גביית המסים הגבוהה איפשרה לממשלת ישראל לעמוד ביעדי התקציב ואף מעבר לכך. למעשה גביית המסים הגבוהה הותירה עודף תקציבי בידי המדינה בהיקף כספי משמעותי של 2.6 מיליארד שקל. העודף התקציבי ב-12 החודשים האחרונים הסתכם ב-0.6% תוצר לאחר שבחודש יוני הסתכם העודף הזה ב-0.4% תוצר.

כדאי לרגע להסביר את המנגנון של העודף/ גירעון בתקציב המדינה. באופן עקרוני למדינת ישראל (משלם המסים) יש מספר מקורות הכנסה כשהמרכזי שבהם הוא גביית המסים. כלומר מה שמנכים לנו מתלוש המשכורת וכן הלאה. ולכן. אם הממשלה תיכננה באמצעות התקציב (נזכיר ש-3 שנים לא היה כזה, עד שממשלת לפיד-בנט העבירה אותו) להוציא 100 שקל וגבתה מסים בהיקף של 110 שקל, הרי שיש לה עודף תקציבי של 10 שקלים איתם היא יכולה (ורצוי לעשות כן) להוריד את החובות שלה, מה שיקל על הנטל שמוטל על הדורות הבאים.

נתון מעניין שיש לשים אליו לב הוא העובדה כי בחודש יולי הסתיים ההליך ההיסטורי של מכירת נמל חיפה לאנשי עסקים פרטיים. העסקה הזו אמורה לשפר עד מאוד את מצבה הכלכלי של ישראל כך שבמעלה הדרך יכנסו לקופה עוד 2.9 מיליארד שקל.

אז אם שאלנו את עצמנו עם ממשלת לפיד עושה את הדבר הנכון עם העודפים שהצטברו בקופתה האוצר (עודפים של 34 מיליארד שקל מתחילת השנה) הרי שכדאי ונפנה לשוק האג"ח, שם מתרכז רובו ככולו של החוב הציבורי. 

בסך הכל מתחילת השנה גייסה הממשלה בישראל 39 מיליארד שקל בשוק האג"ח (בחודש יולי הסתכם הסכום הזה ב-6.5 מיליארד שקל) הרי שהיא פרעה מתחילת השנה כמעט 62 מיליארד שקל, כך שבפועל קטן החוב המקומי של הממשלה, כלומר של משלם המסים, בכמעט 23 מיליארד שקל. בחו"ל גייסה הממשלה מתחילת השנה 8.2 מיליארד שקל אולם במקביל פרעה חוב של 13.2 מיליארד שקל כך שבסיכומו של דבר קטן החוב הממשלתי/ ציבורי בכמעט 23 מיליארד שקל מתחילת השנה וזה משמעותי מאוד להתפתחות של הכלכלה המקומית.

נתון מעניין נוסף מעלה כי ממכירת קרקעות, קיבלה המדינה מתחילת השנה 6.6 מיליארד שקל כשרק בחודש יולי עצמו מכרה המדינה אדמות (בעיקר במכרזים של רמ"י) בהיקף כספי משמעותי של 2.6 מיליארד שקל.

עוד ב-

הישג לממשלה: בחודש מאי התאפס הגירעון הממשלתי

לכתבה המלאה