אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב, פרסם היום (ראשון) את הסקירה השבועית של בית ההשקעות. על פי נתוני בית ההשקעות מיטב, עולה כי על פי המדד המשולב של בנק ישראל וסקר העסקים של הלמ"ס,  ההתרחבות במשק התמתנה או אף נבלמה בתחומים מסוימים. 

עוד ציין הכלכלן הראשי במיטב, כי הגידול בצריכה הפרטית במשק נמשך, אך הוא נשען במידה גדולה על התרחבות הגירעון התקציבי. לטענת זבז'ינסקי, ההכנסות מיסים של הממשלה גדלות, בין היתר, כתוצאה מהגדלת הגירעון, אך הוצאות הממשלה גדלות בקצב מהיר הרבה יותר. לטענת הכלכלן הראשי במיטב, ההאצה בעליית השכר הממוצע במשק נובעת מתשלומי המילואים לעובדים אשר עוברים דרך תלושי המשכורת.

לפי סקר העסקים של הלמ"ס, צפויה האצה בעליית המחירים במאי. לעומת זאת, בציפיות האינפלציה הגלומות ירדו. בעקבות כך, בית ההשקעות מיטב מעריך כי הסיכונים הגיאופוליטיים-ביטחוניים והכלכליים לא מגולמים במידה מספיקה בשווקים בישראל, במיוחד באפיקי סיכון.

עוד נמסר מטעם הכלכלן הראשי, כי שיפור בכלכלה על רקע ירידה באינפלציה וירידה קרובה בריבית במדינות אירופה צפויים לתמוך בביצועים עודפים בשווקים שלה לעומת ארה"ב שסובלת מהיחלשות בכלכלה והמשך סימני אינפלציה. 

הכלכלן הראשי במיטב התייחס לסקר הלשכה לסטטיסטיקה בארה"ב וציין כי על פי הנתונים העולים ממנו, השימוש העסקי בטכנולוגיית הבינה המלאכותית יחסית נמוך ולא ממש מתרחב. "אם הסקר משקף נאמנה את המצב, זה עלול להקרין על השווקים", כך הודיע  זבז'ינסקי. 

בהמשך הסקירה השבועית, ציין הכלכלן הראשי במיטב, כי האינפלציה תסתכם ב-2.8% ב-12 החודשים הקרובים. מלבד זאת, צוין כי מדד אפריל הסתכם ב-0.5%, מדד חודש מאי הסתכם ב-0.6% ואילו מדד יוני יסתכם ב-0.0%. עוד ציין הכלכלן הראשי במיטב, כי בעוד שנה ריבית בנק ישראל צפויה לנוע בין 3.5% ל-3.75%. 

"לפי המדד המשולב, שנותר כמעט ללא שינוי בחודשיים האחרונים, מומנטום ההתאוששות במשק הואט או נבלם. בהשוואה למשברים שהיו בעבר בישראל העלייה במדד המשולב נעצרה מוקדם וברמה נמוכה", כך הסביר הכלכלן הראשי בבית ההשקעות. לצד זאת, ציין זבז'ינסקי כי על אף הגידול בגביית המיסים, הגירעון הממשלתי עלה באפריל מ-6.2% ל-7% תמ"ג. 

בנוסף לכך, מדווח בית ההשקעות כי בצד ההכנסות התמונה דווקא משתפרת. לטענת הכלכלן הראשי במיטב, המיסים הישירים חזרו לגדול. גם במיסים העקיפים ניכרת מגמה חיובית ואלמלא דחיית תשלומי המיסים באפריל בגלל החגים בסך של כמעט 5 מיליארד שקל גם המיסים העקיפים היו גדלים. עוד הוסיף הכלכלן הראשי: "צריכים לזכור שעלייה בגביית המיסים מתבססת על הגידול החד בהוצאות הממשלה שמדרבן ביקושים ומגדיל הכנסות ממיסים".

עוד ב-

בנק ישראל בצעד חריג: מדוע ישראכרט חטפה קנס?

לכתבה המלאה

על פי נתוני הסקירה השבועית של בית ההשקעות, עולה כי בעיית הגירעון נמצאת בצד ההוצאות.  הגידול בהוצאות המשרדים מתחילת השנה עומד על 35.8% לעומת הגידול מתוכנן של 12.9% בכל שנת 2024. בנטרול הוצאות המלחמה, הגידול היה 11.7% לעומת קצב של 4.9% המתוכנן בתקציב. משרד האוצר מדווח שלקראת הרבעון האחרון צפויה ירידה מתוכננת בהוצאות. אולם, די ברור שכל עוד המלחמה נמשכת הוודאות של התוכניות נמוכה.