ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בחטיבה הפיננסית של בנק הפועלים אומר היום כי בהינתן שער החליפין הנוכחי של הדולר מול השקל הרי שהאינפלציה השנה תהיה גבוהה מ-3%. בהר מוסיף כי הסיכונים בכלכלה המקומית גרמו לפתיחה של פרמיית סיכון על הכלכלה הישראלית.

"העתירות הגבוהה של ההייטק בתוצר, זאת לצד אי-הוודאות הפוליטית, צפויים להביא להאטה בפעילות הכלכלית ואולי אף להתכווצות של התוצר במחצית הראשונה של השנה. נתוני גיוסי ההון של חברות הייטק שמתפרסמים על-ידי IVC מראים ירידה חדה בגיוסים השנה לרמה של כ-1.8 מיליארד דולר עד מחצית מרץ, זאת לעומת גיוסים של 15.6 מיליארד ב- 2022.

"ירידת הגיוסים תתבטא בצמצומים בכוח אדם ובהוצאות שכר. יצוא שירותי ההי-טק, שהיה מנוע הצמיחה העיקרי של המשק בשנה שעברה, ירד בינואר ב-0.9% בהמשך לירידה חדה של 5.6% בדצמבר, וגם בסך יצוא השירותים נרשמה ירידה בחודשיים האחרונים. גם בצריכה הפרטית מסתמנת התמתנות חדה בפעילות, כשבחודש ינואר, נמשך הקיפאון של כחצי שנה בנתוני הפדיון בענפי המשק. אי-הוודאות הפוליטית צפויה להשפיע על הלך הרוח של הצרכנים, שכוח הקנייה שלהם ירד גם כך.

"ההאטה הכלכלית ועליות הריבית הביאו את החשש ממשבר במערכת הבנקאות העולמית לשיאים חדשים בשבועיים האחרונים. החששות מכל בנק הם שונים, אך יש בהם גם הרבה מן המשותף – הערכה שצד הנכסים במאזני הבנקים נפגע, אם זה בעקבות שווי איגרות החוב שהם מחזיקים, או בגלל איכות תיק האשראי שלהם. בנקים קטנים יחסית שמשרתים פלח לקוחות ספציפי, כמו SVB לדוגמא, מצאו עצמם עם הפסדי הון גדולים בתיקי האג"ח, וכן ירידה בפיקדונות שהחלה בכלל בגלל ההאטה בהייטק.

"בנקים גדולים, בעלי פעילות מבוזרת יותר, הפסידו גם הם בתיקי האג"ח שלהם, אך לא ברמה שמסכנת את ההון שלהם, ולא נוצר בהם תהליך של 'ריצה על הבנק' כמו ב- SVB. המשבר הגיע גם לאירופה ובעיקר לקרדיט סוויס, שם התפתח שוב משבר של אמון, בגלל חששות מליקויים בדיווחים החשבונאיים. המקרה של קרדיט סוויס היווה קטליזטור לעלייה נוספת בחששות, כיוון שהרגולטור השוויצרי החליט על מחיקת אג"ח מסוג 1AT שמהווה חלק מההון הראשוני של הבנק.

"דויטשה-בנק הגרמני, שהוא בכלל בנק רווחי, היה הנפגע הבא – מחיר המניה צנח ופרמיות הסיכון של האג"ח שלו עלו. סיכון מערכת הבנקאות בעולם עלה, וכאן דווקא ישראל בולטת לחיוב - הבנקים בישראל לא הציגו הפסדים בתיקי האג"ח שמסכנים את ההון העצמי שלהם, אין לבנקים ריכוזיות מפקידים גבוהה, כמו זו של בנק SVB לדוגמא, שהתמקד בחברות טכנולוגיה, וגם מדדי הסיכון לתיקי האשראי מצביעים על יציבות.

"הפיקוח על הבנקים בישראל דומה יותר לזה שמושת על בנקים גדולים בעולם, והוא הדוק מזה שמושת על בנקים קטנים יחסית. מצב זה מהווה גורם תמיכה משמעותי כעת לכלכלה – בעולם אנו רואים לדוגמה, הידוק משמעותי בתנאי האשראי, בגלל החשש ממצוקות נזילות והון של הבנקים. הסיכוי שזה יתפתח בישראל נראה כעת נמוך" אומר בהר.

באשר לשוק הנדל"ן, הוא אומר כי "היקף התחלות הבניה ירד ברבעון הרביעי של 2022  ל-14.7 אלף דירות, לאחר 16.7 אלף ברבעון השלישי וממוצע של 18.3 אלף בשני הרבעונים הראשונים של השנה. בסיכום שנת 2022 התחלות הבניה הסתכמו ב- 67 אלף דירות, עלייה של 5.0% לעומת 2021.

"מספר הדירות שבנייתן הסתיימה עלה ברבעון הרביעי לרמה של 14.3 אלף (רמה שנתית של 57 אלף) ובסך 2022 הסתיימה בנייתן של 51.9 אלף דירות. ירידה בהיקפי הבנייה פועלת לצמצום מלאי הדירות ובכך אמורה למנוע מהמחירים מלרדת. אלא שהירידה בהתחלות הבנייה היא תגובה לעליית מלאי הדירות הלא מכורות, ולירידה בביקושים, ולכן לא ניתן להערכתנו לייחס לנתון זה לבדו השפעה על מגמת המחירים קצרת הטווח. הריבית היא כנראה המשתנה האקסוגני במערכת הזו, שיש בו בכדי לרמז על כיוון המחירים בטווח הקצר, וכל עוד אנו נמצאים בסביבת ריבית ריאלית עולה, כיוון המחירים יהיה כנראה כלפי מטה".

באשר לפרמיית הסיכון של ישראל אומר בהר כי "פער התשואות בין אג"ח ממשלת ישראל לזו של ארה"ב התרחב לרמה שמתקרבת ל- 50 נקודות בסיס 3.9% בישראל לעומת 3.4% בארה"ב. התרחבות הפער מייצגת עלייה קטנה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל, על רקע החשש מהפחתת דירוג, ויותר מזה פרמיית סיכון שער חליפין – כלומר השווקים מגלמים מצב שתנאי השוק בשנים הקרובות השתנו לרעת השקל, אם זה בגלל ההרעה במצב הפיסקאלי או סיכונים גיאופוליטיים, שיתמכו בשקל חלש יותר לאורך זמן".

באשר לאינפלציה אומר בהר כי מדדי שלושת החודשים הקרובים יושפעו מגורמים עונתיים וכן מהפיחות שנוצר בשער החליפין של השקל, שצפוי להמשיך להשפיע על מחירי הנסיעות לחו“ל. הפעילות במשק מתמתנת וזה אמור לבלום את האינפלציה במחצית השנייה של השנה. ברמת שער החליפין הנוכחית, האינפלציה ב- 12 החודשים הקרובים צפויה לעמוד על שיעור של 3.2%, מעט מעל יעד האינפלציה של בנק ישראל.

עוד ב-

בסיטי של ת"א תוהים איך קרסה האסטרטגיה הישראלית

לכתבה המלאה

"הבנקים המרכזיים מתקרבים לסוף העלאות הריבית, וקצב העלייה הופחת ל- 25 נקודות בסיס הן בארה"ב והן בבריטניה. האינפלציה בישראל דומה בגובהה לאינפלציית הליבה בארה"ב ובאירופה, והיא גם לא מראה סימנים של התמתנות. אנו מעריכים לכן שריבית בנק ישראל תעלה בהחלטה הקרובה בתחילת אפריל ב- 25 נקודות בסיס לרמה של 4.5%, ולאחר מכן גם ל- 4.75%. הריבית הריאלית הגלומה בריבית בנק ישראל, בהתייחס לציפיות לאינפלציה, תגיע לרמה של יותר מ- 1.5%, ובדומה לבנקים מרכזיים אחרים ניתן יהיה להמתין ולראות אם ההאטה בפעילות הכלכלית יוצרת מספיק 'כאב' בכדי שהאינפלציה תתמתן" הוא מסיים.