בכיר במשרד האוצר אמר היום ל-ice כי המערכות עובדות כרגע במלוא המרץ על תוכנית שתמנע סגר על כל המשתמע מזה. "אנחנו ערוכים להיענות לדרישות תקציביות של משרדי הבריאות והאוצר כדי למנוע סגר. זה אומר כל מה שצריך כדי להגדיל את ספיקת בתי החולים ולפתוח את שנת הלימודים".

לשאלה האם מתכוננים באוצר לתרחיש קיצון של הטלת סגר, השבתת העבודה ומערכת החינוך על ההיבטים הכספיים של מהלך כזה, אמר הבכיר: "אנחנו כרגע עובדים על תיקצוב מניעת סגר, אבל אם הממשלה תחליט על הליכה לנקודת קיצון, אנחנו נהיה שם באפס זמן".

למעשה, תרחיש האמצע במשרד האוצר הוא שהקורונה על צורותיה השונות תהיה כאן ב-5 השנים הקרובות, ולכן צריך ללמוד לחיות איתה. המשמעות הראשונה היא שבתי החולים יאלצו להתמודד עם יותר חולים לסוגיהם השונים ולעצימות מצבם, ולכן ברור כי יאלצו להוסיף תקנים לבתי החולים.

במשרד החינוך המצב סבוך יותר, ומשרד החינוך צריך לגבש תוכנית לחיים בצד הקורונה וחיים במצב של סגר, ולזה יש משמעויות תקציביות שהאוצר מוכן להוציא אותן - אם רק תהיה תוכנית מה לעשות עם הכסף שיוציאו.

הממשלה הקודמת, שהייתה רחוקה מלנהל את המשבר כדבעי, נכנסה אליו אחרי כמה שנים מצוינות של הכלכלה המקומית, ואלה איפשרו לה שולי ביטחון כלכליים. בניגוד אליה, ממשלת האחדות נכנסת למשבר הזה כאשר יחס החוב-תוצר כבר עלה מכ-60% ל-76% בסגרים הראשונים, גירעון חד-ספרתי גבוה, אינפלציה שמרימה ראש וחברה שסועה, שרק החלה להתאושש ממשבר פוליטי-חוקתי קשה, ועדיין הגחלים לוחשות מתחת לפני השטח - כך שיהיה קשה לכפות החלטות על הציבור.

כל החששות האלה יתפוגגו עם תיכנון נכון באוצר, תכנון שיכול להביא את יחס החוב-תוצר גם ל-100% והעולם יקבל את זה, כי תהיה תוכנית ברת-קיימא להתמודדות עם הקורונה. המשמעות של "העולם יקבל את זה" היא גדולה. עלייה מהירה בחוב ללא תוכנית שלמה וברת-קיימא, עלולה להביא בנקודת קיצון להורדת דירוג חוב, אבל במקרה שאינו נקודת הקיצון, עלייה מהירה בחוב, ללא תוכנית כלכלית ברת קיימא - תביא לעלייה בריבית הריאלית שמשלמת המדינה, וזה יגרור למקום הרע הזה גם את החברות הישראליות.

לסיכום, באוצר עובדים בימים אלה על תוכנית לחיים לצד הקורונה, על המשמעויות התקציביות של חיים בצורה כזו, ויש לעבודת המטה הזו משמעות גדולה להתפתחות הכלכלית של ישראל בשנה הקרובה.