ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בחטיבה הפיננסית של בנק הפועלים כותב היום ללקוחות הבנק שמושב החורף של הכנסת יהיה בסימן התגברות הסיכויים להורדת תחזית הדירוג של ישראל. בהר אומר כי המשקיעים המוסדיים נמצאים בחשיפת שיא למט"ח ומכאן הם נאלצים למכור.

הממשלה העבירה את החוק לצמצום עילת הסבירות בכנסת ללא הסכמה רחבה. גל המחאה נגד הממשלה נמשך ביתר שאת. התגובה של השווקים להתפתחויות הפוליטיות הייתה מתונה עד כה. השקל פוחת מול סל המטבעות בשיעור של 1.3%. התשואה לעשר שנים עלתה סביב 20 נקודות בסיס ל-3.9%.

האג"ח של ישראל בדולרים שמרו על פערי תשואה די קבועים מול הטרז'רי האמריקניות, כלומר סיכון המדינה לא השתנה. בשוק המניות התגובה הייתה חריפה יותר עם ירידות מחירים של כ- 3% לעומת המשך עליות בשווקים בעולם.

"יתכן שהתגובה המתונה יחסית של שער החליפין נובעת מעליות בשוקי המניות בעולם, שלצד הירידות בישראל מגדילות את החשיפה למט"ח של המוסדיים. המוסדיים בחשיפת שיא למט"ח ולכן הם נאלצים למכור מט"ח" כותב בהר.

חברות הדירוג מודיס' ו-S&P פרסמו השבוע תגובות לאישור חוק צמצום עילת הסבירות. מודיס' מציינים שצעדי הממשלה מחלישים את עצמאות ביהמ"ש ומפרים את שיווי המשקל בין הרשויות. כמו כן הם מציינים שמדיניות בית המחוקקים והממשלה הפכה לפחות צפויה ומסכנת את היציבות הכלכלית והחברתית.

מודיס' לא שינו את תחזית הצמיחה והותירו אותה על 3% השנה ובשנה הבאה. תחזית צמיחה של 3% לשנה הבאה נראית בעינינו אופטימית לאור המגמות הנוכחיות. הדוח לא כולל אזהרה ספציפית או התייחסות למצב הפיסקאלי. כן ישנה התייחסות לענף הייטק – הם מציינים את הירידה החדה בגיוסי ההון של חברות הטכנולוגיה, היפרדות שוק המניות המקומי מהנאסד"ק, ואת ההעדפה הגוברת של חברות חדשות להירשם בחו"ל ולא בארץ.

S&P מדרגת את ישראל נוץ' אחד מעל חברות הדירוג האחרות: -AA. הדוח שלהם שם במרכז את הקיטוב בחברה ואת המחאה, שיחד עם סביבה עולמית פחות תומכת יובילו להאטה בצמיחה עד לשיעור של 1.5% השנה (נראה פחות סביר להערכתנו בהינתן נתוני המחצית הראשונה). בתרחיש הבסיס הם עדיין לא צופים החרפה בעימות הפנימי או בקונפליקט עם הפלשתינים. עדכון הדירוג יהיה בחודש נובמבר.

"חברות הדירוג ללא ממהרות להכריז על שינוי באופק הדירוג ממספר סיבות: א. הנתונים עד כה הם טובים, והגירעון התקציבי נמצא בשליטה. ב. הן מעדיפות לראות לאן מתפתחת החקיקה. ג. יתכן שחלקן היו שוקלות שיפור בדירוג האשראי אלמלא החקיקה. בתרחיש בו החקיקה נמשכת במושב החורף, וסביר להניח שנראה אז גם יותר סימנים להאטה, קיים סיכוי להפחתת תחזית דירוג" מוסיף בהר.

הצמיחה ברבעון השני בישראל הייתה להערכתנו נמוכה מזו שבארה"ב ובאירופה. הנתונים בארה"ב ובאירופה הפתיעו לרוב לחיוב. בישראל האינדיקטורים הכלכליים, ובעיקר אלו של הצריכה הפרטית, היו חלשים. נתוני הרכישות בכרטיסי האשראי מראים קיפאון בחודשים האחרונים. הנתונים לא כוללים רכישות בחו"ל, ואנו מעריכים שעלייה בנסיעות לחו"ל, מסבירה חלק מהחולשה ברכישות בארץ. הייצור התעשייתי גם הוא לא עלה ברבעון השני, והתרחבות יצוא השירותים התמתנה. השפעת עליית הריבית על משקי הבית בישראל היא כנראה גבוהה ביחס למדינות אחרות (רכיב גבוה של ריבית משתנה), והמשקל הגבוה של תעשיית ההייטק בתוצר משפיע גם הוא לשלילה.

"הממשלה מצליחה בינתיים לבלום חלק מההתייקרויות. העלייה במחירי התחבורה הציבורית בוטלה, והרפורמה במחירי התחבורה הציבורית אף תוזיל את מחירי התחבורה לחלק מהאוכלוסייה. האוצר החליט להפחית את הבלו על דלק בכדי למנוע את עליית מחירי הדלק בחודש אוגוסט.

"מדיניות זו בולמת את המומנטום של האינפלציה, אבל יש לה מחיר תקציבי, כך שלא ניתן להתמיד בזה לאורך זמן. שער החליפין חזר להיות פקטור משמעותי שמשפיע על האינפלציה, ואנו סבורים שהתנודתיות בו תהיה גבוהה בחודשים הקרובים, עד להתבהרות התמונה הפוליטית. הריבית הדולרית בשוק המקומי גבוהה מאוד (הושפעה מעלייה בריבית הפד, ומרווח בייסיס גבוה), ובתרחיש של ירידות מחירים בשוקי המניות, זה עשוי להחליש את השקל. אנו מותירים את תחזית האינפלציה ברמה של 2.6% לשנה הקרובה.

עוד ב-

הסיבה שלא תכירו את הכלכלה הישראלית בעוד 5 שנים

לכתבה המלאה

"בנק ישראל לא צפוי להערכתנו ללכת בעקבות הפד וה- ECB, והריבית לא צפויה לעלות בחודשים הקרובים, בתרחיש המרכזי לפחות. הסימנים להתקררות המשק מתרבים, והלחץ על נוטלי המשכנתאות משפיע אף הוא. הריבית הריאלית מתקרבת לרמה של כ- 2% והיא מרסנת. יחד עם זאת, התמונה עשויה להשתנות בתרחיש של פיחות בשער השקל. שוק הנגזרים מגלם הסתברות מסוימת לעלייה זמנית בריבית לרמה של 5%, וירידה הדרגתית בריבית החל מעוד 12 חודשים" מסיים בהר.