השוק

בנק ישראל מזהיר את רשות ני"ע: אל תסכנו את המערכת הפיננסית

מכתב חריג של יוסי סעדון, מנהל המחלקה הפיננסית בבנק ישראל למליאת רשות ני"ע מזהיר מפני מתן היתר לחברות תשלומים להבטיח תשואות למי שיפקיד אצלם פיקדון; זה יסכן את כספי הציבור ויסכן את המערכת הפיננסית כולה
ניצן כהן | 
אמיר ירון נגיד בנק ישראל (צילום shutterstock, פלאש 90/ יונתן זינדל)
אזהרה חריגה וחריפה של בנק ישראל נשלחת היום למליאת רשות ניירות ערך במסגרתה מזהירים בבנק המרכזי כי אם רשות ניירות ערך תיתן היתרים לחברות תשלומים להבטיח תשואות למי שיפקיד אצלם פיקדונות וזאת ללא מנגנון שיבטיח שהם יחזירו את הכסף למפקידים, מסוכן שלא לומר מסוכן מאוד לציבור.
על המכתב ששלח בנק ישראל חתום יוסי סעדון שמשמש מנהל האגף הפיננסית ומנהל חטיבת המחקר של הבנק ולאזהרה שלו יש משקל משמעותי בחיים הכלכליים בישראל.
נסביר לרגע את הדברים. באופן עקרוני נחקק חוק שמתיר לחברות שהן לא בנקים לקבל פיקדונות מהציבור תוך שהן יכולות להבטיח תשואה. זאת אומרת שמחר יכולה לקום חברה ולהציע פיקדון של 10% בשנה מבלי שהיא יכולה להבטיח באמת שיהיה לה את הכסף עוד שנה להחזיר ללקוח. ואז יכול להיות שהעסקים יהיו טובים ויהיה את הכסף, אבל יכול להיות גם שלא.
נושא הפיקדונות הוא נושא מורכב מאוד שהשורה התחתונה שלו האמון הבסיסי בין הלקוח לבנק שהלקוח יקבל את כספו בכל נקודת זמן שיבחר. אם יבקש את הכסף לפני הזמן הוא ישלם קנס ואם הוא יחכה למועד שנקוב בהסכם עם הבנק - הוא יקבל את מלוא כספו בצירוף הריבית.
מאחר ובנק עושה שימוש בכספי הפיקדונות כדי להעמיד אשראי לזמן קצר, נדרשת זהירות יתרה שלא לומר דרמטית שכן אם אדם לא יהיה בטוח שהבנק יכול להחזיר לו את הכסף - הוא לא יפקיד לפיקדון ואז לבנק יהיה קשה עד בלתי אפשרי להעמיד אשראיים קצרי טווח ומכאן הפגיעה בפעילות הכלכלית היא מובנת מאליה.
בגלל הרגישות והחשיבות של הדברים, בנקים מרכזיים (ובהם בנק ישראל) מנהלים ביקורת קשוחה מאוד על המערכת הבנקאית כדי לוודא שהבנקים יכולים לעמוד בהתחייבות הבסיסית ללקוח וזה  - לשמור על הכסף שלו. בעולם נוצרו מנגנונים מעניינים לשמירה על כספי הפיקדונות (כמו ביטוח הפיקדונות בארה"ב) אבל הפתרונות האלה מוגבלים.
הפתרון שנבחר באירופה, בבריטניה ומכאן גם בישראל - הוא פיקוח רגולטורי הדוק על מערכי הפיקדונות שהבנקים מקבלים מלקוחות וזה המצב כאן בישראל והעובדה שהמערכת יציבה מקורה בדיוק במקום הזה - שהאמון הבסיסי לא ייפגם.
איפה הבעיה בחוק החדש: אם חברה תוכל לקבל פיקדון בריבית גבוהה ולא תחזיר את הכסף ללקוח, הרי שבהינתן כמות מסוימת של כישלונות כאלה, כל האמון במערכת הפיננסית כולה עלול להיפגם וזו כבר צרה כלכלית/ חברתית/ פוליטית וכן הלאה ואת זה מבקש בנק ישראל למנוע ומכאן המכתב החריג ששלח לרשות לני"ע.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה