הבוקר התכנסה ועדת הכלכלה לדיון מיוחד בתכניות הסיוע הכלכליות לעסקים הקטנים והבינוניים, במסגרת סדרת דיונים העוסקת בטיפול בסיוע הכלכלי לנפגעי הקורונה. במהלך הדיון, הציגה מנכ"לית משרד האוצר את היקף הסיוע שניתן לעסקים במשק עד כה, והובעה ביקורת על מודל החל"ת אשר מעודד עובדים להישאר בבית כיום ולא לחזור למעגל העבודה.

מנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר אייל, סקרה בפני הוועדה את המצב הכלכלי במשק, וחזרה על התחזיות לפיהן צפוי להצטבר על סוף השנה גירעון של 14.5%-13.3% מהתוצר. על אף נתון זה, הציגה מנכ"לית המשרד נתונים המעידים על התאוששות במשק: חלה ירידה קלה במחצית הראשונה של חודש אוגוסט במספר המובטלים, כולל חל"ת – מ-422 אלף ביולי ל-414 אלף באוגוסט. בנוסף, ההוצאות בכרטיסי האשראי גבוהות ב-19% ביחס לטרום המשבר, וכן חלה עלייה של 9.6% בגביית מע"מ באוגוסט 2020 לעומת אוגוסט 2019, שני נתונים המעידים על עלייה בשגרת הצריכה.

באשר להיקף הסיוע, טרנר אייל ציינה כי סך המענקים הסוציאליים שכבר חולקו לבעלי עסקים ועצמאיים מסתכמים ב-5.9 מיליארד שקל. בנוסף לכך, 45 אלף מעסיקים כבר הגישו בקשה לקבלת מענק עידוד תעסוקה עבור 350 אלף עובדים, בסכום כולל של 2.6 מיליארד שקל. טרנר אייל סקרה גם את תכניות הסיוע לעסקים ואמרה כי חולקו עד היום 3.9 מיליארד שקלים עבור השתתפות בהוצאות קבועות. לדבריה, סך ההלוואות שניתנו בקרנות בערבות מדינה עומד על כ-19 מיליארד שקלים, כאשר 17.2 מיליארד מתוכם ניתנו לעסקים קטנים ובינוניים ועוד כ-900 מיליון שקל לעסקים קטנים ובינוניים בסיכון גבוה.

אל הנתונים הללו, הגיבו חברי הכנסת שנכחו בדיון: ח"כ יבגני סובה ממפלגת 'ישראל ביתנו' אמר כי הציבור לא מאמין בתהליך קבלת ההחלטות, ואמר כי "יש זיהום פוליטי בתהליך קבלת ההחלטות, אפשר לעשות אלף מצגות אבל התחושה בציבור היא קשה מאוד והציבור לא מקבל סיוע". ח"כ בועז טופורובסקי מסיעת 'יש עתיד-תל"ם' הביע דאגה מהנתונים שהוצגו, מהם נדמה כאילו המשק יצא מהמשבר. לדבריו, "או שיש כאן ניתוק מוחלט מהמציאות או שיש כאן ניסיון לצייר בצבעים פוליטיים איזשהו מהלך. הרבה מאוד עסקים לא מקבלים מענקים ומוותרים על הביקורטיה". טרנר אייל השיבה לטענתו ואמרה כי בשביל 1,875 שקלים 'אפשר למלא שורה באקסל'.

20% מהעובדים – כלל לא רוצים לחזור מהחל"ת
בהמשך הדיון סביב שוק התעסוקה וסוגיית החל"ת, טען ח"כ עידן רול מסיעת 'יש עתיד-תל"ם' כי המצב בשוק התעסוקה מדאיג, וכי לא רואים שיפור בגלל מודל החל"ת. הוא הוסיף כי על אף שהוקצו מאות מיליוני שקלים להכשרות מקצועיות, הסכום שהוצא הוא אפס. ח"כ קרן ברק מסיעת 'הליכוד' הביעה גם כן את חששה ממודל החל"ת ואמרה: "צריך ללכת לחל"ת גמיש ולספור את מספר המובטלים באמת, ולא רק את אלה שבחל"ת. אנחנו מגדלים דור של אנשים שלא ידעו מה לעשות כשייגמר החל"ת".

נציגי המגזר העסקי בדיון, שיקפו את קשייהם לאור המצב: סגנית נשיא התאחדות התעשיינים, איילת נחמיאס ורבין, אמרה כי "במפעלים הקטנים והבינוניים לא מצליחים למצוא עובדים בשום מקום בשל מודל החל"ת והגיע הזמן להכריז על מותו של המודל הזה. אפילו כשמציעים משכורות של 15-16 אלף שקל אנשים לא באים לעבוד. זו בכייה לדורות". היא הוסיפה כי לשמירה על הבריאות בתעשייה, הכולל בידוד, פיצול משמרות, ועוד, יש עלויות עתק ואין סיוע מאף גורם ממשלתי. נשיא לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, רועי כהן, ציין כי ישנם 35 אלף עסקים שנסגרו בגלל שלא קיבלו סיוע בזמן.

מנכ"לית משרד האוצר הגיבה לטענות וציינה כי 20% מהעובדים לא רוצים לחזור מחל"ת. טרנר אייל הציגה את האפשרות שקיימת בפני המעסיקים במצב שכזה – להביא את החל"ת לסיומו באופן שמביא להתפטרות העובד, וזה יהיה זכאי לאבטלה רק שלושה חודשים לאחר מכן.

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי מסיעת 'ש"ס', סיכם את הדיון בדרישה ממשרד האוצר לגבש צעדים לעידוד יציאה לעבודה – לרבות חל"ת גמיש.