השוק

בנק הפועלים: הישראלים מסיטים צריכה לחו"ל ומצמצמים רכישות בישראל

ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בחטיבה הפיננסית של בנק הפועלים מנתח בסקירה השבועית שלו את ביצועי הכלכלה המקומית ומזהיר מפני פגיעה בקמעונאים הישראלים; "הישראלים מסיטים צריכה לחו"ל וזו פגיעה ברשתות הקמעונאיות הרבה יותר מהירידה בהוצאות של משקי הבית"
ניצן כהן | 
ויקטור בהר (צילום Magma Images, ענבל מרמרי)
ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בחטיבה הפיננסית של בנק הפועלים כותב בסקירה השבועית שלו שקשה לראות מצב של כשל אשראי של ישראל. יחס החוב בישראל עומד על 60% והגירעון הצפוי יעמוד על כ-2%. במצב עניינים כזה קשה לראות כשל אשראי אבל נתוני המקרו שישפיעו על החלטות חברות דירוג האשראי עשויות לקבל פרשנות שונה מהפרשנות המקובלת כאן. הוא אומר.
"צמצום עילת הסבירות מאחורינו, והמשך החקיקה מתוכנן למושב החורף שיחל בנובמבר. בין לבין מצפים לנו דוחות של חברות הדירוג שאולי ישפכו יותר אור על האופן בו הן תופסות את סיכון המדינה בעקבות החקיקה. חברת דירוג האשראי פיץ' הפחיתה בשבוע החולף את דירוג האשראי של ממשלת ארה"ב. הפחתת הדירוג מציפה את הדילמה של המדרגים לגבי ישראל.

"במקרה של ארה"ב החוב גבוה, הגירעון השוטף ממשיך להגדיל אותו, והממשל מתקשה לקבל החלטות לא פופולריות לצמצום הגירעון. בסופו של יום הדירוג מבטא כושר החזר של החוב הממשלתי, ובמקרה של ישראל קשה לומר שמדינה עם יחס חוב תוצר של 60%, וגירעון תקציבי שאולי יגיע ל- 2% מהתוצר, מועמדת לאירוע אשראי בטווח הנראה לעין.
"ניתן לטעון שכל פגיעה בפוטנציאל הצמיחה מהווה סיכון לחוב ארוך הטווח, וכן שלא ברור מה תהיה מידת המחויבות של ממשלות עתידיות לשמירה על האיתנות הפיננסית, וכאן הדברים כבר תלויים בפרשנות של חברות הדירוג להתפתחויות. חלק תלוי גם בעיתוי הפרסום, ככל שחולף הזמן ויתפרסמו נתונים כלכליים חלשים יותר, ובכלל זה אולי הרעה במצב התקציבי, זה עשוי להטות את הכף מצד המדרגים.
"יש לציין ששוק איגרות החוב לא "מעניש" עד כה את ממשלת ישראל בפרמיות גבוהות יותר באג"ח הממשלתיות הנקובות במט"ח, וגם איגרות החוב בשקלים חזרו להיסחר בתשואה שנמוכה מזו שבארה"ב: התשואה לעשר שנים בשקלים נסחרת עתה ברמה של 3.85%, כעשרים נקודות בסיס מתחת לתשואה של הטרז'רי האמריקנית" אומר בהר.
נתון חשוב שיש לשים אליו לב היטב הוא המכירות ברשתות השיווק אלה מצביעות על קיפאון ואפילו ירידה קלה בצריכה המקומית של משקי הבית ברבעון השני של השנה. "מגמה דומה נצפתה גם במכירות בכרטיסי אשראי. נתונים אלו הושפעו להערכתנו מהעלייה החדה בנסיעות לחו"ל, שגורמת להסטת צריכה מהשוק המקומי לחו"ל. יציאות הישראלים לחו"ל בחודש יולי היו גבוהות בכ- 20% מאלו של יולי אשתקד. כלומר, הנתונים משקפים את הפגיעה ברשתות הקמעונאיות המקומיות, יותר מאשר ירידה בהוצאות של משקי הבית" אומר בהר.
"השכר עדיין עולה בקצב מהיר ומאיים על חזרת האינפלציה לתחום היעד. השכר הממוצע בחודש מאי היה גבוה ב- 5.6% מזה שבמאי אשתקד. המגמות אינן אחידות, ובענפי משק כמו תעשייה ומסחר סיטונאי ניתן לראות שעליית השכר התמתנה, והשפעתם של מגזרים אלו בתקופה הנוכחית על האינפלציה גדולה יותר לדוגמה מזו של עלייה בשכר במגזר הציבורי. 
"אנו מותירים את תחזית האינפלציה ברמה של 2.6% ב- 12 החודשים הקרובים. שוק העבודה, ועליית השכר בפרט, מהווים כאמור גורם סיכון, אך אנו מניחים שההאטה בצמיחה תחלחל ליותר ויותר סעיפים במדד המחירים לצרכן, ובכלל זה למחירי שכר-הדירה. הירידה באינפלציה בעולם צפויה לתרום גם היא להמשך ירידה באינפלציה השנתית בישראל.
"ההפתעות כלפי מטה במדדי המחירים לצרכן בישראל מאפשרות לבנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי בהחלטה הקרובה. הבנקים המרכזיים של ארה"ב, האירו ובריטניה המשיכו להעלות את הריבית, ונוצר פער משמעותי בין הריבית בישראל לריבית הדולרית. פער זה פועל להחלשת השקל. מגמה זו עשויה לקבל רוח גבית בתרחיש בו מחירי המניות בעולם יתחילו לרדת. בתרחיש כזה, בנק ישראל עשוי להידרש לעוד עליית ריבית, אך בינתיים זה אינו התרחיש המרכזי מבחינתנו" הוא מסיים.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה