השוק

דו"ח העסקאות השנתי מציג: 70% מההשקעות הישראליות מופנות לחו"ל

דו"ח העסקאות השנתי של פאהן קנה Grant Thornton ישראל נחשף: 70% מההשקעות הישראליות מופנות לחו"ל - עלייה חדה בהשוואה לשנים קודמות. משקיעים אמריקאים מעורבים ב-88% מההשקעות במשק הישראלי. ישראל מאבדת את מקומה בטבלת ה-OECD: ירדה למקום ה-15 בהיקף העסקאות

מערכת ice | 9/1/2025 6:40

דו"ח העסקאות השנתי של פאהן קנה Grant Thornton ישראל, המנתח את שוק העסקאות הישראלי מינואר 2024 ועד סוף דצמבר, חושף כי בעוד שהמשקיעים האמריקאים ממשיכים להביע אמון במשק הישראלי גם בתקופת משבר, המשקיעים הישראלים עצמם מעדיפים להפנות את השקעותיהם לחו"ל בשיעור חסר תקדים של 70% מכלל השקעותיהם - עלייה משמעותית בהשוואה ל-66% בשנת 2023 ו-63% בשנת 2022.

על פי הדו"ח, המשקיעים האמריקאים היו מעורבים ב-88% מכלל ההשקעות במשק הישראלי, עם 138 עסקאות בהיקף של 5.8 מיליארד דולר. המחקר המעמיק מתמקד בעסקאות שהיקפן נע בין 5 מיליון דולר למיליארד דולר, כאשר לפחות אחד הצדדים המעורבים - בין אם כרוכש, מוכר או כחברת מטרה - הינו ישות ישראלית.

"הנתונים משקפים תלות הולכת וגוברת של המשק הישראלי בהון האמריקאי", מציין רו"ח שלומי ברטוב, מנכ"ל פאהן קנה יועצים. "בעוד שהמשקיעים הישראלים מגלים זהירות יתר ומעדיפים להשקיע בחו"ל, המשקיעים האמריקאים ממשיכים להזרים הון משמעותי למשק הישראלי, מה שמייצב את השוק בתקופה מאתגרת במיוחדת", מציין ברטוב.

לצד זאת, הדו"ח משקף מגמה מדאיגה בכל הנוגע למיקומה של ישראל. ישראל, שדורגה במקום ה-12 בשנת 2022 בטבלת מדינות הOECD מבחינת היקף העסקאות, ירדה למקום ה-14 בשנת 2023 והמשיכה להידרדר למקום ה-15 בשנת 2024. הנסיגה במיקומה של ישראל משקפת לא רק את הירידה בהיקף העסקאות המקומי, אלא גם את התחזקותן של מדינות מתחרות בזירה הגלובלית.

המשקיעים האמריקאים, שהובילו את טבלת המשקיעים הזרים עם 138 עסקאות בהיקף של 5.8 מיליארד דולר, נותרו הכוח המניע המרכזי בשוק העסקאות הישראלי. אחריהם ניצבים המשקיעים הבריטים עם 24 עסקאות בהיקף של 1.2 מיליארד דולר.

הבאים הם גרמניה, סינגפור, שוויץ ויפן שהיו מעורבות ב- 10 עסקאות ומעלה כ"א עם היקפים ממוצעים של כ- 650 מיליון דולר. 63% מהכספים המוזרמים לשוק העסקאות הפרטי בישראל מקורם בעסקאות שבהן לא מעורבים משקיעים ישראלים, נתון המדגיש את התלות הגוברת של המשק המקומי בהון זר.

"הזירה העסקית הישראלית עוברת טלטלה משמעותית בהרגלי ההשקעה", מסביר ברטוב. "בעוד שבעבר ראינו איזון בין השקעות מקומיות להשקעות בחו"ל, כיום אנו עדים למגמה ברורה שבה המשקיעים הישראלים מעדיפים להפנות את מרבית השקעותיהם לשווקים זרים. מגמה זו, שהחלה להסתמן בשנים האחרונות, התעצמה משמעותית ב-2024".

הניתוח המעמיק של דפוסי ההשקעה הישראליים מראה כי ארצות הברית מושכת את החלק הארי של ההשקעות הישראליות בחו"ל, עם 44% מכלל ההשקעות. אחריה ניצבות סינגפור עם 5.6% מההשקעות ושוודיה עם 3.8%. דפוס זה מצביע על העדפה ברורה של המשקיעים הישראלים לשווקים מפותחים ויציבים, במיוחד בתקופות של אי-ודאות גיאופוליטית.

במקביל, הדוח מצביע על שינוי מהותי בהיקף ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שהמשקיעים האמריקאים שומרים על רמת מעורבות גבוהה, משקיעים ממדינות אחרות הפחיתו את היקף פעילותם בשוק הישראלי. הירידה בולטת במיוחד בקרב משקיעים אירופאים, שהיקף השקעותיהם בישראל הצטמצם משמעותית בהשוואה לשנים קודמות.
"המשק הישראלי נמצא בנקודת מפנה משמעותית", מדגיש ברטוב.

"התלות הגוברת בהון האמריקאי, לצד הנטייה של משקיעים ישראלים להשקיע בחו"ל, מעלה שאלות מהותיות לגבי עתיד הכלכלה הישראלית. מצד אחד, הקשר החזק עם ארצות הברית מספק עוגן יציב בתקופות של אי-ודאות. מצד שני, ריכוזיות גבוהה מדי של מקורות המימון עלולה להוות סיכון בפני עצמו".

הדוח מצביע גם על השפעות ארוכות טווח של מגמות אלו על המשק הישראלי. בין היתר, נראה כי הירידה במיקום ישראל בדירוג הOECD משקפת לא רק שינויים בהיקפי ההשקעות, אלא גם שינוי תפיסתי עמוק יותר בקרב המשקיעים הגלובליים לגבי מעמדה של ישראל כיעד השקעה אטרקטיבי.

ההתפתחויות בשוק העסקאות הישראלי בשנת 2024 מחדדות את החשיבות של גיוון מקורות ההשקעה ושמירה על איזון בריא בין הון מקומי להון זר," אומר ברטוב. "אמנם היחסים החזקים עם ארצות הברית הם נכס אסטרטגי חשוב, אך חיוני לפעול להרחבת מעגל המשקיעים ולחיזוק האטרקטיביות של השוק המקומי גם עבור משקיעים ישראלים".

עוד ב-

חברת הפינטק חושפת: הענף שרשם צניחה של 76% בהכנסות בשנת 2024

לכתבה המלאה

הנתונים מצביעים על כך שלמרות האתגרים, השוק הישראלי ממשיך למשוך השקעות משמעותיות, עם היקף עסקאות כולל של 17.2 מיליארד דולר ב-2024. עם זאת, השינוי בהרכב המשקיעים והמגמה המתמשכת של העדפת השקעות בחו"ל על פני השקעות מקומיות מחייבים חשיבה מחודשת על האסטרטגיה הכלכלית הלאומית.