עד כמה פגעה המלחמה בפעילות הכלכלית של מדינת ישראל? מה קרה בתחום הנדל"ן ואיך השפיעה ההחלטה שלא להכניס עובדים פלסטינים לישראל? דוח בנק ישראל לשנת 2024, חושף נתונים מעניינים לגבי האירועים שהתרחשו השנה בכלכלה הישראלית. נזכיר כי הדוח מתפרסם פחות מיממה אחרי אישור התקציב.

נתחיל עם המשק והמדיניות הכלכלית בשנת מלחמה. לפי הנתונים, המלחמה, כצפוי, פגעה השנה באופן ניכר בפעילות הכלכלית, בעיקר בשל מגבלות היצע, ובראשן מחסור בעובדים. התוצר עלה ב-0.9 אחוז בלבד ביחס ל-2023, והתוצר העסקי הצטמצם ב-0.8 אחוז. הנתונים מראים כי למרות התאוששות חלקית בעקבות ירידת עצימות המלחמה במהלך השנה, התוצר ומרבית רכיביו היו גם בסוף השנה נמוכים מאשר ערב המלחמה. 

בהמשך הדו"ח, כפי שתוכלו לראות, הבנק נוקט עמדה בנוגע לשילוב חרדים במשק ובצבא. בנוסף, הוא מעביר ביקורת על ההתאמות שעשתה הממשלה בתקציב ומזהיר מפני הידרות כלכלית. עלות המלחמה, כך לפי התחשיב של הבנק, עומדת על 135 מיליארד שקל, לא כולל פיצויי מס רכוש ופיצויים נוספים בסך של כ-19 מיליארד שקל - כסף שמומן באמצעות הגדלת הגירעון. הבנק מעריך כי ההוצאות הציבורית עד 2030 תגדל ב-50 מיליארד שקל בשנה.

בנק ישראל מסביר כי הדילמה המרכזית של הממשלה במדיניותה הפיסקלית נגעה לאיזון בין הצורך במענה מיידי לצורכי המלחמה לבין שמירה על אמינות המחויבות לתוואי פיסקלי בר-קיימא. לפיכך מימנה הממשלה את ההוצאות השוטפות על המלחמה על ידי הגדלת החוב הציבורי, שהאמיר לכ-68 אחוזי תוצר, ונקטה צעדים פיסקליים מרסנים, רובם בתקציב 2025, בהיקף דומה לגידול הפרמננטי הצפוי בהוצאות בשל המלחמה.

שלושה נושאים מעניינים נוספים: הראשון הוא המגזר הציבורי ומימונו. נמצא כי ההוצאה הציבורית על תשתיות וחינוך נמוכה בהשוואה בין-לאומית, שמביאה בחשבון את צורכי הפיתוח ואת המגמות הדמוגרפיות. בפעם הראשונה בנק ישראל נקט עמדה גם לגבי גיוס חרדים. "הגיוס הנרחב למילואים מחדד את הצורך בהרחבת השירות בקרב חרדים", נכתב.

האינפלציה השנתית הסתכמה ב-3.2%, מעט יותר מאשר ב-2023, על רקע ההתאוששות ההדרגתית בביקושים לצד התמשכות מגבלות היצע התוצר. זאת בניגוד למגמה עולמית של התמתנות האינפלציה. השנה ירדה הריבית ב-0.25% (בינואר 2024), לאחר שבסוף 2023 השווקים הפיננסיים התייצבו, סביבת האינפלציה התמתנה, ועצימות הלחימה ירדה בהשוואה לחודשי המלחמה הראשונים.

בבנק מסבירים כי "בהמשך שנת 2024 הושארה ריבית בנק ישראל ברמה של 4.5 אחוזים. זאת כדי להמשיך ולתמוך ביציבות השווקים לנוכח התמשכות המלחמה, וכדי להחזיר את האינפלציה, שעלתה, לתחום היעד, על רקע מגבלת היצע דומיננטית". נתוני שוק העבודה מראים כי הוא היה הדוק – תוצאת מגבלת היצע העובדים, לצד עלייה בביקושים, שנתמכה על ידי הגידול החד של הוצאות הממשלה. כתוצאה מכך עלה השכר הנומינלי בקצב מהיר, וכן גם עלות העבודה ליחידת תוצר.

ההתפתחויות העיקריות במשק (לחץ להגדלה, נתונים: בנק ישראל)

בענף הבינוי המחסור בעובדים היה חמור במיוחד, לפי הדוח הוא "הביא להתארכות משך הבנייה, וכתוצאה מכך – להאטה בסיומי הבנייה ולהגדלת עלויות המימון של הקבלנים. אולם כל אלה התמתנו חלקית ובהדרגה. הביקוש לדירות ירד בתחילת המלחמה, אך התאושש בהמשך, ומספר העסקאות והיקף המשכנתאות גדלו, תוך עלייה של מחירי הדירות".

בבנק מצאו כי "פרמיית הסיכון של המשק עלתה בשיעור ניכר בתחילת המלחמה ואופיינה במרבית השנה בתנודתיות ובמגמת עליה מתונה נוספת. זאת בעיקר בשל עליית הסיכון הגיאו-פוליטי, שלוותה בגידול ניכר של יחס החוב לתוצר", נמסר מהבנק, שם מציינים כי "לקראת סוף השנה, על רקע הפסקת האש בצפון והערכות שהסיכונים הביטחוניים פחתו, חלה תפנית בשווקים: השקל יוסף, מחירי המניות המקומיות נסקו, פרמיית הסיכון של המשק פחתה במידה ניכרת – אף כי נותרה גבוהה מאשר ערב המלחמה – והתשואה השקלית על אג"ח ממשלתית, שנסקה בתחילת המלחמה, שבה לרמתה טרם המלחמה. התפתחויות חיוביות אלו נתמכו גם בצעדים פיסקליים בהיקף ניכר לשם הפחתת הגירעון, שהממשלה אישרה בסוף 2024".

ומה לגבי התוצר והתעסוקה? ההתפתחויות במלחמת "חרבות ברזל", כך לפי הדוח, השפיעו השנה במידה רבה על הפעילות הכלכלית והובילו לצמצום יכולת הייצור במשק, בעיקר עקב ירידה בהיצע העבודה. התוצר העסקי הצטמצם ב-0.8 אחוז, המשך לצמיחה מאוד נמוכה אשתקד; סך התוצר צמח ב-0.9 אחוז, והתוצר לנפש הצטמצם במעט.

בבנק הסבירו כי הגידול המהיר של הצריכה הציבורית פעל ליצירת עודפי ביקוש במשק – הן בגלל גיוס מספר ניכר של משרתי מילואים, אשר מצמצם את כושר הייצור של המגזר העסקי, והן בשל הזרמת ביקושים למוצרים ושירותים שמייצר המגזר העסקי. "בהתבוננות על התפתחות תמהיל השימושים במהלך השנה, ניכרת חזרה הדרגתית לתמהיל המאפיין זמני שגרה: ירידה בביקוש של המגזר הציבורי והתאוששות של הצריכה הפרטית וההשקעות", נמסר. "איסור הכניסה של פלסטינים לעבודה בישראל צמצם את היצע העבודה במגזר העסקי ב-3.4 אחוזים, והמעבר של כוח אדם לשירות מילואים בכאחוז וחצי. אלו הגבילו את יכולת הייצור במשק והתבטאו גם בשיעור אבטלה נמוך". עוד נמצא, כי המשק היה בקרבת יכולת הייצור המרבית בהינתן מגבלת היצע כוח האדם. זאת הודות לעמידות הביקושים המקומיים. 

נתונים נוספים: תוצר חברות ההזנק הצטמצם השנה בחדות, ותרם לסך הירידה בפעילות כ-0.8 אחוז תוצר. ירידה זו משקפת בעיקר את ירידת הביקוש העולמי להשקעות בחברות הזנק החל מאמצע 2022; עם זאת, הצריכה הפרטית נפגעה במידה מתונה בלבד, ורמתה הממוצעת השנה היתה גבוהה ב-1.7 אחוזים בהשוואה לשלושת הרביעים הראשונים של 2023; היצוא ירד השנה, גם בניכוי יצוא שירותי התיירות; ההשקעה בנכסים קבועים הייתה השנה בממוצע נמוכה ב-12.7 אחוזים מאשר בשנת 2023, לפני המלחמה. זאת בעיקר בשל ירידת ההשקעה בבנייה - תוצאת מחסור בעובדים פלסטינים, שכניסתם לארץ נאסרה, וקצב איטי של הגעת עובדים זרים להחלפתם.

בפרק שדן באינפלציה והמדיניות המוניטרית, הוסבר כי בשנת 2024 עמדה האינפלציה השנתית על 3.2%, מעט מעל הגבול העליון של היעד. האינפלציה הואצה ברבעונים השני והשלישי של השנה, והתמתנה לקראת סופה. הציפיות נותרו מעוגנות בתחום היעד במשך מרבית השנה. התפתחות המחירים הושפעה מהמלחמה והתמשכותה, אשר גרמו למגבלות היצע ממושכות, בעוד שמגבלות הביקוש פחתו במהלך השנה, גם לאור ההוצאות הגדולות של הממשלה בשל צורכי המשק בעת המלחמה.

"על רקע התמתנות האינפלציה בסוף 2023 וציפיות להמשך התמתנותה, הורידה הוועדה המוניטרית את הריבית בחודש ינואר ל-4.5 אחוזים. באותה עת הציפיות היו שהריבית תמשיך לרדת במהלך השנה", נכתב. עוד נמסר כי התפתחות שער החליפין של השקל הושפעה במידה רבה מההתפתחויות הגיאו-פוליטיות ומפרמיית הסיכון.

נמצא כי חברות הבינוי הגדילו את השימוש במימון בנקאי ובאג"ח כדי לתמוך בהמשך הפעילות ולפצות על הירידה בתזרימי המזומנים של היזמים (בעיקר ברביע הראשון של השנה) וכי שיעור הגידול של יתרת האשראי למשקי הבית היה השנה גבוה יותר מאשר בשנת 2023 (6.6 אחוזים לעומת 2.3 אחוזים), בהובלת האשראי לדיור. בנוסף, היקף המשכנתאות החדשות גדל השנה בכ-30 אחוזים, תוך גידול השימוש בהלוואות "בולט" במסגרת מבצעי מימון של הקבלנים ועלייה במדדי הסיכון של המשכנתאות.

 
איך השתנה השכר שלנו במהלך השנים? (בנק ישראל)

ומה עם שוק העבודה? שוק העבודה בשנת 2024 הושפע מההשלכות המתמשכות של מלחמת "חרבות ברזל". הפגיעה התמקדה בעיקר בהיצע העבודה שהתכווץ בתחילת המלחמה בשיעור ניכר ונותר נמוך עד סוף השנה. "הגורמים המרכזיים לחולשה של היצע העבודה ב-2024 הם ירידה של מספר העובדים הלא-ישראלים, גיוס נרחב למילואים, פינוי תושבים מאזורי הלחימה וכן נפגעים במלחמה", נכתב בדוח. 

עוד צוין, כי היצע העובדים הלא-ישראלים ירד בחדות ביחס להיקפו לפני המלחמה, מה שפגע במידה ניכרת בענפים הנשענים על עובדים אלו. בסוף 2024 היה מספרם נמוך בכשליש מאשר לפני המלחמה.

עוד נתונים מעניינים: הגירעון התקציבי עמד השנה על 6.8 אחוזים מהתוצר, מעט מעל הצפוי בעת אישור התקציב המעודכן במרץ 2024, וגירעון הממשלה הרחבה עמד על 9.4 אחוזי תוצר. יחס החוב לתוצר עמד בסוף 2024 על 67.8 אחוזים, עלייה חדה לעומת 61.5 אחוזים בסוף 2023. "למרות צעדי ההתאמה, הגירעון המבני של הממשלה (כ-3.6 אחוזים) גבוה מהרמה הנדרשת להפחתת יחס החוב לתוצר (כ-3 אחוזים); זאת משום שמעבר לגידול ההוצאה שנבע מהשלכות המלחמה בטווח הבינוני, הממשלה הגדילה גם הוצאות קבועות אחרות", נכתב. "העלייה של הוצאות הביטחון ושל תשלומי הריבית בגלל המלחמה הפכה את המגמה הארוכה של ירידתם, אשר אפשרה בשני העשורים האחרונים גידול של ההוצאה האזרחית ללא העלאת מסים ו/או עלייה של יחס החוב לתוצר".

לגבי ההכנסה הפנויה של משפחות צעירות עובדות, נכתב כי היא עלתה בעקביות לאורך העשורים האחרונים – תוצאה של עלייה בהכנסות הכלכליות, במקביל לשינויים במדיניות שהגדילו את חלקה של ההכנסה הפנויה בהכנסה הכלכלית. עוד נמצאו הנתונים הבאים: במרבית משקי הבית שבהם מתגוררים כיום זקנים ההוצאה על טיפול סיעודי בזיקנה, אם הם זקוקים לכזה, עולה על ההכנסה השוטפת משכר, פנסיה וקצבאות (לרבות גמלת סיעוד) בניכוי ההוצאה השוטפת לתצרוכת.

בפרק נפרד על שוק הדיור נכתב כי ענף הבנייה סבל השנה ממחסור בכוח אדם וירידה של היקף הבנייה בשל איסור כניסתם של פועלים פלסטינים עם פרוץ המלחמה. הדבר התבטא בעיקר בהתארכות משך הבנייה, ירידה בסיומי הבנייה ופגיעה חמורה יותר בהתחלות הבנייה שלא למגורים. עוד נכתב כי "בין השנים 2013 ו-2023 השתפרה המוכנות של סביבת העבודה להטמעת חדשנות בבנייה, אך נותר פער לא מבוטל מול מדינות מפותחות. השיפור הניכר בהשכלה ובשיעור העובדים המיומנים בענף הבינוי בישראל לא בא לידי ביטוי במיומנויות היסוד, אשר נמדדות במבחני פיאא"ק, ושיעור ההכשרות המקצועיות בישראל נותר נמוך בהשוואה למדינות מפותחות אחרות; גורמים אלה עלולים להקשות על צמצום הפערים מולן".

"היקף העסקאות לרכישת דירות גדל השנה לצד עלייה של 7.3 אחוזים במחיריהן ועלייה במלאי הדירות הלא מכורות. זאת, ככל הנראה, על רקע החששות מהיצע מוגבל בעתיד בשל הירידה הנוכחית בהיקף הבנייה, והצורך בשיקום נזקי המלחמה. עליית הביקוש לדירות חדשות הובילה את הגידול של היקף העסקאות בדירות, והועצמה על ידי מבצעי מימון שהציעו הקבלנים".

עוד נכתב כי למרות אתגרי המלחמה אישרו מוסדות התכנון 204,000 יחידות דיור, חלקן במסגרת תוכניות לשיקום הדרום והצפון. אולם בחלק מהתוכניות המאושרות המעבר מאישור לביצוע מחייב הסרת חסמים לא פשוטים. "מספר יחידות הדיור ששווקו על ידי רמ"י במכרזים עם זוכה וללא מכרז נותר יציב ביחס ל-2023, אך בהשוואה לשנים 2021 ו-2022 מדובר בצמצום תוך ירידה של מחירי הקרקעות". לסיכום בנק ישראל מנתח כי המחסור בעובדים לא-ישראלים בענף מאז פרוץ המלחמה מחדד את החשיבות של שיפור כוח האדם בו תוך הגברת מוכנותם של העובדים להטמעת תיעוש, אשר יפצה על המחסור בכוח עבודה.

עוד ב-

בנק ישראל חושף מספרים מטרידים: כמה חייבים משקי הבית בישראל?

לכתבה המלאה

לסיום, הבנק התייחס להשפעת המלחמה על נטל החוב של תושבי קו העימות. נבחנה השפעת המלחמה על נטל החוב של תושבי קו העימות באמצעות ניתוח שלושה פרמטרים עיקריים – משיכות היתר, יתרות ההלוואות הצרכניות וההוצאות בכרטיסי אשראי – תוך הבחנה בין היישובים שפונו לאלו שלא פונו או פונו חלקית. נמצא כי בעוד שלווים שהם תושבי יישובים מאזורי העימות שלא פונו חוו עלייה של נטל החוב בדומה ללווים בשאר הארץ, הלווים מיישובים באזורי העימות שפונו הקטינו את יתרת חובותיהם הצרכניים ומשיכות היתר, מה שעשוי להצביע על תרומת הסיוע הממשלתי להקלה על המפונים. ההשפעה הייתה חזקה יותר ביישובים שפונו כמעט במלואם. עוד נמצא, כי הקשר החיובי בין שיעור ההלוואות הבנקאיות בסך ההלוואות הצרכניות לבין ההסתברות להפחתת נטל התשלומים מצביע על האפקטיביות של ההקלות הבנקאיות בסיוע לאוכלוסיית המפונים.