נירה שמיר, הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט מפרסמת הבוקר סקירה ללקוחות הבנק ועל פיה, בארה"ב, טראמפ ממשיך לאיים בהטלת מכסים וגורם לאי ודאות ותנודות בשווקים. במקביל, נתוני שוק העבודה ממשיכים להצביע על עוצמת הכלכלה האמריקאית. בגוש האירו, למרות ההפתעה מעלה בנתוני האינפלציה, ה-ECB צפוי להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים כי היציבות בנתוני הכלכלה מעבירה את הדגש לאינפלציה ומובילה לעלייה בציפיות הריבית.

בישראל, השכר הממוצע במשק עולה בקצב שנתי של כ-5%, ובנוסף, צפוי באפריל עדכון שכר המינימום ב-6.25%, לפיכך, מעריכים כלכלני הבנק, השכר מוסיף להוות איום על התכנסות האינפלציה. סקר הערכת מגמות בעסקים, מצביע על המשך שיפור במצב החברות בחודש ינואר, כאשר רמת המדד הגיעה לרמה הגבוהה ביותר מאז פרוץ המלחמה, ונמוכה אך במעט מזו שנרשמה ערב המלחמה.

שמיר כותבת כי "נתוני התקציב שיפורסמו ב-10 בפברואר צפויים להצביע על עודף, ותהליך צמצום הנפקות האג"ח הסחיר עשוי להתרחש כבר בחודש מרץ. צפויה התרחבות נוספת בפער התשואות השלילי בין אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים מול האג"ח האמריקאי".

בדיסקונט מעריכים כי האינפלציה בינואר תעמוד על 0.6%, ושנה קדימה על 2.5%; ריבית בנק ישראל שנה קדימה תעמוד על 4%.

ארה"ב
בשבוע האחרון נרשמה תנודתיות גבוהה על רקע החלטת הנשיא ערב הטלת המכסים לדחות בחודש את הטלת המכסים על יבוא ממקסיקו וקנדה. מנגד, המכסים על סין נותרו בתוקף, וסין אף נקטה בצעדי תגובה הכוללים חקירה כנגד גוגל, הגבלת יצוא מינרלים והטלת מכסים בשיעור של 10% על יבוא מארה"ב, היקף הצעדים מצומצם ביחס למכסים שהטילה ארה"ב והם יכנסו לתוקף החל מ-10/2, כלומר יש פתח למשא ומתן. בנוסף, ביום שישי הודיע הנשיא על כוונתו להטיל מכסי גומלין על מדינות בהן יש מכסים על סחורות מארה"ב. כוונת הנשיא להשתמש במכסים הן ככלי למשא ומתן, והן כאמצעי להגדלת הכנסות הממשל, תומכת בהמשך התנודתיות ואי הודאות בשווקים.

נתוני שוק העבודה ממשיכים להצביע על שוק עבודה הדוק וכלכלה חזקה. אמנם, מספר המשרות החדשות גדל בקצב מתון יותר של 143 אלף, אולם, נתוני החודשיים הקודמים עודכנו באופן משמעותי כלפי מעלה ושיעור האבטלה ירד ל-4%. במקביל קצב עליית השכר האץ ל-4.1%, יתכן שבעקבות השריפות בלוס אנג'לס. היציבות בשוק העבודה מעבירה את הדגש של הפד לנתוני האינפלציה ויחד עם אי הודאות בנושא המכסים, מפחיתה את הסיכוי להפחתת ריבית בחודשים הקרובים.

מדדי מנהלי הרכש מצביעים על המשך התרחבות, מדד מנהל הרכש בשירותים ירד ב-1.2 נקודות ל-52.8 על רקע האטה בהזמנות החדשות ובפעילות העסקית, במקביל להתמתנות בלחצי המחירים. משתתפים בסקר הצביעו על חששות מפני עליית מחירים כתוצאה ממכסים, עוד לפני שהמכסים הוטלו בפועל. מנגד,  מדד מנהלי הרכש בייצור עלה ב-1.7 נקודות ל-50.9 ועבר לרמה של התרחבות (מעל 50 נקודות), לראשונה מאז סוף 2022. גידול נרשם בהזמנות החדשות ובתעסוקה, עם זאת, השיפור נובע במידה מסוימת מסיום השביתה בבואינג והתאוששות מנזקי סופות ההוריקן שפגעו בשרשרות האספקה, ולכן אנו מעריכים כי זו לא תחילתה של מגמה של התרחבות.

אירופה
נתוני האינפלציה בגוש האירו לינואר היו גבוהים מהציפיות,  האינפלציה עלתה ל-2.5% עקב עליית מחירי האנרגיה ואינפלציית הליבה נותרה יציבה ברמה של 2.7%. קצב עליית מחירי השירותים אמנם התמתן ל-3.9% לעומת 4% בחודש הקודם, אולם, נותר גבוה ומהווה איום על השגת יעד האינפלציה, למרות החולשה בגוש. למרות ההפתעה מעלה בנתוני האינפלציה, ה-ECB צפוי להמשיך ולהפחית ריבית, לאור החולשה בכלכלת הגוש והערכתו כי רמת הריבית עדיין מרסנת.

גלובלי
מדד מנהלי הרכש בסין לינואר הצביע על התמתנות, המדד בתעשייה ירד ל-49.1 נקודות, לעומת 50.1 בדצמבר, חולשה נרשמה במרבית הסעיפים ובכלל זה בסעיף ההזמנות החדשות, יתכן שעקב חששות ממלחמת סחר עם ארה"ב. במקביל, נרשמה ירידה במדד בשירותים ל-50.3, עם זאת, סביר להניח שהתמריצים שנקט הממשל עד כה ימנעו המשך חולשה בכלכלה.

ישראל
במחצית השניה של שנת 2024 עלה השכר הממוצע במשק בקצב שנתי של כ-5%, לעומת כ-6.5% במחצית הראשונה של השנה, כאשר עיקר ההתמתנות נרשמה במגזר העסקי - מכ-7.5% לכ-5.5%, בעוד במגזר הציבורי השכר מוסיף לעלות בקצב שנתי של כ-4.5%. על אף ההאטה בקצב עליית השכר, עדיין מדובר על עליה ריאלית. יתרה מכך, באפריל צפוי עדכון שכר המינימום בשיעור של 6.25%, שצפוי להשפיע גם על רמות השכר שסביב שכר המינימום (ההערכה המקובלת הינה שהעובדים בשכר מינימום מהווים כ-20% מסך המועסקים במשק). לפיכך, מעריכים כלכלני הבנק, השכר מוסיף להוות איום על התכנסות האינפלציה.

סקר הערכת מגמות בעסקים, מצביע על המשך שיפור במצב החברות בחודש ינואר, כאשר רמת המדד הגיעה לרמה הגבוהה ביותר מאז פרוץ המלחמה, ונמוכה אך במעט מזו שנרשמה ערב המלחמה. הרכיב המתייחס לציפיות לגבי רמת הפעילות בחודש הבא ירד במידה מסוימת, בעוד זה המשקף את הצפי באשר לתעסוקה נותר ברמה גבוהה יחסית, בדומה לסקר הקודם. בחתך ענפי, נמשך השיפור במצב החברות בענף התעשיה, והתחזיות לחודש פברואר מצביעות על אופטימיות, במיוחד באשר להזמנות ליצוא ולתעסוקה. המאזן נטו המתייחס לפעילות בענף הבינוי מוסיף להיות גבוה, בדומה לחודש הקודם ומעל הרמה שנרשמה מאז פרוץ המלחמה.

אג"ח ממשלתי בחו"ל
נתוני שוק העבודה ואי הודאות כתוצאה מצעדי הממשל תמכו בעליה בציפות הריבית ל-4% בסוף 2025, פחות משתי הפחתות ריבית. אי הודאות הגבוהה מקשה על חיזוי הריבית, אולם, סביר להניח כי הפד ימנע מהפחתת ריבית במחצית הראשונה של השנה בתקווה שאי הודאות תפחת.

שר האוצר האמריקאי אמר בריאיון לתקשורת כי אמנם הנשיא ציין כי הוא מעוניין בריבית נמוכה יותר, אולם, הכוונה היא לתשואות ארוכות נמוכות יותר, מטרה שניתן להשיג, להערכתו, באמצעות הורדת ציפיות האינפלציה, הפחתת החששות מפני גירעון ממשלתי גבוה יחד עם הורדת מחיר הנפט. בנוסף, הודיע משרד האוצר האמריקאי כי אינו מתכוון להגדיל את היקף הנפקות האג"ח הממשלתי, ובכך הפחית את החששות בשווקים מפני גידול בגירעון. גורמים אלה, יחד עם, ההתמתנות בסעיף המחירים במדד מנהלי הרכש, תמכו בירידה בתשואות אג"ח ממשלת ארה"ב. מנגד, נתוני שוק העבודה תמכו בעליית תשואות במיוחד בחלקו הקצר של העקום, ובסיכום שבועי התשואות לשנתיים עלו ב-9 נ"ב, והתשואות לעשר שנים ירדו ב-4 נ"ב. אי הוודאות הגבוהה תומכת בהמשך תנודתיות.

שוק האג"ח הממשלתיות בישראל
בשוק האג"ח המקומי נרשמה במהלך השבוע ירידה של 5 נ"ב בתשואות לשנתיים ו-15 נ"ב בתשואות ל-10 שנים. כתוצאה, חלה התרחבות מחודשת בפער התשואות השלילי בין אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח האמריקאי לכ-16(-) נ"ב היום, לעומת כ-6(-) נ"ב לפני שבוע. הירידה החדה בתשואות השקליות הארוכות לוותה בירידה של 10-11 נ"ב בתשואות הריאליות לטווח של 7-10 שנים.

ביום שני יפורסמו נתוני הגירעון לחודש ינואר, כאשר לפי מידע חלקי שהתפרסם בתקשורת, נרשם בינואר שיא בגביית המיסים (כ-62 מיליארד שקל). זאת, כתוצאה מעלייה חדה בהיקף הרכישות בסוף 2024, בטרם העלאת המע"מ ומיסוי כלי רכב, וחלוקת דיבידנדים בהיקף חריג, ערב העלאת שיעורי המס. בנוסף, כזכור, לנוכח העובדה שתקציב המדינה לשנת 2025 טרם אושר בכנסת, משרד האוצר פועל עם תקציב המשכי לפי 1/12 מתקציב 2024.

לפיכך, נתוני התקציב לינואר צפויים להצביע על עודף. עובדה זו, בשילוב עם עודפי הגיוס שנרשמו אשתקד בהיקף של 34 מיליארד שקל, תוביל, להערכת דיסקונט, לצמצום חד בהנפקות האג"ח הסחיר בשוק המקומי, צמצום שעשוי לבוא לידי ביטוי כבר בחודש מרץ. כתוצאה, צפויה התרחבות נוספת בפער התשואות השלילי בין אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים מול האג"ח האמריקאי.

סחורות
מחיר הזהב המשיך לעלות והגיע ל-2,860 דולר למרות דחיית המכסים ומשקף את אי הודאות הגבוהה לגבי צעדי הממשל האמריקאי; הנפט ירד ב-2.7%, למרות התגברות הלחץ האמריקאי על איראן, על רקע צמיחה איטית בסין וצפי שעודף יכולת הייצור של מדינות אופ"ק ימנע עליה במחיר הנפט.

עוד ב-

דיסקונט מצננים את האופטימיות: ההאטה באינפלציה – זמנית בלבד

לכתבה המלאה

שוק המט"ח
התנודתיות בשערי החליפין נמשכת, והשבוע נחלש הדולר ב-0.3%, ובמקביל השקל התחזק ב-0.8%.