השוק

היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים: ״השוק לא מופתע מהורדת הדירוג״

ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים ואחד הכלכלנים המוערכים בישראל אומר בראיון מיוחד ל-ice שהורדת דירוג נוספת מתומחרת בשוק; ״צריך לעצור את התהליך של עליית פרמיית הסיכון של ישראל״: מה הוא חושב על גיוס חרדים ועל ישיבת הממשלה האחרונה | הראיון המלא
ניצן כהן |  1
ליאו ליידרמן (צילום ענבל מרמרי, פלאש 90/ חיים גולדברג)
״חברות הדירוג מגיבות בדרך כלל אחרי שהשווקים מגיבים ולמעשה פרמיית הסיכון של ישראל משקפת שתי הורדות דירוג ולכן הפעולה אתמול של פיץ׳ לא מפתיעה אף אחד״ אומר הבוקר פרופ׳ ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים ואחד הכלכלנים המוערכים בישראל, בראיון עם ice.
 ״צריך לזכור שכבר תקופה שווקי ה-cds הגלובליים מתמחרים את הדירוג של ישראל נמוך ממה שהיה עד עכשיו. בפועל זה דבר שבא לידי ביטוי בעלייה בפרמיית הסיכון של ישראל. הפרמייה הזו לאחרונה הגיעה כבר לרמה של 175 נקודות. אני רוצה שהקוראים שלך יבינו את המשמעות והיא שאם ממשלת ישראל מעוניינת לגייס אג״ח בדולרים בשוק הבינלאומי ל-10 שנים היא צריכה להוסיף 1.75% על הריבית האמריקאית.
״אנחנו היום משלמים 5.75% לפחות על כל הלוואה דולרית שאנחנו מקבלים. וכדאי להזכיר שהשווקים לפני המלחמה תמחרו את פרמיית הסיכון של ישראל ב-0.5%״.
באופן עקרוני פיץ׳ מעריכים שהמלחמה, בהינתן שאנחנו עוד לא יודעים מה יהיה בצפון ועם איראן, תביא לעלייה משמעותית ופרמננטית בהוצאות הביטחון. זה חתיכת משקל על השווקים.
״יש לנו ביטוי ממשי לעלייה בסיכונים הביטחוניים והכלכליים של ישראל כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשוק ההון המקומי. אז קרה מספר פעמים בעבר שהשוק הקדים את חברות הדירוג. בתקופה המודרנית עם שקיפות גדולה בתקציבי המדינות לגבי המצב הכלכלי והפיננסי זה מקובל בד״כ ואני מסכים עם בנק ישראל שהוצאות הביטחון הפרמננטיות, בהינתן מה שאנחנו יודעים עכשיו, מחייבות את הממשלה לנהוג אחרת בתקציב המדינה״.
מה זה אומר?
״במבט קדימה, כמובן שחשוב ביותר שכאן ייעצר התהליך של הפחתות הדירוג ושל העלייה בפרמיית הסיכון של המדינה. זה אומר שצריכים לקרות כמה דברים שחברות הדירוג והמשקיעים יעקבו מקרוב מאוד אחריהם.
״בתחום התקציבי, דרושה החלטה נחרצת של חזרה למשמעת תקציבית כבר בתקציב הקרוב של 2025 גוכשיש נטל גדול של תוספת פרמננטית לתקציב הביטחון זה מקבל חשיבות משמעותית נוספת.
״העובדה שלא התחילו דיונים רציניים בפורומים המתאימים על תקציב 2025 זו נקודה לביקורת משמעותית גם בארץ וגם בעולם וכשאנחנו מסתכלים על השנה הנוכחית ובחברת פיץ׳ מצפים לגירעון 7.8% השנה, אז כאן הם מצפים לפעולה נחרצת של הממשלה״.
תסביר.
״מה שנדרש כאן זו החלטת ממשלה אמינה שתקבע תוואי יורד של הגירעון ושל החוב הציבורי במהלך השנים הקרובות. כדי שהדבר הזה יתקיים ברור שדרושות התאמות בהוצאות הממשלה שהרי אי אפשר להישאר בתוואי הזה עם תוספת עלויות ביטחון וכאן אני ככלכלן מאקרו, מצטרף לדעה של בנק ישראל ואגף תקציבים שחשוב שהקיצוצים יבואו בסעיפים שלא תורמים באופן ישיר לצמיחה של המשק כולל הכספים הקואליציוניים״.
זה אומר לצמצם בעלויות של הסכמים הקואליציוניים ובמקביל להעלות מסים.
״הממשלה צריכה לשקול גידול בהכנסות המדינה, אם דרך ביטול פטורים או הגדלת מיסים נוספים מעבר להגדלת המע״מ שצפויה להגיע בינואר הקרוב. אתה צריך להבין את החשיבות של הדברים. בלי תוכנית אמינה, שקופה ומשכנעת של חזרה למשמעת פיסקלית יהיה קשה מאוד מבחינת השווקים ומבחינת חברות הדירוג אנחנו נראה לומר שהתהליך המסוכן הזה של עלייה מתמדת בפרמיית הסיכון של ישראל נעצר״.
אחד הדברים שמשברים עליהם בשוק ההון זו ישיבת הממשלה האחרונה שהחזירה לשולחן את המהפכה המשפטית שמצטרפת לחוסר הוודאות של המלחמה השימור הקואליציה.
״בפיץ זה מודגש מאוד אבל אני יכול להגיד לך שכל חברות הדירוג חושבות בנושאים האלה אותו הדבר, כשל אחת נותנת את הפרשנויות שלה. ניתן לצפות שבמדינה קטנה כמו ישראל באזור בעייתי כמו מזה״ת עם טלטלות גדולות, העובדה שהסיכונים עלו וממשיכים לעלות מכניסות את חברות הדירוג למצב של המתנה דרוכה.
״מכאן ואילך, חברות הדירוג והשוק יכנסו לעמדת המתנה של לראות לאן המצב הביטחוני הולך ומה יהיה עם תקציב 2025. צריך לראות איך עוברים את השבוע הקרוב עם המעורבות של איראן.
״אבל כן, העובדה שהסיכון של הפיכה משפטית חוזר לשולחן, זה נושא שחברות דירוג מודאגות ממנו מאוד. תמיד חברות הדירוג והמשקיעים בכלל, הדגישו את העוצמה של מערכת המשפט בישראל ואת הצורך לשמור על ההפרדה בין המערכת המשפטית לפוליטית.
״גם נושא הסדרה של גיוס החרדים כדרך לתרום למאמץ הביטחוני, תחת היעדר כוח אדם בצבא ובמסודות הביטחוניים זה דבר שנדרש. אבל כן, אנחנו בתהליך מדאיג״.
מה יכול לשנות את המצב או לפחות להקל עליו בתנאים האלה?
״סיום מוקדם ככל האפשר של המלחמה תוך החזרת החטופים והחזרת השקט והיציבות לאזורי הצפון והדרום יאפשר לכלכלה הישראלית לחזור לתנופה של צמיחה.
״יש סקטורים שצפויים לזכות בעידוד משמעותי ביום שאחרי המלחמה, כמו נושאים שקשורים לחיבור של טכנולוגיה וביטחון - פעילות מוגברת של התעשיות הביטחוניות תצטרך להתאים את עצמן למציאות החדשה.
״ענף הבניה והתשתיות חשובים מאוד בתהליכי השיקום. יש הרבה מה לבנות ולשקם. אנחנו רואים את הדברים האלה בראי של ׳אומת סטארט-אפ׳ ביום שאחרי. עכשיו הכל נמצא בקיפאון, בעמדת המתנה. כולם מחכים לראות את המלחמה נגמרת, את החטופים חוזרים, את ההסדרה בצפון ואז נראה את המשקיעים חוזרים וזה משמעותי להתפתחות הכלכלית של ישראל״.
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    הוא אמר את זה גם כשהדירוג עלה או שאז היה מה זה מופתע (ל"ת)
    מיכל 08/2024/15
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור