אתמול בישיבת הממשלה, בה דנו השרים על הטלת הסגר כדי לצמצם את התחלואה בקורונה ועל מימדי ההגבלות על הפעילות במשק, קרא נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, למינון המגבלות כדי לאזן את היקפי הפגיעה בכלכלה ועמד על ההבדלים בסיכויים ובהזדמנויות בין הסגר הראשון לסגר השני.

"על רקע העלייה בהיקפי התחלואה אין כנראה מנוס מהוספת מגבלות מסוימות על הפעילות, אך חשוב שאלו יאוזנו מול צמצום הפגיעה במשק" אמר ירון. "צמצום הפעילות בסגר הקודם התבטא בירידת התוצר בשיעורים שלא הכרנו בעבר, וחשוב להבין שמגבלות באותו היקף פעם נוספת יביאו לפגיעה חמורה יותר – שכן השרידות של העסקים ויכולת ההכלה של משקי הבית נמוכות יותר על רקע הפגיעות שכבר ספגו".

ירון הדגיש כי ישראל שניגשת לסגר כיום שונה מהותית ומנוסה הרבה יותר מישראל של מרץ האחרון: "המגבלות שהוטלו בסבב הקודם הצליחו להפחית במידה רבה ובתוך כחודש את התחלואה. לכן, הטלת מגבלות חמורות יותר אינה נדרשת. ככל הנראה אחת הסיבות שהייתה לנו התכווצות תוצר קטנה יותר ממדינות שונות ברבעון השני הייתה שנעשה בישראל "סגר חכם ולא סגר עיוור", לצד העובדה שהמשק יצא יחסית מהר מהסגר וחזר לפעילות כלכלית. יתר על כן, מאז ועד היום למדו ענפים רבים במשק להתנהל בצורה טובה מול הנגיף, באמצעות כללי "התו הסגול", התחלואה בקרב עובדיהם נמוכה ופועלים בהם מנגנוני ציות ואכיפה יעילים, ולכן אין הצדקה להטיל עליהם מגבלות נוספות".

ירון קרא למסגור המגבלות באופן מדויק וקפדני יותר ולהימנע מסגירה רחבה אשר לא מבחינה בין ענף לענף: "את המגבלות יש למקד בצורה פרטנית יותר בענפי המשק שבהם הסיכון להגברת התחלואה הנובע מפעילותם גבוה ומאידך לאפשר פעילות עסקית של ענפים בעלי תרומה גבוהה לתוצר ולתעסוקה, שבהם יש סיכון תחלואה נמוך. כך יתקיים איזון נכון יותר בין היעדים של צמצום התחלואה ומיתון הפגיעה במשק. מתווה כזה הוצע במסמך של בנק ישראל, משרד האוצר, משרד הכלכלה והמועצה הלאומית לכלכלה בתקופת הסגר הקודם, ויהיה נכון לפעול הפעם על בסיסו מלכתחילה, ולאפשר למשרד האוצר ולמשרד הבריאות לטייב ולייעל את ההנחיות ממרץ-אפריל". ירון הדגיש כי ענפים כגון בינוי, היי-טק, מרבית התעשייה, בנקאות ופיננסים הינם בעלי תרומה רבה לתוצר ולתעסוקה שתוספת התחלואה בגין פעילותם נמוכה, וטען שאין הצדקה להגבילם בשלב זה.

נגיד בנק ישראל החזיר את הכדור לידיים של מערכת הבריאות, ודרש מהממשלה לטפל במשבר משורש הבעיה – התפשטות הנגיף עצמו: "העובדה שאנו מצויים בדיון על סבב שני של מגבלות כלל ארציות נרחבות על הפעילות הכלכלית מלמדת שמגבלות חמורות ככל שיהיו אינן מספקות לאורך זמן אם אין בסופן מערך יעיל של קטיעת שרשראות ההדבקה ועצירת התפשטות התחלואה. ללא מערך כזה, היציאה מהסגר תלווה שוב בעליה של התחלואה ובצורך במגבלות נוספות על הפעילות וחוזר חלילה. מכיוון שעבור עסקים ומשפחות רבות המגבלות הכלכליות בסבב השני, ובוודאי שלישי, יהיו קשות מנשוא, חשוב לוודא שהמגבלות המתוכננות פוגשות בסופן מערך שיאפשר עצירה יעילה של התפשטות התחלואה. אם מערך כזה אינו צפוי להיות זמין בתום המגבלות יש לשקול האם נכון להטיל את המגבלות כבר כעת. לצד זאת חשוב לוודא שקיים מערך אכיפה ייעודי יעיל של המגבלות שיוטלו; אחרת מי שייפגע יהיה דווקא הציבור שמציית לחוק. בתקופה בה עסקים רבים נאבקים על קיומם, אכיפה שתבטיח חלוקה הוגנת של הנטל היא רכיב קריטי ביישום המדיניות".

לצד המגבלות הכלכליות שיוטלו, הדגיש ירון את החשיבות שבהפעלת מערך תמיכה ממשלתי במגזר העסקי ובמשקי הבית שייפגעו מצמצום הפעילות. "ככל שהמשבר מתמשך, ואף מחמיר, כמות העסקים שיתקשו להכיל את הירידה בהכנסות, ומספר משקי הבית שהפגיעה בהכנסות מקשה על יכולתם לשאת בהוצאות המחיה, הולכת וגדלה". ירון חיזק את רשת הביטחון שהממשלה פרסה לאחרונה וציין כי מדובר בתשתית טובה, אך קרא להרחיבה בכמה אופנים:

ראשית, ירון הדגיש את החשיבות שביצירת מגנון שימור עובדים, אשר בדומה למודל הגרמני לא יעודד עובדים לצאת לחל"ת או להישאר בו במקום לחזור לעבודה. שנית, ירון קרא להגברת הסיוע לעסקים ולהורדת התקרה למענק לסיוע – לא רק לעסקים שמחזורם נפגע מעל ל-40%, אלא גם לכאלו שנפגע בטווח של 25%-40%. שלישית, סיוע באמצעות הקלה תזרימית לעסקים באמצעות דחיית תשלומי המע"מ והחזרת מקדמות, וכן על ידי מתן פטור מארנונה גם לחודשי ספטמבר ואוקטובר, בהתאמה למגבלות שיוטלו בסגר הנוכחי.

פגיעה בצריכה הפרטית, עלייה באבטלה וחוסר הוודאות שמונעת מנהל תקין
גם אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות, ניתח בימים האחרונים את ההשפעות של החלטת הסגר, וחילק אותן לשלושה חלקים מרכזיים: "ראשית, הפגיעה בצריכה הפרטית שכן חלק גדול מהפעילות בענפי המסחר, פנאי ותיירות תשותק. עם זאת, כפי שראינו בשבועות שלאחר הסגר הראשון, חלק מאותם כספים שלא נוצלו לצריכה פרטית במהלך הסגר הפך לחיסכון שנוצל לאחר מכן לצריכה מוגברת. לכן, ההשפעה של הסגר היא בעיקר על החלוקה בעוגת ההוצאות של משקי הבית ולא על גודל העוגה".

"שנית, כניסה לסגר נוסף תביא כנראה לעליה מחודשת בשיעור האבטלה שכן מעסיקים רבים יאלצו לצמצם את כוח האדם, אם באופן זמני ואם באופן קבוע. לעליה באבטלה ישנן השפעות ארוכות טווח שכן ללא תוכנית להגדלת דמי האבטלה, ההכנסה של אותם מובטלים יורדת באופן משמעותי, מה שיבוא לידי ביטוי בירידה בצריכה הפרטית לאורך זמן".

"שלישית ואולי הכי חשוב, אי הוודאות שמלווה שוב ושוב להתנהלות הממשלה גורמת לכך שבעלי עסקים רבים אינם יכולים בשום אופן לתכנן את צעדיהם ואילו לטווח הקצר, שלא לדבר לטווח הבינוני והארוך. העובדה שהתוכנית הכלכלית החדשה לא הוצגה יחד עם הוראות הסגר גורמת לכך שבמשך שלושת הימים הבאים אף מעסיק לא יוכל באמת לקבל החלטות חשובות לגבי מספר העובדים שהוא מתכוון להשאיר או לפטר, התנהלותו מול ספקים שונים וכו'. אי ודאות זו היא כנראה הגורם הבעייתי ביותר לטווח הבינוני, שכן היא מותירה את המגזר העיסקי במצב של לימבו שפוגע פגיעה אנושה ביעילות הפירמות ויכולת ההתאוששות שלהם בעתיד".