ביום שישי בשעה 13:00 תם המועד בו ניתן להגיש הסכמי עודפים, ושלוש מפלגות בולטות נותרו בחיסרון: ישראל ביתנו, רע"מ וחד"ש-תע"ל. בבחירות הקרובות שעשויות להיות מוכרעות על כל קול – היעדר הסכם עודפים עלול להיות משמעותי ולהכריע לטובת אחד הגושים.

המפלגות שכן חתמו על הסכם עודפים ביניהן הן: הליכוד עם הציונות הדתית; ש"ס עם יהדות התורה; יש עתיד עם המחנה הממלכתי; העבודה עם מרצ;
בעוד בגוש הימין אין סיכוי לאיבוד קולות, הרי שבגוש המרכז-שמאל לא נערכו כראוי והן אביגדור ליברמן והן כל שלוש המפלגות הערביות (כולל בל"ד) ללא הסכם עודפים. יש לציין כי מפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה (3.25%) לא יכולה ליהנות מהסכם עודפים, ועל כן למפלגות בל"ד והבית היהודי שכרגע לפי הסקרים לא צפויות להיכנס לכנסת, יש פחות מה להפסיד.

בעוד שלישראל ביתנו לא היתה מפלגה קרובה אידיאולוגית לחתום עימה הסכם ולכן הדבר היה צפוי, הכישלון הגדול הוא של המפלגות הערביות שלא השכילו להתגבר על המשקעים וליצור הסכם עודפים. עד הרגע האחרון נעשו מאמצים לחתימה בין חד"ש-תע"ל ובל"ד, אך האחרונה שפרשה מהרשימה המשותפת דקות לפני סגירת הרשימות, סירבה גם לחתום על הסכם עודפים.

עוד ב-

בן גביר: "היועץ של ערפאת ומהלל השאהידים בלחץ", הסכם העודפים עם הליכוד זעזע את טיבי?

לכתבה המלאה

הסכם עודפים בין שתי רשימות מאפשר לאחת מהן ליהנות מהקולות העודפים של שתיהן - שנותרו בצד לאחר חלוקת המנדטים - ולא מספיקים להן למנדט נוסף. על פי חוק באדר-עופר, יש מפתח שמשקלל בין מספר הקולות העודפים שקיבלה כל רשימה, למספר המנדטים הכולל שזכתה בהם. לכן יש יתרון למפלגה גדולה, שהסיכוי שלה לקבל את העודפים של המפלגה הקטנה גדול יותר.