פרופ' ליאו ליידרמן ומחלקת המחקר של פעילים ניהול תיקי לקוחות מפרסמים את הסקירה השבועית לאור תגובת השווקים לניצחונו של טראמפ במירוץ לנשיאות ארה"ב. 

וול סטריט קיבלה בהתלהבות רבה את בחירת דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב תוך זכייה ברוב בשני בתי הקונגרס, הסנאט ובית הנבחרים. הפחתת ריבית הבנק הפדרלי ב- 0.25% הוסיפה סיבה נוספת לאווירה האופטימית. מדדי המניות העיקריים עלו והגיעו לשיאים של כל הזמנים. בסיכום השבועי מדדי דאו ג'ונס,S&P500  ונאסד"ק עלו בשיעורים של 4.6%, 4.7% ו- 5.7% בהתאמה. מדד המניות הקטנות, ראסל 2000 הוסיף 8.6% לערכו ומדד מניות גלובלי רשם עלייה שבועית של 3.6%. בשונה מהמגמות הנ"ל, באירופה מדד יורוסטוקס 50 ירד 1.6% ולבורסות אסיה היו ביצועים שבועיים לא אחידים. בשוקי מט"ח נרשמה מגמה חיובית מתונה לדולר יחסית למטבעות אחרים.

אמנם מוקדם לקבוע מה יהיו צעדי המדיניות הקונקרטיים שיינקטו על ידי הנשיא הנבחר, אך השוק העדיף להתמקד באותם סעיפים במצע הכלכלי שלו שצפויים לתמוך במישרין בצמיחת המגזר העסקי. מובילים בין הסעיפים האלה ההפחתות המתוכננות במסים ובהיטלים על חברות, צעדים להקלת הרגולציה והביורוקרטיה המעיבות על הפעילות העסקית וצעדים נוספים הנתפסים כ"פרו ביזנס". זאת, במציאות חדשה בה לממשל יהיה קל יחסית להעביר החלטות על רקע הרוב בשני בתי הקונגרס. אנליסטים מסוימים מיהרו לחזות שתחת טראמפ יהיה גידול מהיר ברווחי החברות. וול סטריט הושפעה השבוע גם מעליות מפתיעות במדד מנהלי הרכש של ISM לענפי השירותים ובמדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן.

מנגד, גורמי שוק וכלכלנים רבים מודאגים מעלייה בסיכוני המשק האמריקאי בכיוונים שונים תחת הנשיא הנבחר. למשל, תכנית טראמפ להעלות את שיעור המכס על כל המוצרים והשירותים המיובאים ל- 10% עד 20%, ולשיעור של 60% על היבוא מסין. יישום תכנית זאת עלול להוביל לעלייה ברמת המחירים ובאינפלציה בארה"ב ולפגוע בכוח הקנייה של מרבית האזרחים. בנוסף לכך, עלייה במכסים על חומרי גלם מיובאים תייקר את עלויות הייצור במגזר היצרני במשק. כידוע מהעבר, סביר להניח שמדינות יצואניות לארה"ב, כגון אלה במערב אירופה וגם סין, יגיבו בהעלאות שיעורי המכס אצלם, דבר שיפגע ביצוא האמריקאי ואף עלול להוביל למלחמת סחר כוללת. במצב כזה צפויה להתפתח האטה בהיקפי הסחר הגלובליים, דבר שיוביל לירידה בשיעורי הצמיחה בעולם.

במצב של התגברות עליות המחירים, הבנק הפדרלי לא יישאר אדיש וצפוי  להגיב במדיניות הריבית שלו, דבר שגם הוא ישפיע על המשק האמריקאי. נדגיש כי מחודש ספטמבר חלה עלייה בציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק ההון האמריקאי, בעיקר בטווחים הקצרים. למעשה, החוזים העתידיים על ריביות הפד התחילו להגיב וניכרת ירידה במספר הפחתות הריבית החזויות מהיום ועד לסוף השנה הבאה. החלטת הריבית הבאה תפורסם ב- 18.12, והשוק הקטין את ההסתברות להפחתת ריבית ב- 0.25% מ- 83% בשבוע הקודם ל- 65% השבוע.

הסיכוי הלא מבוטל לתרחיש של עלייה נוספת בגרעון הפיסקלי וביחס החוב הציבורי לתוצר מהווה גורם סיכון מרכזי נוסף תחת ממשל טראמפ. זאת, כאשר יחס החוב לתוצר נותר גבוה מאד בשיעור של 122% והגרעון הפדרלי מגיע ל- 6% מהתוצר. מרבית ההערכות הכלכליות מגלמות תחזית למדיניות פיסקלית מרחיבה בשנים הקרובות בהובלת ההפחתות המתוכננות במסים. במצב כזה, צפויה עלייה בתשואות הנומינליות והריאליות בשוק ההון, תופעה שתייקר את עלות גיוס ההון ותפגע בהשקעות ובפעילות הריאלית. חששות המשקיעים בהקשר הזה באו לידי ביטוי ברור בחודשיים האחרונים. ספציפית, מאמצע ספטמבר התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב ל- 10 שנים עלתה בהתמדה יחד עם תוצאות סקרים שהצביעו על עלייה בסיכויי טראמפ לנצח בבחירות. תשואה זאת עלתה מ- 3.61% לשנה ב- 16.9 ל- 4.4% לשנה באמצע השבוע החולף, עם פרסום תוצאות הבחירות. לקראת סוף השבוע שיעור התשואה ירד ל- 4.31% לשנה. בנוסף לחשש הרחבה פיסקלית ניכרת, התשואות הושפעו מעלייה מסוימת בציפיות לאינפלציה.

גם שוק ההון בישראל הגיב בחיוב לניצחון טראמפ בבחירות. בסיכום שבוע המסחר החולף מדד ת"א 125 עלה 0.8% בהובלת מדד מניות הבנקים שעלה 2.3%. מדד ת"א 90 ירד 0.2%. אשר לשקל, נרשמה התחזקות ביחס לדולר מ- 3.76 ל- 3.72 שקל לדולר. זאת, חרף ההתחזקות של הדולר בעולם. בשוק אג"ח, מדד תל גוב שקלי רשם עלייה שבועית של 0.3% ובמקביל מדד תל גוב צמוד נשחק בשיעור של 0.2%. בסוף שבוע המסחר התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ישראל עמדה על 4.82% לשנה, והפער ביחס לתשואה המגבילה בארה"ב עמד על כ- 0.5%.

עוד ב-

פעילים ניהול תיקים: זה מה שיקרה לשכר בעקבות צעדי הריסון בתקציב

לכתבה המלאה

עלייה שבועית חדה ב-S&P500

(מקור: Trading Economics)