קריסת הבנק האמריקאי סיליקון וואלי - SVB - ממשיכה לעורר סערה. נפילתו של הבנק החזק הגיעה לאחר גל של משיכות כספים מהבנק מצד חברות הייטק רבות וגם הנציגות הישראלית בהרצליה שילמה את המחיר ועשרות עובדים יפוטרו.

גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, מסביר את מהות ההגנה של ה-FDIC (זרוע ביטוח הפיקדונות הפדרלית) על בנקים מקומיים ואזוריים, כך שלמעשה ביטוח של 250 אלף דולר נועד להגן על משקי הבית ופחות על חברות, מה שעלול לגרום נזק ללקוחות על לקוחות גדולים: "ירידת היקף הפיקדונות קשורה ראשית לאופי המיוחד של לקוחות הבנק, בעיקר בתחום ההי-טק, שנתקלו בהרעה משמעותית של תחום ההיי-טק מאז המחצית השנייה של 2021, מה שחייב קצב שריפת פיקדונות מהיר. לאחר מכן, חלה הרעה מהירה בסנטימנט כלפי SVP והחל מהלך RUN ON THE BANK, כלומר הסתערות על הפיקדונות.

"ביטוח פיקדונות FDIC (עד 250 אלף דולר) עשוי למנוע הסתערות של מפקידים קטנים יותר, כמו משקי בית, הפעילים יותר בבנקים מקומיים ואזוריים. בנקים הזקוקים לנזילות ישתמשו במסגרות הפד כמו REPO ומנגנונים נוספים. יש לקוות שניהולי סיכוני השוק וסיכוני הנזילות בבנקים אחרים הייתה טובה יותר מאשר ב - SVB, זאת בכדי לתת בסיס לתקווה שהאירוע הנוכחי לא יגרום להדבקה פיננסית נרחבת".

אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות, אומר כי ישנה השפעה של קריסת הבנק האמריקאי על הכלכלה הישראלית וייתכן גם השפעה על החלטת הנגיד בהעלאת הריבית הגבוהה: "הקריסה של הבנק האזורי SVB שמה את הפד, כמו גם את בנק ישראל בין הפטיש לסדן ומעלה סימני שאלה לגבי המתווה העתידי של הריבית.SVB הוא בנק קטן באופן יחסי אז למה הקריסה שלו כל כך משמעותית? ובכן אפשר לחלק את התשובה לשני חלקים".

"החלק הראשון הוא ההשפעה על תעשיית ההייטק בארה"ב ובישראל. לפי ההערכות כ-90% מהפיקדונות שנשארו ב-SVB אינם מבוטחים. המשמעות היא שחברות רבות איבדו את כספי הגיוס שלהן ונמצאות כבר היום במשבר נזילות חריף. חברות אלו יצטרכו לגייס הון חדש במהירות, מה שיגרום להן לשלם מחיר גבוה על הכסף או להתחיל לפטר עובדים ולעצור פעילויות. לא נופתע בכלל אם נראה בשבועות הקרובים גל פיטורים חרגי בתעשיית ההייטק ובעיקר בקרב סטארטאפים בשלבים שונים. באופן טבעי, הכלכלה הישראלית, שלסקטור ההייטק יש משקל גדול בה, תושפע מכך ולכן בנק ישראל חייב לקחת את האירוע והשלכותיו במסגרת השיקולים של תוואי הריבית העתידי".

ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בחטיבה הפיננסית של בנק הפועלים, אומר כי נפילת הבנק האמריקני SVB היא אולי סנונית ראשונה שמדגימה את ההשפעות של עלייה מהירה וחדה בריביות על הכלכלה העולמית. בגלל שמדובר בבנק, עם היקפי פיקדונות גדולים שהגיעו בשיאם לכ-200 מיליארד דולר עולה מיד החשש מהדבקה, ואירועים דומים נוספים.

עוד ב-

נבחרת הכלכלנים: אל תתעלמו מהאזהרות של פיץ'

לכתבה המלאה

באשר להשפעה של קריסת SVB על ישראל אומר בהר כי "חלק מחברות הסטארט אפ הישראליות הספיקו להעביר פיקדונות לבנקים ישראלים, לפני שהאפשרות נסגרה. הסכומים שמועברים לישראל נותרים לרוב בדולרים, כך שאין להם השפעה ישירה על שער החליפין. יחד עם זאת הם משפרים את הנזילות המט"חית בשווקים שהייתה גבוהה גם כך".