עידן אזולאי, מנהל ההשקעות הראשי בבית ההשקעות הישראלי סיגמא-קלאריטי, ערך סקירה כלכלית שבועית בנוגע לנושאים בוערים בכלכלה העולמית והמקומית, בהם הכנסות המיסים מאקזיט הענק של וויז ומדיניות הריבית של הפד.

ישראל
ילדי הפלא של תעשיית ההייטק הישראלי היכו שוב. לא סתם היכו אלא היכו ביג טיים. בשבוע שעבר התבשרנו על האקזיט הגדול ביותר בתולדות המדינה כאשר גוגל רכשה את חברת וויז תמורת הסכום הבלתי נתפש של 32 מיליארד דולר. זו הייתה המחשה נוספת ליכולות והידע שטמונים במשק הישראלי, מקור אמיתי לגאווה.

חוץ ממייסדי החברה, העובדים ואלו שהשקיעו בחברה, היו עוד כמה ששמחו מאוד לשמע הידיעה על האקזיט. אלו היו כמובן שר האוצר והפקידים במשרד שנשמו לרווחה נוכח תקבולי המס הצפויים אשר אמורים להקל את המגבלות התקציביות לשנה הנוכחית. אין בכלל ספק שזו בשורה חיובית מכל היבט שנבחן אותה.

ייתכן שמכירתה של וויז תצליח להקל על המסגרת התקציבית, אולם היא לא תצליח להעלים מספר בעיות ואתגרים כלכליים שעימם המשק יצטרך להתמודד במהלך הזמן הקרוב. כבר נכתב לא אחת על כך שהתקציב נעדר הצעות לשינויים מבניים הכרחיים ועל כך שהמשבר הנוכחי לא מנוצל לטובת כמה שינויים שנדרשים מאוד במשק.

עולה השאלה האם תקבולי המיסים מהאקזיט ישמשו לטובת העברות שנעשות בשל אילוצים פוליטיים או שהם ישמשו לטובת הקמה ושיפור של תשתיות תחבורה וחינוך למשל. יש חשיבות רבה לכך שדווקא עכשיו תיעשה הקצאה לטובת מטרות אשר יעודדו את צמיחת המשק נוכח השחיקה במצבו הכלכלי של הצרכן הישראלי.

את התקופה שמאז פרוץ המלחמה ניתן לחלק לשלושה חלקים. ראשית, הלם ששיתק את המשק. לאחר מכן חלה התאוששות מסוימת ובמהלך רוב שנת 2024 הצרכן הישראלי יצא למסע קניות נרחב שבחלקו נובע גם בשל הצורך לפצות על הימים הקשים שהוא עובר. התקופה האחרונה יצרה את הרושם שתחושת הרווחה שאפיינה את העשור וחצי האחרונים, שבה. אבל הנתונים האחרונים מתחילים להעיד אחרת. עכשיו מגיע הפרק הרביעי שבו צריך הצרכן הישראלי להתמודד עם עלויות מחייה גבוהות מאוד לצד שחיקת שכר שלא לדבר על הנבחרים והאיכותיים שתורמים גם את חלקם הנכבד לשירות מילואים על כל העלויות הכלכליות והחברתיות שכרוכות בכך.

מספר נתונים שהתפרסמו לאחרונה מעידים שהשחיקה כבר כאן. הישראלים קונים פחות דירות כי יקר להם ולכן הם נאלצים לשכור. חלק הולך ועולה של האוכלוסיה מתקשה לעמוד בעומס התשלומים לדיור, מה שמוביל לעלייה בשיעור הפיגורים בתשלומים.

במקביל, נרשמה ירידה של 0.9% בחישוב שנתי במגמה של מכירות המזון (!) בין נובמבר לינואר לעומת החודשיים שקדמו, כאשר גם קצב הצמיחה של הפידיון הכולל ברשתות השיווק באותה תקופה היה אפסי. זה לא משבר והמשק הישראלי עדיין חזק, אבל המגמה לא בריאה ולכן נדרשת התערבותה של הממשלה כדי לעצור את המגמה השלילית ולהפוך אותה.

זה המקום להזכיר שהתקציב מניח שהצריכה הפרטית תצמח השנה ב 4.2%. לשם השוואה, הצריכה הפרטית צמחה בין 2015 ל-2019 בשיעור ממוצע של 4.2%, שנים שבהן המשק חווה עלייה בקצב הצמיחה והמצב הביטחוני לא היה קשה ומורכב כפי שהוא היום.

אזולאי מדגיש כי המשמעות של כל מה שנכתב לעיל היא שכפי שהדברים נראים כעת, הסיכוי שהממשלה תעמוד ביעד הגרעון אינו גבוה והיא תיאלץ לבצע התאמות תקציביות במהלך השנה. כל זה עדיין לא לוקח בחשבון שהעלייה בעצימות המלחמה שכבר עלתה לא תתגבר חלילה.

בקיצור, כותב אזולאי, אל לו לאוצר להסתמך על אקזיטים מופלאים לצורך התמודדות עם האתגרים התקציביים. ישראל צריכה משהו אחר, משהו שיניע אותה ויסייע לצמיחה שלה בעתיד – ובסיגמא קלאריטי מתקשים למצוא בתקציב המוצע לשנת 2025 את מה שיעשה את זה.

בשורה תחתונה, כותב אזולאי, בחלק המנייתי בבית ההשקעות ממשיכים להחזיק במניות הפיננסים (בנקים וביטוח) לצד החזקה במשקל יתר ניכר בחברות הביטחוניות, מדיניות שאותה הם מיישמים כבר זמן רב. הסקטורים שפחות קורצים כעת הם אלו שקשורים לצריכה בישראל כמו קמעונאים וחברות בנייה.

בחלק האג"חי ובהנחה שהריבית לא עומדת להשתנות במידה רבה אם בכלל ובהינתן העקום השטוח כמעט לכל אורכו, בסיגמא קלאריטי מעריכים כי אין הצדקה להארכת מח"מ. אם יתממש הקונצנזוס ששורר כעת בשוק לפיו האינפלציה תרד לרמה של 2.5% במהלך החצי השני של השנה, יתכן שהריבית תרד. עם זאת, גם אם תרד, בסיגמא קלאריטי מעריכים שזו תהיה התאמה צנועה לירידה באינפלציה ולא תחילתו של מהלך הפחתת ריבית משמעותי. שלא לדבר על כך שהקונצנזוס בשנים האחרונות פחות הצטיין בחזוי.

ארה"ב
לפעמים קורים בשוק שגם הוותיקים שבינינו מתקשים להסביר. אירוע כזה היה ביום רביעי שעבר עם פרסום הודעת הריבית של הפד. הפד השאיר את הריבית ללא שינוי, אך במקביל פרסם עדכון די חריג לתחזית הצמיחה והאינפלציה. הפד הוריד את תחזית הצמיחה ל-2025 ב-0.4% ל-1.7%. בנוסף, הוא העלה את תחזית האינפלציה (PCE) ב-0.3% ל-2.8% והעלה את תחזית האבטלה ב-0.1% ל-4.4%.

למרות עדכון התחזיות, השוק רשם עליות לצד ירידה בתשואות האג"ח. נסתרות הן דרכי השוק. ייתכן שהשוק שאב עידוד מכך שהפד צופה עדיין שתי הפחתות ריבית בחצי השני של השנה, אבל המהות של שינוי המגמה בתחזיות לא השתנתה.

בשנים האחרונות למדנו להתייחס לתחזיות בספקנות לא מועטה, כותב אזולאי, אולם נדמה שהפעם השינוי בתחזיות היה חריג, בטח כשזה קורה לגוף שמרני כמו הפד. שימו לב, מאז ספטמבר תחזית האינפלציה (PCE) עלתה בחדות מ-2.2% ל-2.8% כעת.

פאוול ציין במסיבת העיתונאים שנערכה לאחר הודעת הריבית שהסיבה העיקרית לכך שתחזית האינפלציה הועלתה נובעת בעיקר ממדיניות המכסים של הממשל. שוקינג. לאלו שמקווים שהירידה הצפויה בצמיחה תגרום לפד להוריד את הריבית כדאי להיכנס לאתר של הפד, לחלק שבו מצוין מהו המנדט הרשמי של הפד, כותב אזולאי. שם כתוב במפורש שלבנק המרכזי יש שני יעדים עיקריים. הראשון, לדאוג ליציבות המחירים והשני לשמור על שיעור תעסוקה גבוה (לא במילים האלו, אבל זו המהות).

לפיכך, כל עוד הפד לא יקבל אינדיקציות מהימנות וקונקרטיות לכך שהאינפלציה הודברה, הריבית לא תרד. קודם אינפלציה, אחר כך צמיחה. לפני כשלושה שבועות העקום האמריקאי התהפך והתשואה לשלושה חודשים גבוהה במעט מזו של האגרת לעשר שנים, מה שבדרך כלל היווה אינדיקציה למיתון קרב.

עוד ב-

בנק הפועלים פסימי: גם Wiz לא מנעה את היחלשות השקל

לכתבה המלאה

כפי שאזולאי כבר כתב לאחרונה, לאור זאת שהסיטואציה הזו שררה במשך כמעט שנתיים בין 2022-2024 מבלי שהמשק האמריקאי נקלע למיתון, אין מה לההמר שהפעם זה כן יקרה. בהינתן עקום הפוך, גם בארה"ב אין סיבה להגדיל את הסיכון ולהחזיק במח"מ ארוך. בדומה לישראל, בסיגמא קלאריטי סבורים שגם בארה"ב, תקוותיהם של המשקיעים שמאמינים שהריבית תמשיך לרדת לא יתממשו בזמן הקרוב ומי שקיווה שהפחתת הריבית תהווה זרז לחזרתו של שוק המניות למגמה חיובית, עלול להתאכזב.