-שאיבת מספיק ביציות בשל טעות טכנית או חוסר מקצועיות.

אם הביציות נשמרו, עילה נוספת לתביעה בגין רשלנות רפואית בהפריית מבחנה יכולה להתבסס גם על כשל בהפריית הביציות: לדוגמה, שימוש בזרע שאינו מתאים או פגום, הפריה בתנאים שאינם סטריליים, דבר שעלול לגרום לזיהום. סיבה נוספת יכולה להיות בחירת עוברים לא תקינים להשתלה או החזרת עוברים פגומים במקום עוברים איכותיים יותר.

אחת מעילות הרשלנות החמורות ביותר היא טעות בזיהוי עוברים: ערבוב בין עוברים של מטופלים שונים, דבר שעלול לגרום להפריה עם מטען גנטי שאינו שייך לבני הזוג. כמו כן, ניתן להגיש תביעה בשל החזרה של מספר עוברים גדולה או קטנה מדי, דבר שמגביר סיכון להריון מרובה עוברים ולסיבוכים או לחלופין להפחתת סיכויי ההצלחה.

לצד הפעולות הרפואיות עצמן, ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית במקרה של אי-מתן הסבר על הסיכונים והסיכויים, כמו תופעות לוואי אפשריות ואי-מתן הסבר על פרוצדורות אלטרנטיביות שעשויות להתאים יותר למצב המטופלת.

אחת העילות, כפי שציינו כאמור, היא שמירה רשלנית על ביציות ועוברים כמו כשל בניהול מאגר העוברים והביציות, גרימת נזק לעוברים או לביציות בשל אחסון בטמפרטורה לא מתאימה, איבוד עוברים או השמדתם בטעות. גם זיהום במעבדה שגרם לפגיעה באיכות הביציות או הזרע נחשב לרשלנות רפואית.

אחת מעילות הרשלנות החמורות ביותר הינה שימוש בחומרים גנטיים השייכים לאדם אחר מבלי לקבל אישור. טעויות במעקב הרפואי, מעקב כושל במהלך הטיפול, למשל, אי-ביצוע מעקב אחר התקדמות ההיריון או השפעות הטיפול על גוף המטופלת, כמו גם הימנעות מהתערבות במקרה של סימנים למצוקה עוברית.

במהלך הפריה חוץ-גופית יכולים להתרחש סיבוכים ותוצאות רפואיות חמורות, כמו לדוגמה גירוי יתר שחלתי, מתן מינונים לא מתאימים של תרופות הורמונליות שגורמים לתגובה חריפה בשחלות, פגיעות ברחם, בזפקי השחלות או באיברים סמוכים. לצד פגיעה פיזית, ניתן לתבוע רשלנות גם עבור עוגמת נפש, כאב וסבל משמעותיים למטופלים, טראומה נפשית.

יכולת הצלחת התביעה תלויה ביכולת להוכיח חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר, נזק ממשי שנגרם למטופלים וקשר סיבתי בין החריגה לנזק. עורכי דין המתמחים ברשלנות רפואית יכולים לסייע באיסוף ראיות, קבלת חוות דעת רפואיות ובניהול ההליך המשפטי.

במסגרת תביעה בגין רשלנות רפואית בהפריות מבחנה, ניתן לדרוש פיצויים בין היתר עבור עוגמת נפש וטראומה רגשית כתוצאה מהליך כושל או מאובדן סיכוי להרות, הוצאות רפואיות, עלויות הטיפול הכושל, הוצאות על טיפולים פסיכולוגיים או פסיכיאטריים שנגרמו כתוצאה מהרשלנות, כאב וסבל, פגיעה באוטונומיה, פגיעות שמובילות לחשש או דאגה לשם הטוב, למשל, פרסום טעות בזיהוי עוברים.

במקרים שבהם נולד ילד עם מום גנטי או פיזי שניתן היה למנוע לו הייתה רשלנות, ניתן לתבוע הוצאות רפואיות עתידיות, טיפולים ושיקום לילד. מדובר על סל פיצויים רחב ביותר. כמו כן, ניתן לתבוע עבור אובדן כושר השתכרות עתידי, עזרה בניידות ולעיתים עבור התאמת דיור ואביזרים.

ניתן לתבוע גם עבור נזק לעוברים מוקפאים או ביציות: ערבוב בין מטופלים או השמדת עוברים וביציות בטעות.

יוער כי אין במדינת ישראל הסדרה כוללת לקביעת שאלת ההורות, אין הוראת חוק המסדירה מונחי אבהות, אימהות או הורות. בתי המשפט השרישו כי הזיקה הגנטית מהווה את הבסיס המרכזי להקניית מעמד ההורות.

כאשר קיימת עילה בגין רשלנות בתהליך עצמו, קיימת גם רשלנות בפועל יוצא לגבי המשך ההליך לאחר השלמת מלוא הפרוצדורה המשפטית.