"נתוני הפעילות האחרונים המשיכו להצביע על התאוששות בפעילות המשק לאחר הצניחה בתחילת המלחמה. המדד המשולב למצב המשק עלה בדצמבר בשיעור של 0.4% וזאת בהמשך לעדכון כלפי מעלה של הנתון לנובמבר מירידה של 0.7% לירידה של כ-0.25%" כותב רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI בסקירה השבועית שלו.

"נתוני המדד לדצמבר אמנם מתבססים על נתונים חלקיים לחודש זה, אך מלבד הצריכה הפרטית, בולטת בהם ההתאוששות בפעילות יצוא הסחורות וזאת לאחר הצניחה בתחילת המלחמה. כמו כן, נתוני יצוא השירותים מפתיעים באופן יחסי לטובה עד כה, כך שעיקר ההתמתנות בהם ממוקד ביצוא שירותי התיירות, ואילו יצוא השירותים ללא תיירות, בעיקר היי טק, לא שיקף פגיעה משמעותית בעקבות המלחמה, ואף עלה בשיעור קל בנובמבר.

"ההתאוששות בצריכה הפרטית, כפי שעולה מנתוני כרטיסי האשראי, נמשכת והיא משקפת התאוששות רוחבית מבחינה ענפית, כולל בענפי התיירות והפנאי. כך, רמת הפעילות הממוצעת בינואר גבוהה בכ-5%-4% מזו שנרשמה בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023, והן בחודש דצמבר.

"לכן, בעוד הירידה החדה במדד המשולב של כ-2.2% גוזרת צמיחה שלילית עמוקה ברבעון האחרון של 2023, ללא הידרדות משמעותית במצב, צפויה התאוששות חדה בצמיחה ברבעון הנוכחי ביחס לרבעון האחרון של 2023" הוא אומר. 

גוזלן כותב עוד כי "בהחלטת הריבית האחרונה בה הופחתה הריבית ב-25 נ"ב ל-4.5%, העלה בנק ישראל את הרף להפחתות ריבית נוספת בכך שבנוסף להתפתחות פרמיית הסיכון והאינפלציה הכניס למשוואה גם את המדיניות הפיסקאלית כגורם שישפיע על החלטות הריבית.

"התייחסות זו המחישה את החששות  הגוברים של הבנק מפני התנהלות הממשלה, כפי שבאה לידי ביטוי בתיקוני התקציב לשנת 2023 ובסחבת בדיוני התקציב ל-2024 בהם למרות חומרת המצב התקשתה הממשלה לבצע את ההתאמות הנדרשות והמשיכה להתנהל עם שיקולים פוליטיים ניכרים.

"עם זאת, ההתבטאויות האחרונות של הנגיד והמשנה לנגיד בנוגע לתקציב שאושר בממשלה משדרים השלמה עם שיעור הגירעון שנקבע (6.6% תוצר), אך לא עם התמהיל ועם העובדה שמרבית ההתאמות בצד ההכנסות נידחו ל-2025. בין השורות של התגובה של הבנק לתקציב המוצע ניתן לקרוא כי החשש הממשי היה מתקציב ללא התאמות שמשמעותו גירעון גבוה באופן ניכר.

"נזכיר כי גם התקציב הנוכחי לא כולל מרווח ביטחון כלשהו מפני הידרדרות במצב הביטחוני, כך שהחשש היה מפני מגמת עלייה ביחס החוב-תוצר.

"בשורה התחתונה, בהנחה ובמהלך האישור בכנסת לא יחול שינוי משמעותי בתקציב שאושר בממשלה, המדיניות הפיסקאלית שננקטה תשפיע להערכתנו בעיקר על קצב ההפחתה כלומר תתמוך בקצב מתון יותר וזאת על רקע החשש להשפעה אינפלציונית.

"הירידה היחסית במשקל שיינתן למדיניות הפיסקאלית בהחלטות הריבית יעלה את המשקל להתפתחות האינפלציה ופרמיית הסיכון. לכן, על רקע עלייה בפרמיית הסיכון (מרווח ממשלת ישראל בחו"ל והפיחות בשקל), עלייה בציפיות לאינפלציה וכאמור תמהיל התקציב, כאשר ברקע נמשכת התאוששות הביקושים, תידרש הפתעה משמעותית נוספת כלפי מטה במדד ינואר בכדי להוביל להפחתת ריבית נוספת בסוף פברואר. לכן, בשלב זה להערכתנו ההסתברות להותרת הריבית ללא שינוי בהחלטה הבאה גבוהה יותר.

"במבט קדימה, אנו ממשיכים להעריך כי הריבית בסוף השנה תרד ל-3.75%, מעט גבוה מהתמחור בשוק המקומי שהתמתן במהלך החודש האחרון לכ-3.5%. לכן, על רקע עליית התשואות המהירה במהלך החודש האחרון, שבאה לידי ביטוי גם בעלייה במרווח מול איגרות החוב בארה"ב, התמחור הנוכחי תומך בעמדה ניטראלית יותר מבחינת מח"מ התיק (לעומת עמדה דפנסיבית וקיצור מח"מ התיק קודם לכן).

עוד ב-

בשוק אוהבים את עסקת מגדל-סלקום: תהיה כאן תשואה דו-ספרתית

לכתבה המלאה

"תחזית האינפלציה שלנו לשנה הקרובה עומדת על  2.9% ובהתחשב בהתגברות סיכוני האינפלציה (התאוששות הביקושים, מדיניות פיסקאלית מרחיבה, העלאות מיסים עקיפים, עלייה במחירי ההובלה הימית ופיחות בשקל) רמת הציפיות לאינפלציה של סביב 2.6%-2.5% עד לטווח של 10 שנים לפדיון תומכת להערכתנו בהמשך משקל עודף לאפיק הצמוד על פני השקלי" הוא מסיים.