נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון הותיר היום את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5% כשבשוק ההון היו חלוקים על מידת השמרנות שיכול בנק ישראל לכפות על עצמו כרגע. ירון אומר היום בראיון ל-ice כי העלייה בסיכון הגיאו-פוליטי כמו גם התנודתיות בשוק המט"ח ובבורסה הכריעו את הכף.
 

עוד ב-

רגעי הכרעה: הנגיד החליט להשאיר את הריבית ללא שינוי

לכתבה המלאה

בחרת בדרך שמרנית, מה הכריע את הכף שלא לקחת סיכונים כרגע?
"אנחנו רואים כרגע סיכונים שמחייבים להיות אחראיים ואני מדבר בעיקר על הסיכון הגיאו-פוליטי אבל גם בצד האינפלציה אנחנו רואים שהיא עדיין סביב הקצה העליון של היעד.

"אנחנו מבינים שחלק ניכר מהאינפלציה נובעת מהמסים החדשים ואנחנו רואים את לחצי השכר אבל בסופו של יום אנחנו צריכים כשאנחנו קובעים את גובה הריבית לתכלל את האירוע ולקבל החלטות כשנושא היציבות הופך להיום גורם מרכזי בתהליכי קבלת ההחלטות".

אתה מזהה חוסר יציבות כלכלית כרגע?
"המדיניות שלנו היא עקבית ועוד בדאבוס אמרתי שנושא היציבות יהיה גורם מרכזי בתהליכי קבלת ההחלטות. בתחילת המלחמה פעלנו באופן נחרץ בדיוק מהסיבה של שמירה על יציבות ומכרנו דולרים מהנכס האסטרטגי שיש לנו והוא יתרות המט"ח. אבל אני מכוון יותר לחוסר יציבות ישל שוק המט"ח והבורסה. הבנקים ובכלל המערכת הבנקאית יציבות ויש להם כריות ביטחון משמעותיות".

והסיכון הגיאו-פוליטי?
"הוא קיים והוא עלה מדרגה בימים האחרונים ואנחנו לוקחים אותו בחשבון ואני רוצה שתזכור שיש לנו עוד נכס אסטרטגי והוא רמות חוב נמוכות יחסית שמאפשרות לנו גם אם יתממש סיכון בתרחיש הגיאו-פוליטי הרי שישראל יכולה לגייס כסף בשווקים".

בוא נדבר רגע על תקציב הביטחון
"אני שב וקורא להקים ועדה לבחינת תקציב הביטחון. הוועדה הזו תציג את צורכי הצבא ותתרגם אותו לעלויות והוועדה הזו גם תמצא את הפתרונות לממן את צורכי הצבא לשנים הקרובות. יש חשיבות גדולה מאוד לבנות את תקציב הביטחון לשנים הבאות, לאור הממצאים הנוכחיים, באופן כזה שהצבא יציג את הצרכים שלו ובכלל מערכת הביטחון, ואלה יקבלו מענה תקציביי כשהתהליך יהיה שקוף וזה יגביר את האמון ביכולת של ישראל ללוות כסף לצורך כך".

היחסים עם האמריקאים חשובים גם במישור הכלכלי, איך אתה רואה את היחסים המתערערים האלה?
"היחסים עם ארה"ב הם חשובים ביותר. אנחנו מודים לארה"ב על שהיא עומדת לצידנו בתקופה הזו וכדאי להבין שהסיוע האמריקאי, נכון לעכשיו, הוא שווה ערך ל-1.5% תוצר ואני מניח שעם פעילות נכונה, הסיוע הזה גם ישמר".

העלתה את יעד הגירעון ל-6.6% כשברור לכולם שאנחנו בעולמות של 8% ואפילו יותר בתרחישים מסויימים
"באופן עקרוני בתרחישים הגיאו-פוליטיים השונים יכול בהחלט להיות מצב בו הגירעון יהיה גבוה יותר אבל היעד הזה נבנה לפי המלחמה בדרום ועם סיוע אמריקאי שאינו יורד. ברור שאם הדברים האלה משתנים כל המספרים משתנים אבל זהו תרחיש הייחוס כרגע".