עוד ב-

מושיק רוט חוגג בדרך לבורסה: כמה ירוויח מהנפקת קאי?

לכתבה המלאה

לקט ישראל הוא ארגון הפועל במטרה לקדם "הצלת", עודפי המזון הראויים למאכל והעברתם לאוכלוסיות חסרות ביטחון תזונתי בישראל.  חוסר בטחון תזונתי בניגוד ל"רעב" , הוא מושג הבא לתאר מצב שבשל נסיבות חיים שונות נמנע מאדם מסוים היכולת לצרוך מזון מזין ובריא, המושג מתייחס לגורמים שונים כגון : זמינות המצרכים , נגישות וקיום תנאי תברואה הולמים לצריכתם. בהתאם לכך משפחה שנאלצת לרכוש לחם לבן וחמאה, לדוגמה אשר מחירם מפוקח, אך לא מסוגלת לקנות מזון מגוון ועשיר הכולל גבינה וירקות, תוגדר כסובלת מאי בטחון תזונתי.

 
בדו"ח שפרסם הארגון בשנה שעברה, עולה כי בשנת 2020 עם פרוץ משבר הקורונה המתמשך, חלה עלייה של כ- 42% בדרישה למזון. וסך הכל נוספו כ-150,000 איש למעגל אי-ביטחון תזונתי. זאת בעקבות פגיעה בכושר ההשתכרות ויציאת עובדים ממעגל התעסוקה, ומצד שני פגיעה במערכות המסורתיות להבטחת ביטחון תזונתי עקב מגבלות הקורונה. כאשר עוד לפני המשבר, על פי נתוני המוסד לבטוח לאומי למעלה מחצי מיליון משפחות ישראליות חיו באי בטחון תזונתי.



לצד נתונים אלה מצביעים בדו"ח גם על שיעורים גבוהים של זריקת מזון בישראל. כאשר אובדן המזון בישראל בשנת 2020 נאמד בכ-2.5 מיליון טונות, המהווים כ-35% מהיקף ייצור המזון המקומי בישראל, כלומר יותר משליש מהמזון נזרק. לצד אובדן המזון בתהליך הייצור על פי נתוני לקט ישראל, גם למודעות סביבתית ולאופי התנהלותם של האזרחים יש השפעה רבה, כאשר משק בית ממוצע בישראל זורק לפח כ-13% מההוצאה של משקי הבית על מזון, כלומר משפחה ממוצעת בישראל זרקה בשנת 2020 מזון בשווי של כ-3,600 ₪.



סך הכל מעריכים בארגון מעריכים כי השווי הכלכלי של המזון האבוד ישראל, נאמד בכ-19.1 מיליארד שקל, המהווים כ-1.4% מהתוצר הלאומי. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר כתוצאה מגידול וייצור מזון שלא נצרך, אשר נאמדת בכמיליארד שקל וכן עלות טיפול במזון ואריזות המושלכים כפסולת הנאמדת בכ-800 מיליון שקל.



כאמור מעבר להגברת המודעות ופעילותו של הארגון לגיבוש מדניות ממשלתית בנושא, בארגון פועלים כדי ל"הציל" עודפי מזון והעברתם לנזקקים. ובהודעת הארגון נמסר כי: "השפים נדהמו מאיכות התוצרת החקלאית שהייתה נזרקת לולא הפעילות של לקט"