השוק
מיטב: לממשלה יהיה קשה להתמודד עם הרעה מחודשת בכלכלה | סקירה
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב בסקירה השבועית: החזרה ללחימה והחרפת העימות הפנימי עלולים לפגוע בצמיחה, להגדיל גירעון, להגביר סיכון להורדת דירוג האשראי של ישראל ולדחות הורדות ריבית

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, מתייחס בסקירה השבועית שלו לשורה של מגמות כלכליות בשוק המקומי והעולמי. בישראל, החזרה ללחימה והחרפת העימות הפנימי עלולים לפגוע בצמיחת המשק, להגדיל גירעון, להגביר סיכון להורדת דירוג האשראי של ישראל ולדחות הורדות ריבית.
במיטב צופים כי מדד מרץ יעמוד על 0.35, מדד אפריל על 0.6% וממד מאי – 0.2%, האינפלציה ב-12 החודשים הבאים תהיה 2.5%. ריבית בנק ישראל הצפויה בעוד 12 חודשים - 4.00%.
שוק העבודה לעובדים האקדמאים הרבה פחות הדוק מאשר ללא אקדמאים, מה שמקטין את פוטנציאל הצמיחה במשק.
ניכרת התאוששות משמעותית בהתחלות בנייה למגורים. בבנייה שלא למגורים השיפור היה מתון הרבה יותר.
חשיפת המוסדיים במסלולים כלליים למט"ח ירדה משמעותית בפברואר לרמות הנמוכות מאז המחצית הראשונה של 2023. לאור האירועים האחרונים המוסדיים עשויים לחזור ולהגדיל אותה. בשנה האחרונה נרשמה עלייה חדה במשקל החזקות קרנות הנאמנות באפיקי סיכון בישראל.
בעולם, בניגוד למשתמע מתחזיות הפד במיטב מעריכים כי הוא צפוי להעדיף להגיב לירידה בצמיחה על פני תגובה לעלייה באינפלציה.
לפי תחזיות ה-OECD, הפגיעה בכלכלה האמריקאית כתוצאה מהתעריפים תהיה יחסית מתונה בהשוואה לפגיעה בשותפות הסחר.
ישראל: הסיכונים הכלכליים והפיננסיים עולים
חזרה ללחימה והחרפת העימות הפנימי בישראל כבר באו לידי ביטוי בשווקים הפיננסיים. השקל שוב היה בשבוע שעבר אחד המטבעות החלשים ונחלש בכ-1% מול הדולר ומול סל המטבעות, למרות ששוק המניות האמריקאי התייצב יחסית. שוק המניות הישראלי בלט בחולשתו ביחס לשווקים האחרים.
להתפתחויות האחרונות עלולות להיות השלכות שליליות, במיוחד על רקע הרעה בתחזיות לכלכלה העולמית. העלייה בחוסר הוודאות הביטחונית והפוליטית מעלה סיכון לצמיחה במשק. במידה ותתרחש הרעה מחודשת בפעילות הכלכלית, לממשלה יש פחות כלים להתמודדות איתה. בשונה משנה שעברה, שבה המדיניות הפיסקאלית הייתה מרחיבה מאוד ותמכה בכלכלה, השנה היא הפכה למרסנת.
הסיכון לפריצת מסגרת הגירעון עולה - לא רק הוצאות הממשלה יגדלו (העלות החודשית הממוצעת של המלחמה בשנה שעברה עמדה על כ-8 מיליארד שקל לחודש). חידוש הלחימה והעימות הפנימי עלולים לגרום לאי עמידה בתחזית ההכנסות ממיסים ולהוביל לפריצת מסגרת התקציב שעדיין לא אושר. יחד עם זאת, יש לציין שמאגרי המזומנים של הממשלה בשיא מה שמפחית במידה מסוימת תלות בשווקים, לפחות זמנית.
האירועים האחרונים מגבירים סיכון להורדת דירוג האשראי - לישראל תחזית שלילית לדירוג בשלושת חברות הדירוג הגדולות. סטטיסטית, במצב זה בכ-50% מהמקרים הדירוג יורד בטווח של 6-12 חודשים.
האירועים האחרונים עלולים להחזיר חלק ממגבלות ההיצע (טיסות, עלויות תובלה, מחסור בכוח אדם) שבשילוב עם פיחות השקל עשויים להשפיע על האינפלציה.
קטן סיכוי להורדת ריבית בזמן הקרוב - התנודתיות בשווקים מגבירה את הסיכון הפיננסי. מלבד שיקולי אינפלציה, בנק ישראל שם דגש מיוחד לאורך כל תקופת המלחמה על הנושא של יציבות פיננסית כאחד השיקולים העיקריים בהחלטות הריבית.
שוק העבודה לאקדמאים לא דומה לזה של לא אקדמאים
שיעור האבטלה במשק נותר נמוך, אך זאת במצב של ירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. מספר משרות פנויות גבוה ויציב, אך כמות המשרות הפנויות של בעל משלח יד אקדמי עומדת ברמה נמוכה וכמעט לא השתפרה מאז שנפלה בחדות לפני שנתיים.
שיעור האבטלה במשק נותר נמוך, אך זאת במצב של ירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. מספר משרות פנויות גבוה ויציב, אך כמות המשרות הפנויות של בעל משלח יד אקדמי עומדת ברמה נמוכה וכמעט לא השתפרה מאז שנפלה בחדות לפני שנתיים.
בלשכת התעסוקה חלה עלייה בדורשי עבודה האקדמאים, במיוחד המהנדסים (עלייה של 7% בין נובמבר 24 לינואר 25) ובפרט מפתחי תוכנה (עלייה של 12.9%) כאשר כמעט בכל תחומי עיסוק לא אקדמי נרשמה ירידה בדורשי עבודה. עובדה זו מלמדת שמקומות עבודה בעלי פריון גבוה שבדרך כלל מעסיקים יותר עובדים אקדמאים במצב כלכלי פחות טוב, מה שמגביל פוטנציאל לצמיחת המשק.
האצה בהתחלות הבנייה למגורים, חולשה בתחום שלא למגורים
ברבעון הרביעי נרשם מספר שיא של כל הזמנים בהתחלות והיתרי בנייה למגורים (יחידות), אך הכמות השנתית המצטברת של 75 אלף היתרים ו-65 אלף התחלות בנייה עדיין נמוכה מהשיא. היקפי גמר בנייה אומנם עלו בשני הרבעונים האחרונים, אך המגמה השנתית עדיין יורדת. העלייה בהתחלות והיתרי בנייה מעידה שהקבלנים צופים התחזקות ביקוש לדירות, אם כי זבז'ינסקי מעריך כי זה לא בהכרח יתממש.
ברבעון הרביעי נרשם מספר שיא של כל הזמנים בהתחלות והיתרי בנייה למגורים (יחידות), אך הכמות השנתית המצטברת של 75 אלף היתרים ו-65 אלף התחלות בנייה עדיין נמוכה מהשיא. היקפי גמר בנייה אומנם עלו בשני הרבעונים האחרונים, אך המגמה השנתית עדיין יורדת. העלייה בהתחלות והיתרי בנייה מעידה שהקבלנים צופים התחזקות ביקוש לדירות, אם כי זבז'ינסקי מעריך כי זה לא בהכרח יתממש.
לעומת הבנייה למגורים, בתחום הבנייה שלא למגורים ההתאוששות הרבה יותר חלשה גם במחצית השנייה של 2024. בשנת 2024 כולה חלה ירידה די חדה בבנייה שלא למגורים. שטח התחלות בנייה למשרדים ומסחר ירד לרמה הנמוכה מאז 2017.
על השקל
המשקיעים הזרים המשיכו למכור מט"ח ולקנות שקלים גם ברבעון הרביעי של 2024 בהמשך למגמה בשנים האחרונות. מתחילת 2023 הם מכרו כ-25 מיליארד דולר. תרומתם ליציבות של השקל משמעותית. המוסדיים קנו מט"ח בשנת 2023, אך במהלך 2024 בעיקר מכרו מט"ח, במיוחד ברבעון האחרון. המגזר הפיננסי רק קנה מט"ח בשנתיים האחרונות. המגזר העסקי קנה מט"ח ברבעון האחרון של 2024.
המשקיעים הזרים המשיכו למכור מט"ח ולקנות שקלים גם ברבעון הרביעי של 2024 בהמשך למגמה בשנים האחרונות. מתחילת 2023 הם מכרו כ-25 מיליארד דולר. תרומתם ליציבות של השקל משמעותית. המוסדיים קנו מט"ח בשנת 2023, אך במהלך 2024 בעיקר מכרו מט"ח, במיוחד ברבעון האחרון. המגזר הפיננסי רק קנה מט"ח בשנתיים האחרונות. המגזר העסקי קנה מט"ח ברבעון האחרון של 2024.
החשיפה למט"ח של המשקיעים המוסדיים במסלולי השקעה כללים ירדה בפברואר ב-1.2% ל-22%, הרמה הנמוכה מאז אמצע 2023. הירידה בחשיפת המוסדיים בפברואר התרחשה על רקע הירידות בשוק המניות האמריקאי, לעומת העליות בישראל. המוסדיים בחרו לא להשלים את החשיפה שירדה בעקבות הירידות במניות. המשך הירידות במניות האמריקאיות המשיך להחליש את השקל גם במרץ. מהלכי הממשלה וחזרה ללחימה האיצו את הפיחות בשבוע שעבר. ברמת הסיכונים הנוכחית סביר לצפות להגדלת חשיפה למט"ח של המוסדיים.
עלייה במשקל קרנות הנאמנות באפיקי סיכון בישראל
קרנות הנאמנות תופסות חלק הולך וגדל במשקל ההחזקות באפיקי סיכון בישראל. חלקן בשוק האג"ח הקונצרניות עלה בשנה האחרונה בכ-10% ועומד על כ-46% מהשוק. לראשונה בהיסטוריה, משקלן חצה את הרף של 10% מסך שווי שוק המניות. הגדלת אחיזה של קרנות הנאמנות התרחשה על רקע שיפור בביצועי האפיקים בישראל, במיוחד בחצי השנה האחרונה. הגדלת משקל הקרנות מגבירה סיכון לתנודתיות במידה וכיוון השוק יתהפך.
קרנות הנאמנות תופסות חלק הולך וגדל במשקל ההחזקות באפיקי סיכון בישראל. חלקן בשוק האג"ח הקונצרניות עלה בשנה האחרונה בכ-10% ועומד על כ-46% מהשוק. לראשונה בהיסטוריה, משקלן חצה את הרף של 10% מסך שווי שוק המניות. הגדלת אחיזה של קרנות הנאמנות התרחשה על רקע שיפור בביצועי האפיקים בישראל, במיוחד בחצי השנה האחרונה. הגדלת משקל הקרנות מגבירה סיכון לתנודתיות במידה וכיוון השוק יתהפך.
ה-OECD מפרסם תחזיות שכוללות השפעת התעריפים
ארגון ה-OECD פרסם את התחזיות המעודכנות לצמיחה בעולם. זאת התחזית הראשונה של מוסד בינלאומי שמניחה שיוטלו תעריפים הדדיים על המסחר בין ארה"ב למקסיקו וקנדה בגובה של 25%. התחזית לצמיחה בעולם ב-2025 עודכנה ב-0.2% כלפי מטה ל-3.1%, לעומת 3.2% בשנת 2024.
ארגון ה-OECD פרסם את התחזיות המעודכנות לצמיחה בעולם. זאת התחזית הראשונה של מוסד בינלאומי שמניחה שיוטלו תעריפים הדדיים על המסחר בין ארה"ב למקסיקו וקנדה בגובה של 25%. התחזית לצמיחה בעולם ב-2025 עודכנה ב-0.2% כלפי מטה ל-3.1%, לעומת 3.2% בשנת 2024.
התחזית כמעט לכל המדינות המפותחות ירדה לעומת התחזית שפורסמה בחודש דצמבר, במיוחד לקנדה (ירדה מ-2% ל-0.7%). התחזית למקסיקו ירדה מצמיחה חיובית של 1.2% לצמיחה שלילית של 1.3%. התחזית לארה"ב ירדה ב-0.2% בלבד ל-2.2% לעומת צמיחה של 2.8% ב-2024. התחזיות לאינפלציה עודכנו כלפי מעלה, במיוחד לקנדה ב-1.1% ל-3.1%, ליפן ב-1.3% ל-3.2%, לגרמניה ב-0.4% ל-2.4% ולמקסיקו ב-1.1% ל-4.4%.
עלייה בסנטימנט באירופה, ירידה בארה"ב
סקרי הסנטימנט בארה"ב ממשיכים להצביע על הרעה מהירה. סקר המנכ"לים שדווקא עלה בתגובה לבחירתו של טראמפ, התרסק במרץ לרמה הנמוכה מאז 2012. לעומת זאת, בגרמניה סקר העסקים של מכון ZEW עלה לרמה הגבוהה של השנים האחרונות ומבטא אופטימיות של המגזר העסקי ביחס לתוכניות הממשלה שהצליחה לאשר בשבוע שעבר את תוכנית השקעה בתשתיות והגדלת תקרת הוצאות הביטחון.
סקרי הסנטימנט בארה"ב ממשיכים להצביע על הרעה מהירה. סקר המנכ"לים שדווקא עלה בתגובה לבחירתו של טראמפ, התרסק במרץ לרמה הנמוכה מאז 2012. לעומת זאת, בגרמניה סקר העסקים של מכון ZEW עלה לרמה הגבוהה של השנים האחרונות ומבטא אופטימיות של המגזר העסקי ביחס לתוכניות הממשלה שהצליחה לאשר בשבוע שעבר את תוכנית השקעה בתשתיות והגדלת תקרת הוצאות הביטחון.
איך יגיב הפד כשהצמיחה תרד ואינפלציה תעלה?
כמה נקודות חשובות עולות מהתחזיות שפרסם הבנק המרכזי. ראשית, הפד צופה שצעדי הממשלה יגרמו לצמיחה יותר נמוכה ולא רק בטווח הקצר. התחזית לצמיחה ירדה לשלוש השנים הקרובות. נראה שהבנק המרכזי לא רואה את ה- Golden ageשמבטיח הנשיא.
כמה נקודות חשובות עולות מהתחזיות שפרסם הבנק המרכזי. ראשית, הפד צופה שצעדי הממשלה יגרמו לצמיחה יותר נמוכה ולא רק בטווח הקצר. התחזית לצמיחה ירדה לשלוש השנים הקרובות. נראה שהבנק המרכזי לא רואה את ה- Golden ageשמבטיח הנשיא.
לעומת זאת, ההשפעה על האינפלציה צפויה להיות קצרת טווח. התחזית לאינפלציית הליבה PCE עלתה ל-2025, אך לא לשנים לאחר מכן. לפי גישת הפד אינפלציית התעריפים תהיה טרנזיטורית. לפי הערכתנו, הפעם יש לו יותר סיכוי להיות צודק.
השילוב של ירידה בצמיחה עם השפעה של גירוש מהגרים הותיר את התחזית לשיעור האבטלה כמעט ללא שינוי. כדאי לציין שכמעט כל נגידי הפד רואים סיכון לתחזית האינפלציה כלפי מעלה ולצמיחה כלפי מטה. כתוצאה מהשינוי בתחזיות, הנגידים הפכו ל"נציים" יותר. אומנם לא חל שינוי בחציון התחזיות לריבית, אך חלק גדול מהנגידים העלו את התחזית לריבית בסוף השנה.
למרות הורדת התחזית לצמיחה, עלייה בתחזית לאינפלציה ותחזית נצית יותר בריבית, הפד הצליח לרצות משקיעי אג"ח ומניות יחד, אירוע די נדיר. זה מפתיע גם כי המשקיעים יותר אופטימיים מהפד – צופים צמיחה גבוהה יותר, אבטלה ואינפלציה נמוכות יותר וריבית נמוכה יותר בסוף השנה (3.6% לעומת 3.9% בתחזית הפד).
נשאלת השאלה איך יתמודד הפד אם הסיכונים לתחזיות שלו יתממשו - תהיה צמיחה נמוכה יותר ואינפלציה גבוהה יותר? במיטב מעריכים כי זה התרחיש הסביר ביותר. לכאורה, שינוי בתחזיות הפד מצביע שהאינפלציה תהיה בראש סדר העדיפויות. אולם, הניסיון מלמד שהפד יעדיף להתמקד בתגובתו יותר בפגיעה בצמיחה מאשר בעליית מחירים, במיוחד לאור דעתו שעליית מחירים תהיה טרנזיטורית.
לראיה, לקראת המיתונים בתחילת שנות ה-90, בשנים 2000-2001 ו-2007-2008 הפד הוריד ריבית בחדות, למרות שהאינפלציה הייתה גבוהה משמעותית מ-2%. רק בדיעבד אנחנו יודעים שהתרחשו מיתונים קשים, במיוחד בתחילת שנות האלפיים וב-2008-2009. בזמן שהפד התחיל להוריד ריבית הוא לא ידע זאת אך בחר להוריד ריבית למרות האינפלציה הגבוהה.
בשורה התחתונה, במיטב מעריכים שהריבית בארה"ב תרד עד סוף השנה יותר ממה שמעריך הפד ואולי אף יותר ממה שמגולם בשוק.
למה דווקא עכשיו לצמצם את ה-QT
החלטת הפד כמעט לחסל את הצמצום המוניטארי באג"ח הממשלתיות בעת זו - הפתיעה. כעיקרון הפסקת ה-QT הייתה אמורה להתרחש כאשר רזרבות הבנקים ירדו לרמה נמוכה ו/או היתרות של Reserve Repo (RRP) התרוקנו.
החלטת הפד כמעט לחסל את הצמצום המוניטארי באג"ח הממשלתיות בעת זו - הפתיעה. כעיקרון הפסקת ה-QT הייתה אמורה להתרחש כאשר רזרבות הבנקים ירדו לרמה נמוכה ו/או היתרות של Reserve Repo (RRP) התרוקנו.
עוד ב-
רזרבות הבנקים דווקא עלו לאחרונה. ב-RRP יש עוד 200 מיליארד דולר. לא אמורה להיות בעיית נזילות במערכת הפיננסית כי קופת משרד האוצר האמריקאי ירדה לאחרונה בכ-400 מיליארד דולר, מה שהזרים נזילות. ייתכן והפד מעניין להוסיף נזילות לשווקים כעת ע"י צמצום ה-QT כדי לתמוך בהם בתקופה של תנודתיות גבוהה, במיוחד לקראת פתרון בעיית "תקרת החוב" שתגרום להגדלת הנפקות, במיוחד של ה-Bills ע"י משרד האוצר שתקטין נזילות במערכת הפיננסית.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה