השוק
פרשות "יונט" ו"גיבוי" קירבו את קיצה של התחרות בבנקים
פרשות "יונט קרדיט" ו"גיבוי" העלו מעל לפני השטח את הסוגיה הבוערת באמת בעולם המימון והוא - החיתום; בעוד המערכת הבננקאית סובלת מתדמית ירודה, הרי שהאופנה של השנה שעברה נראית היום חלופה גרועה הרבה יותר והיא הולכת וצוברת תאוצה
פרשות "יונט קרדיט" ו"גיבוי" מציפות מעל לפני השטח את ההבדלים המשמעותיים ביותר בין המערכת הבנקאית לחברתה החוץ בנקאית. ליבת ההבדלים היא בעולמות החיתום, אבל אל תטעו, גם באיכות הניהולית והממשל התאגידי שמביא למסקנה מצערת מרכזית אחת: הקטנת חלקם של הבנקים בחיים הכלכליים בישראל - רחוקה עד לא קיימת.
נעזוב לרגע את החשדות לפלילים ב"יונט קרדיט" ונבין לרגע את המכניזם של עולם המימון. באופן עקרוני, היקף החוב העסקי בישראל מסתכם, נכון לסוף שנת 2021 בכ-1.1 טריליון שקל. בפעם הראשונה חצה החוב העסקי את רף הטריליון שקל בחודש מרץ 2021. נכון לחודש יוני האחרון גייסו החברות בבורסה כ-45 מיליארד שקל כשמחצית מהסכום הזה גוייס בידי הבנקים.
על פי דו"ח ועדת שטרום שחקר היטב את שוק האשראי הישראלי הרי שמחצית מהחוב של המגזר העסקי שלא כולל בנקים ומוסדות פיננסיים, מצוי בידי המערכת הבנקאית ומחציתו נמצאת אצל החברות החוץ בנקאיות.
אם כן, מי אלה החברות החוץ בנקאיות שמחזיקות במחצית מהאשראי העסקי ומתחרות בבנקים: בראש ובראשונה אלה הן חברות הביטוח שמנהלות סכומי עתק של כספים פנסיה של הציבור הישראלי. הסכום הזה גודל מידי חודש נטו בכ-4 מיליארד שקל שמגיעים מההפרשה לפנסיה של כל עובד בישראל.
הם התחילו להשקיע בנדל"ן, המשיכו בשותפויות בעולמות המסחר ואז הגיעה שנת 2021 ונולד כוכב חדש - אשראי חוץ בנקאי.
כדי לשכנע אותכם (ציבור המפקידים לפנסיה שגם במקרה עוקב אחרי ההשקעות שלו) שהם יודעים מה שהם עושים, מנהלי ההשקעות (אגב, לא רק בחברות הביטוח, תמצאו אותם גם בבתי ההשקעות הפרטיים) הם החליטו להיכנס לעולם המימון החוץ בנקאי. ואיך הם יעשו את זה? באופן עקרוני היו גופים שהקימו מערך הלוואות "בבית", פיתחו מודל אשראי, סימנו סיגמנט ויצאו לדרך.
אבל היו גם כאלה שלא רצו להקים את המערך הזה אצלהם בבית ונכנסו להשקעות בחברות אחרות שהן אמורות לפתח את המתדולוגיה הנכונה ולעשות שימוש מושכל בכסף שלכם.
כאן העלילה מסתבכת עוד קצת: כדי להשתמש בכסף שהחל זורם חופשי לכל הכיוונים, החברות הללו גייסו בנקאים זוטרים יותר או פחות שחשבו שהם יודעים לבצע חיתום כמו בבנקים אבל להגמיש את תהליך קבלת ההחלטות, לגבות על ההגמשה הזו ריבית מתאימה (גבוהה יותר מהמערכת הבנקאית) וככה כולם מרוצים.
אבל או אז אנחנו נחשפים לפרשת "יונט קרדיט" ו"גיבוי" (בניטרול חשדות פלילים) ומגלים שהיכולת לבצע חיתום איכותי, לא במערכת הבנקאית על הניסיון והידע שלה, כמעט לא קיימת. כי הרי עם מי אנחנו מתעסקים כאן, עם לקוח שהבנק לא רצה ולא בגלל שהלקוח לא נאה בעיניו אלא כי הבנק לא מרגיש נוח עם הלקוח.
הלקוח שלנו החליט שהוא לא מתאמץ לשפר עמדות אלא הולך, עם כל הסיכון העודף שלו, לחברה חוץ בנקאית שהיא למעשה תלווה לו את הכסף שקיבלה מקרנות הפנסיה, קופות הגמל וההשתלמות והכסף הגיע לשם מחשבון הבנק שלנו ומתלוש המשכורת שלנו.
אם כן, הכסף לא של החברות החוץ בנקאיות, הכסף זורם חופשי לכל הכיוונים (ריבית אפס, היעדר אפיקי השקעה סבירים וכן הלאה) אז למה לא לקחת סיכונים? ניתן 100 הלוואות, 80 בטוח יחזרו ועם הריבית שנרוויח בניכוי הכסף שהפסדנו - תהיה תשואה סבירה. נו טוב, רק חבל שהם ומנהלי ההשקעות לא עושים את זה עם הכסף שלהם.
ועכשיו העלילה מסתבכת עוד קצת: הימים משתנים במהירות, רוסיה פולשת לאוקראינה, שרשרת האספקה משתבשת, האינפלציה מרימה ראש, הבנקים המרכזיים מעלים את הריבית והנה - "הידיים החלשות" נופלות. עכשיו הבנקים שאוחזים בלקוחות הטובים יותר עם הבטוחות הטובות יותר ועם יכולת ההחזר הטובה יותר, שורדים את השלב הזה. אבל החברות החוץ בנקאיות פחות.
כאן צריך להבדיל בין סוגים שונים של אשראי. יכול להיווצר מצב בו בנק, חברת ביטוח ושוק האג"ח יתחרו על אותו הלקוח בדיוק והוא יבחר בחברה חוץ בנקאית כי היא מקבלת החלטות מהר יותר מבבנק, כי היא גמישה יותר ואין לה את המפקח על הבנקים על הראש ובכלל יכולות להיות הרבה סיבות לכך. אבל זה לא הכלל.
כדי להבין עד כמה המונח "חיתום איכותי" הוא חמקמק הרי שנפנה לאופנה שהחלה בשנה שעברה (מטבע הדבריםן לא ננקוב בשמות החברות ולא במי שנתן לכספי הפנסיה שלנו להגיע לשם, כדאי שכל אחד יעשה את החשבון שלו כאן - ויש הרבה מה לעשות כאן חשבונות) "הלוואות מזנין".
מהיא הלוואת מזנין? כדי לקבל ליווי בנקאי מבנק נורמלי, דורשים הבנקים מהיזם/ קבלן וכן הלאה (זה נכון לא רק לשוק הנדל"ן אבל זו דוגמה נוחה יותר להבנה) להעמיד לפרויקט הון עצמי. כלומר: אם להקים את הבניין עולה 1,000 שקל, הבנק מוכן לתת הלוואה של 750 שקל במידה והקבלן יראה שהוא מביא 250 שקל.
עכשיו הקבלן שלנו פרוש על פני 10 בניינים שאכלו לו את ההון העצמי. הם יניבו רווחים (בעזרת השם) במעלה הדרך, אבל כרגע הם צורכים הון. ולכן, הקבלן שלנו פונה לחברה חוץ בנקאית שתיתן לו 250 שקל בריבית גבוהה וככה הבנק ייתן את ה-750 שקל.
עכשיו, בעולם אוטופי, הרי שבמקרה של כשלון הבנק יקח את השעבוד שלו מהפרויקט, יפרע מה-750 שקל שלו וממה שישאר החברה החוץ בנקאית (הפנסיה שלנו נזכיר) תיפרע. אל תתלהבו, לא יישאר הרבה ממה להיפרע, אם בכל.
נכון, החברות החוץ בנקאיות משתכללות ועוסקות בניכיון ממסרים דחויים. כלומר אם יש לך חנות וקיבלת צ'ק או כרטיס אשראי מלקוח, הרי שאם תסב את הצ'ק לחברה החוץ בנקאית היא תיתן לך כסף מזומן כאן ועכשיו תמורת ריבית (גבוהה) שתשולם כאן ועכשיו.
עכשיו לא נכביר במילים על הסיכונים שהולכים וגדלים ככל שהעסק זקוק יותר ויותר להזרמות הון חיצוניות קצרות טווח, זה ברור לכל בר דעת. אבל מה שקרה עם "יונט קרדיט" ו"גיבוי" שפך דלי של מים קרים על מנהלי ההשקעות של החסכונות הפנסיונים שלנו ואם בשנה שעברה הם היו מוכנים לתת את הכסף שלנו לכל מי שהסכים לקבל אותו, הרי היום הם עדיין מוכנים - אבל פחות.
עוד ב-
מה משמעות הדברים? המשמעות חד היא, אם לא יתגלה שפרשות "יונט" ו"גיבוי" הם אירועים נקודתיים וחד פעמיים הרי שבואו נגיד שלום יפה לתחרות שציפינו לה בעולמות האשראי החוץ בנקאי. בטח זה האמיתי שהיה אמור להיות תחרות אמיתית למערכת הבנקאית.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(4):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
4."הסכום גודל" זו עברית של כתב בעיתון רציניגונזלס 08/2022/22הגב לתגובה זו0 0...סגור
-
3.יש חברות ויש חברות גמא למשל שונה מכל החברות האלה (ל"ת)שרגא 07/2022/17הגב לתגובה זו0 0סגור
-
2.חוסר הבנה בסיסי של האירוע ושל הענףשטויות במיץ 07/2022/16הגב לתגובה זו0 0להבא כדאי לעשות שיעורי בית ולהבין מה כותבים לפני שכותבים.סגור
-
1.גיבוב של שטויותלירון 07/2022/16הגב לתגובה זו0 0אין קשר בין חיתום להעלמת כספים/כספים אבודים.סגור
