שוק הנדל"ן ממשיך להתקרר. מנתוני בנק ישראל עולה כי בחודש ינואר לקח הציבור הישראלי משכנתאות בהיקף כספי כולל של 6.5 מיליארד שקל. מדובר בנקודת שפל של התעשיה לאחר שבחודשים נובמבר ודצמבר לקח הציבור 7.5  מיליארד שקל מידי חודש.

הסיפור הגדול של שוק הנדל"ן הוא צד הביקוש בעיקר והממשלות השונות לא הצליחו להדביק את הביקושים באמצעות הגדלת ההיצעים. שונה הממשלה הקודמת ששיחררה לשוק 60 אלף יחידות דיור ובכך שברה שיא בהתמודדות הממשלתית עם משבר הדיור.

בינתיים ומאז חודש מרץ 2022 הריבית עולה והיא צפונה להמשיך לעלות. ככל שהריבית עולה הרי שהציבור מתקשה לקבל משכנתאות מאחר והוא נפגע פעמיים. פעם אחת מעליית מחירי הדירות מה שמחייב רוכש דירה בישראל להביא יותר הון עצמי ובפעם השניה נפגע הצבור מעליית הריבית מה שמקשה על ההחזר החודשי וככה הציבור מתקשה לעבור חיתום בנקאי.

צריך לזכור שמעבר לכל דבר שקשור בעולם הריבית (צד הביקוש) הרי שהמערכת הבנקאית מקשיחה א תנאי החיתום על המשכנתאות ואם רק לפני השנה המערכת הקלה על אנשים שהיו גבוליים בכל הנוגע לחיתום המשכנתאות הרי שכעת, בשל העלייה בסיכון הכלכלי בישראל, הבנקים מעדיפים להקשיח עמדות ומכאן מקשיחים את תנאי החיתום על משכנתא.

צריך לזכור שהפעם האחרונה בה נלקחו כ-6 מיליארד שקל בחודש משכנתאות הייתה בחודש אוקטובר 2022, אז יוחסה ההאטה בתחום המשכנתאות בתקופת החגים ובמיעוט ימי העבודה. כעת מייחסים את מיעוט המשכנתאות לירידה בכושר ההחזר של הציבור הישראלי ובהקשחת תנאי החיתום.

ד"ר מרים שוורץ זיו, מרצה בכירה למימון בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית וחברה ב"צוות המומחים" של חברת אלדר משכנתאות.

עוד ב-

למה התפטר המפקח על הבנקים? גרסת המקורבים

לכתבה המלאה

"ככל שריבית בנק ישראל עולה, ההחזר החודשי שלוקחי המשכנתאות נדרשים להחזיר עולה. בשל עליה זו, פחות אנשים יכולים להרשות לעצמם לרכוש דירה, הביקוש לדיור יורד, ומחירי הדירות יורדים. הירידה במחירי הדירות אינה תופעה ייחודית לישראל. בשנה האחרונה מחירי הדירות יורדים ברחבי העולם, בין השאר בארה"ב, באנגליה, ובגרמניה, מדינות שגם הן חוו עלית ריבית משמעותית".