השוק
החות'ים פתחו חזית: הסכנה הכלכלית לישראל מהים האדום
חטיפת ספינת המשא הבינלאומית מעוררת את דאגתן של מדיניות המערב מפני המיליציות של המורדים מתימן. חשש מרכזי: נתיב השיט לאוניות שמעורבות בהובלת מטענים מאילת ייחסם. יצוא האשלג מים המלח הוא שוק אסטרטגי, וכשליש ממנו חשוף לאיום. ההשפעה עלולה לכרסם למדינות מזרח-אסיה, ולנגוס גם בתהליכי יבוא מזון ארצה
התמרון הקרקעי של צה"ל ברצועת עזה, שהחל בעקבות מתקפת הפתע של חמאס על ישראל, גרר תגובה שהלכה והתעצמה מכיוון הים האדום. החזית המפתיעה של מלחמת ה-7 באוקטובר היא ללא ספק תימן. החות'ים, ארגון טרור המגובה בידי איראן וחיזבאללה ומנוהל על ידי מיליציות רצחניות, הכריז כי בכוונתו להמשיך לאתגר את ישראל ככל שההסלמה תימשך, כאשר ביום ראשון האחרון נחצה קו אדום.
אוניית המשא גלקסי לידר נחטפה בידי מיליציה חות'ית מצנעא. אירוע זה שינה במידה רבה את תפיסת יחסי הכוחות בין ישראל לתימן. רבים תופסים אירוע זה כאיום חד-משמעי וחמור על ישראל, בדגש על הסחר הבינלאומי שלה. "אנו מגנים בתוקף את ההתקפה האיראנית נגד ספינה בינלאומית", מסר משרד ראש הממשלה. דובר צה"ל הוסיף כי מדובר באירוע "חמור מאוד ברמה העולמית".
החות'ים הם פלג מוסלמי שיעי-זיידי המהווה כ-30% מאוכלוסיית תימן, זוהי קבוצה קיצונית ביותר, שעיקר אוכלוסייתה מרוכזת בתימן. החות'ים מתנגדים לאסלאם הסוני ורואה בו את אויב האסלאם. אויביהם של החות'ים הם סעודיה, הממשל התימני וארגונים סוניים. באופן טבעי, החות'ים רואים בעולם המערבי אויב מר שיש להשמידו. סיסמתו של הפלג היא "מוות לאמריקה, מוות לישראל, קללה על היהודים, ניצחון לאסלאם".
המחבלים פרסמו תיעוד מההשתלטות על הספינה, שבו נצפו המורדים התימנים כשהם נושאים נשק, יורדים אל הסיפון ממסוק ומאיימים על הצוות. מאותר יותר, דובר החות'ים ציין כי הספינה נחטפה לחופי תימן, ככל הנראה לנמל חודיידה. חרף ההכחשה מירושלים, הדובר הדגיש כי מדובר בכלי שיט ישראלי. "נמשיך לאיים על האויב הישראלי ועל ספינותיו. הפעולות יימשכו עד שהתוקפנות בעזה תיפסק", הוסיף הבכיר במיליציית הטרור.
אחת הסכנות הכרוכות בהסלמה בגזרת תימן, היא חסימת השיט בים האדום לאוניות שמעורבות בהובלת מטענים לישראל. חברה העלולה להיות מושפעות מכך ביתר שאת היא איי.סי.אל, שנמצאת בשליטתו העקיפה של עידן עופר. איי.סי.אל מייצרת ומשווקת חמישה מיליון טון אשלג בשנה. 4 מיליון טון בשנה בבריכות האידוי בים המלח וטון אשלג במכרה Suria שנמצא בקטלוניה. החברה מנוהלת בידי רביב צולר.
אוניית חברת איי.סי.אל אינן נושאות דגל ישראל, והמפעילים אותן אינם ישראלים. עם זאת, אין כל ערובה לכך שעובדה זו תמנע מהחות'ים לתקוף אותן, משום שהחות'ים עצמם הבהירו כי הם יתקפו כל אונייה שנמצאת בבעלות ישראלית או שמופעלת בידי חברה ישראלית כזו או אחרת. בוושינגטון ראו בחומרה רבה את ההתקפה על ספינת המשא בים האדום. "נתייעץ עם בעלות בריתנו ושותפינו באו"ם לגבי הצעדים הבאים", ציין דובר מחלקת המדינה של ארה"ב מתיו מילר.
"נתייעץ עם בעלות בריתנו לגבי הצעדים הבאים". תיעוד השתלטות על ספינת המשא הבינלאומית בידי החות'ים מתימן (צילום: יוטיוב/ Sky News)
כשליש מהאשלג שישראל מייצאת מגיע למדינות מזרח-אסיה, ובעיקר לסין והודו, ובשיעורים נמוכים יותר למדינות כמו וייטנאם ותאילנד. היצוא למזרח-אסיה מתבצע באמצעות אוניות שמפליגות מנמל אילת. יכולתן של המיליציות החות'יות לחסום את הכניסה והיציאה לים האדום באמצעות שליטתן במיצרי באב אל-מנדב, עלולה לסכן את יכולה להשפיע על איי.סי.אל בדרכים מגוונות.
ראשית, מיצרי באב אל-מנדב הם הנתיב הקצר ביותר להודו. חסימת השיט בים האדום עלולה להאריך את הדרך, ולפגוע בזמני האספקה. הארכת נתיב השיט עלולה להעלות את פרמיות הביטוח על המטען שהאונייה נושאת. אחת האפשרויות האחרות שעומדות על הפרק היא שהאוניות תאלצנה להעביר את יצוא האשלג למזרח-אסיה לנמל אשדוד עד שהמלחמה תסתיים.
כשליש מהאשלג שישראל מייצאת מגיע למדינות מזרח-אסיה, ובעיקר לסין והודו. ים המלח (צילום ארכיון: ליאור מזרחי/ פלאש 90)
החברות עלולות לספוג עלויות משמעותיות בשל הובלת המטען מסביב לאפריקה, וזמן ההפלגה עשוי להתארך בימים ספורים, עד שבועיים. כמו כן, לעלות ההובלה יש השפעה רבה על הרווחיות. לחברת איי.סי.אל אין זיקה ניכרת למחיר האשלג עצמו, משום שמחיר האשלג נקבע במידה רבה בידי יצרנית צפון אמריקניות ורוסיות, כך שעלות ההובלה היא משתנה בעל חשיבות מרכזית.
הרווח של איי.סי.אל ממגזר האשלג הסתכם ב-546 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של השנה, בהשוואה לרווח מגזרי של 1.8 מיליארד דולר בשנת 2022 כולה. הרווח התפעולי עומד על 992 מיליון דולר בתשעת החודשים הללו ובסכום של 3.5 מיליארד דולר ב-2022 כולה. חברה נוספת שעלולה להיפגע היא צים, המפעילה אוניות בקו סואץ קרוס, שהיווה 14% מנפח ההובלה של החברה בחודשים ינואר עד יוני 2023.
סיטואציה חדשה במזרח התיכון תוכל לפגוע ברווחי היצוא למזרח-אסיה ולהודו בפרט, שבעקבות זמן ההפלגה הקצר ועלות ההובלה הנמוכה מהווה אחד מהשווקים הרווחים של איי.סי.אל. בעקבות הסכם של החברה עם חברת יבוא דשנים הודית, השוק ההודי קולט 15% מכושר הייצור של החברה בישראל. השוק הסיני משמעותי אף יותר, ועלול להגיע לפגיעה בעד 29% מכושר הייצור של החברה בישראל.
"מעל 70% מהמזון שלנו מיובא דרך הים, ובעיקר - 85% מהבקר". ניר גולדשטיין, מנהל מכון המחקר GFI ישראל (צילום: דנה כספי)
"לפגיעה של החות'ים בנתיבי השיט יכולה להיות השפעה אסטרטגית על היבוא לארץ ובפרט על עולם המזון", מוסיף ניר גולדשטיין, מנכ"ל מכון המחקר GFI ישראל, הפועל לקידום מערכת מזון בטוחה ובת קיימא. "מאז תחילת הלחימה ראינו חשש של חברות ספנות לעגון בארץ, ובמקביל עלייה במחירי הביטוח וההובלה הימית לארץ. כעת, המגמה הזו צפויה לגבור משמעותית ולפגוע בבטחון המזון הישראלי".
"מעל 70% מהמזון שלנו מיובא דרך הים, ובעיקר - 85% מהבקר. הוא מגיע אלינו באוניות, דרך נמלי אילת, אשדוד וחיפה. שלושת הנמלים או דרכי הגישה אליהם מאוימים על ידי האויבים שלנו, וצריך להיערך לכך. החות'ים מאיימים על הכניסה לים האדום, דרכו מגיעות אלינו אוניות מאוסטרליה המכילות 15% מיבוא עגלי הבשר לישראל".
עוד ב-
לדברי גולדשטיין, לכל אלה קיימות השלכות שעלולות להיות מרחיקות לכת על יוקר המחיה בטווח המיידי. "החיבור של הלחימה בעוטף ובלבנון, המחסור בידיים עובדות והפגיעה בייבוא הימי יביאו לעליית מחירי הבשר, העוף והביצים. כבר כיום הישראלים משלמים 40% יותר מהאירופים על בשר, וכנראה שנתון זה צפוי לעלות. הפתרון הוא לעבור לייצור מוגבר של מוצרי חלבון בישראל, למשל בטכנולוגיות חדשות כמו חלבון אלטרנטיבי".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
