במהלך אוקטובר מצוין ברחבי העולם חודש המודעות הבין-לאומי לקידום המאבק בסרטן השד. בישראל נערך החודש הזה בצל המלחמה וההסלמה בצפון. באגודה למלחמה בסרטן קוראים לציבור הנשים להיות מודעות לגופן ולפעול על פי ההמלצות המעודכנות לאבחון מוקדם של סרטן השד בהתאם לגילן ולהיסטוריה המשפחתית.

לצד זאת, האגודה למלחמה בסרטן מפרסמת הודעה מדאיגה במיוחד. על פי הערכתה, עד סוף שנת 2024 יאובחנו בישראל כ-5,600 נשים חדשות עם סרטן השד, שהן כ- 467 חולות מדי חודש. הצפי לתמותה בשנת 2024 עומד על כ-1,000 נשים.

על פי תחזית הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2045 עתידיות להיות מאובחנות בישראל כ- 6,900 נשים עם סרטן השד וכ-1,990 נשים ככל הנראה ימותו מהמחלה.

מנתוני משרד הבריאות עולה סרטן השד אחראי לכשליש ממקרי הסרטן החדשים בכל שנה בקרב נשים. בכל שנה, שיעור הגברים המאובחנים עם סרטן השד מהווה כאחוז אחד מכלל האבחנות, רובם המכריע (91%) הם מעל גיל 50.

משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, התייחס לנתונים אלו וציין: "סרטן השד הוא השכיח ביותר בקרב נשים בישראל. גילוי מוקדם חיוני להגברת שיעורי הריפוי עד 90% ויותר.

אחד מגורמי הסיכון הוא היסטוריה משפחתית, ולכן חשוב מאוד שכל אישה שיש במשפחתה סרטן השד, תעדכן את הרופאה המטפלת על מנת שניתן יהיה להתאים עבורה את המעקב הרפואי הנדרש. במקביל נשים ממוצא אשכנזי בכל גיל צריכות לממש את זכותן לבצע בחינם בדיקת דם למוטציה בגן BRCA בקופת החולים. מי שתתגלה כנשאית נמצאת בסיכון מוגבר ועליה להיות במעקב תכוף יותר מגיל צעיר יותר. שכן סרטן השד אצל נשים אלו מתגלה לעיתים גם לפני גיל 40".

פרופ' תניר אלוייס, מנהלת מערך השד והמחלקה לכירורגיית שד במרכז הרפואי הדסה, יו"ר החברה לכירורגיית שד באיגוד לכירורגיה וחברת ועדת העדכון בנושא סרטן השד באגודה למלחמה בסרטן, מסרה: "הוכח שממוגרפיה מפחיתה את התמותה מסרטן השד בכ-25% הודות לאבחון מוקדם. משרד הבריאות ממליץ לנשים מגיל 50 לבצע ממוגרפיה אחת לשנתיים. נשים מעל גיל 45 יכולות לפנות לרופא כדי לקבל מידע על היתרונות והחסרונות של הבדיקה בגיל זה ולשקול להתחיל לבצעה מוקדם יותר".

לגבי הסיכון המוגבר מוסיפה גם אורית שפירא, מנהלת מחלקת שיקום ותמיכה באגודה למלחמה בסרטן כי: "הנשאות הגנטית כרוכה באתגרים מנטליים ובתנודות רגשיות. כל אישה חווה את המצב בצורה שונה וזקוקה לזמן כדי להסתגל למציאות החדשה. האגודה למלחמה בסרטן מספקת תמיכה נרחבת באמצעות צוות עובדות סוציאליות בכל הארץ, כדי לסייע לנשים וללוות אותן ואני מזמינה נשאיות לפנות אלינו".

בעקבות כך, האגודה למלחמה בסרטן מפרסמת את ההמלצות המעודכנות לאבחון מוקדם של סרטן השד בהתאם לגיל ולהיסטוריה המשפחתית. ראשית, יש לבצע את הבדיקה בכל גיל. אם יש מקרים של סרטן שד במשפחה, חשוב לעדכן את הרופא/ה  על מנת להמשיך בירור או להתאים את המעקב הרפואי הנדרש לנשים עם היסטוריה משפחתית.

עוד צוין, כי אם התגלה שינוי כלשהו, כגון התקשות, גוש, הפרשה מהפטמה או ציור ורידים מוגבר, יש לפנות במהרה לרופא ולדרוש לברר את טיבו. ניתן לבצע בדיקת שד פעם בשנה על ידי רופא המומחה בבדיקת שד (אך בדיקת שד ידנית לא הוכחה כאמצעי המפחית את התמותה מסרטן השד).

עוד נודע, כי לנשים ממוצא אשכנזי מלא או חלקי, מומלץ לבצע בדיקה לנשאות גנטית של מוטציות בגן BRCA 1,2 גם ללא סיפור משפחתי וללא צורך בייעוץ גנטי מקדים. הומלץ לנשים מגיל 45 עד 49 לפנות לרופא או לרופאה על מנת להתייעץ בנוגע לביצוע בדיקת ממוגרפיה כבר מגיל זה. 

הומלץ לנשים מגיל 50 עד 74 לבצע אחת לשנתיים בדיקת ממוגרפיה. הבדיקה כלולה בסל הבריאות. ממוגרפיה היא בדיקת הדמיה הנחשבת כיום לשיטה הטובה ביותר לזיהוי גידול סרטני בשד בשלב מוקדם, לפני שניתן לזהות אותו במישוש.

לאישה שקרובת משפחה שלה בדרגה ראשונה (אם, בת, אחות) חלתה בסרטן השד, מומלצת בדיקת ממוגרפיה מגיל 40, אחת לשנה, או מוקדם יותר, בהתאם להמלצות הרופא. לנשאית מוטציות בגנים BRCA1/2 ולנשים בקבוצות סיכון נוספות, מומלץ לבצע בדיקת MRI של השד אחת לשנה, בהתאם להמלצות משרד הבריאות.

עוד ב-

מחקר חדש ומדאיג: מי נמצא בסיכון של 40% למות ממחלת הסרטן?

לכתבה המלאה

הבדיקה מומלצת גם לנשים שהוגדרו כבעלות סיכון של יותר מ-20% לחלות בסרטן השד במשך חייהן (פירוט כל ההתוויות המאושרות בסל, ניתן למצוא באתר האגודה). אישה שעברה טיפולי קרינה בבית החזה (בדרך כלל כטיפול במחלת לימפומה מסוג הודג'קין), בעיקר לפני גיל הפריון, נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד, ומומלץ כי תבצע מעקב רפואי לגילוי מוקדם בהתאם להמלצות הרופא.