ועדת הכספים החלה לדון היום (שלישי) בהצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנת 2025) (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2024, אשר נילוות לחוק תקציב המדינה לשנת 2025. החוק קובע את גובה הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית בשנת התקציב 2025. 

הצעת התקציב לחישוב מגבלת ההוצאה לשנת 2025 היא 619.6 מיליארד שקלים. בדברי ההסבר להצעת החוק מסגרות המדינה, מצוין כי החוק נועד לאפשר לממשלה לבנות את תקציב המדינה "תוך שמירה על אחריות פיסקלית, ולשם יצירת מסגרת פיסקלית יציבה ואמינה שתאפשר למשק להתמודד בהצלחה עם זעזועים כלכליים בטווח הבינוני והארוך". 

לצד זאת, מצוין כי חוק המסגרות "קובע תקרת גירעון כאחוז מהתוצר, אשר מהווה מגבלה אפקטיבית על תקציב המדינה בעת בנייתו" וכי מגבלת ההוצאה "מגדירה את שיעור הגידול המרבי המותר בתקציב המדינה, בניכוי החזר חובות (למעט החזר חובות לביטוח לאומי), משנת כספים מסוימת לשנת הכספים שאחריה".

קביעת מגבלות פיסקליות נהוגה ברוב המדינות המפותחות בעולם, וכי לעמידה במגבלות אלה יש חשיבות מכרעת בשמירה על אמינותה הפיסקלית של הממשלה, והן הוכיחו את עצמן בשנים שלאחר חקיקת מגבלת ההוצאה, שבהן התחזקה מאוד היציבות והאמינות הפיסקלית של ישראל, ובכך היא תמכה בצמיחה גבוהה ובשיפור עקבי בשוק העבודה".

בדברי ההסבר מצוין עוד כי נוכח המלחמה וההוצאות הבלתי צפויות שהתווספו אליה: היבטי הלחימה, התעצמות מערכת הביטחון, סיוע ושיקום העורף, גידול התשלומים נפגעי פעולות איבה ועלייה בתשלומי הריבית כתוצאה מהגדלת הגירעון לשם מימון ההוצאות, הביאו לשינוי קבוע במבנה ההוצאות של הממשלה, וכיוצא מכך "גדלה באופן ניכר ההוצאה התקציבית שתידרש גם בשנת 2025".

הצעת החוק החדשה שואפת לתקן את חוק המסגרות ולקבוע כי בשנת 2025 תעלה תקרת הגירעון ל־4.4% ותגדל ההוצאה הממשלתית המותרת, בסך נוסף של 64 מיליארד שקלים, המהווים גידול נוסף של 12.4% מסך ההוצאה הממשלתית הבסיסית לשנת 2024, 9.2% מתוכם יהוו גידול שיחשב גם לתחשיב התקציב גם בשנים הבאות, היתר הינם גידול חד פעמי.

עוד מוצע לקבוע כי לשם מימון הוצאות הדרושות לצרכים מיידים הנובעים מהימשכות מלחמת "חרבות ברזל" בלבד, רשאית הממשלה להגדיל את ההוצאה הממשלתית המותרת בסכום נוסף של עד 10 מיליארד שקלים חדשים ובהתאמה לקבוע העלאה מותנית של תקרת הגירעון, כך שתעמוד על 4.9% לכל היותר.

עוד הציגו באוצר כי המלחמה הביאה לפגיעה משמעותית במגמת הצמיחה, וכי הסיכונים לצמיחה בעקבות המלחמה, נותרים גם בטווח הבינוני והארוך. כך הוצג כי לאור השלכות ארוכות טווח של המלחמה, ב-2025 התוצר צפוי לחזור לצמיחה לנפש, אך לא יהיה בה כדי לפצות על הצמיחה האבודה ב-2023-2024. בעקבות כך, הצמיחה לנפש בשנת 2025, אשר צפויה לעמוד על 4.3%, תואמת לממוצע הרב שנתי. 

בנוסף, צוין כי שחיקת יחס החוב לתוצר, שעומד על כ-68%, עלולה להיות תהליך הדרגתי וארוך לעומת שחיקתו לאחר משברים קודמים, וכי "הממשלה רוצה לשחוק את היחס חוב תוצר החל מ-2026" על מנת להיות מוכנים למשברים עתידיים. כך הוצג כי יחס החוב תוצר מתבטא ב"עלייה דרמטית בתשלומי הריבית החזויים". מדובר בגידול של 5.6 מיליארד שקלים ב-2024, של 11.3 מיליארד שקלים בשנת 2025, של 19.2 מיליארד שקלים בשנת 2026 ושל 25 מיליארד שקלים בשנת 2027. כן צוין כי רכיב זה מתכתב עם הורדת הדירוג, המשקפת את הסיכון עבור גורמי החוץ. 

במסגרת עקרונות המדיניות הפיסקלית לתקציב 2025, הוצגו אבני הדרך הבאות: מניעת עליית יחס החוב תוצר, גרעון של 4.4%, 37 מיליארד שקלים התאמות פיסקליות (צעדי מיסוי שונים, חיסכון במגזר הציבורי, רווחים בלתי מחולקים, הפחתות ממשרדים, ודיבידנדים מחברות ממשלתיות), וצעדים מבניים שנועדו לצמיחה וייעול הממשלה. 

עוד ב-

דרמה בכנסת: שינויים בהיקף של מאות מיליוני שקלים בתקציב המדינה

לכתבה המלאה

במהלך הדיון בוועדת הכספים, בכירים במשרד האוצר הציגו את תחומי ההוצאה העיקריים בשנת 2025, כשתקציב הביטחון עם הגידול הגדול ביותר לעומת התקציב המקורי לשנת 2024, יעמוד על כ-126.6 מיליארד שקלים בשנת 2025, תקציב החינוך יעמוד על 92.1 מיליארד שקלים תקציב ריבית וקרן ביטוח לאומי יעמוד על 75.7 מיליארד שקלים תקציב ביטוח לאומי על 61 מיליארד שקלים, ותקציב משרד הבריאות על 60.1 מיליארד שקלים.