דיגיטל וטק

מזל טוב: מלחמת הסייבר הראשונה בהיסטוריה חוגגת שנתיים

חן בורשן, מנכ"ל סקייהוק סקיוריטי, בטור מיוחד: "בפברואר 2022 הדהים פוטין את העולם כשפלש לאוקראינה. מומחים רבים האמינו שרוסיה תכריע אותה תוך כמה ימים, שלאוקראינה אין סיכוי מול מכונת המלחמה הרוסית האדירה"

חן בורשן | 
חן בורשן (צילום סקייהוק)
בפברואר 2022 הדהים פוטין את העולם כשפלש לאוקראינה. לאוקראינה. מומחים רבים האמינו שרוסיה תכריע אותה תוך כמה ימים, שלאוקראינה אין סיכוי מול מכונת המלחמה הרוסית האדירה. ההיסטוריה, והעם האוקראיני- הוכיחו שהם טועים.
כשהם נלחמים באומץ בסיוע ארה"ב, נאט"ו והאיחוד האירופי, האוקראינים הצליחו לעצור את המתקפה הרוסית, לחסל רבים מהכוחות הפולשים ולכפות מלחמה ארוכה ועקובה מדם שלא צפויה להסתיים בקרוב. בדומה לשדה הקרב הקינטי, גם הסייבר היה מלא בהפתעות. רבים הניחו שרוסיה, עם כוחות הסייבר העדיפים שלה, תשתק את אוקראינה, תהרוס תשתית קריטית ואפילו תנתק אותה מהאינטרנט.
בעוד שכוחות הסייבר הרוסיים זכו להצלחה מסוימת, על פי רוב, האוקראינים הצליחו להגן על עצמם, ולעתים קרובות נלחמו בעקשנות ואף הצליחו מדי פעם לפגוע ברוסים בחזרה. פוסט זה מסכם את היבטי הסייבר של הסכסוך, תוך הדגשת אירועים מרכזיים, טקטיקות, והנוף המתפתח של לוחמה דיגיטלית בין שתי המדינות והשפעתה על נוף הסייבר העולמי.
התחלת הלחימה, ממש מתחילת הסכסוך, רוסיה עסקה בשורה של התקפות סייבר בעלות פרופיל גבוה. בתקופה זו, היא השתמשה בטקטיקות שונות כדי לתמוך במאמצי הלוחמה הקינטית שלה, שכללו: התקפות סייבר שמטרתן לפגוע במערכות או למחוק נתונים לצמיתות.
גניבה של נתונים למטרות ריגול, מעקב או מודיעין. דיסאינפורמציה: פעולות מידע שמטרתן הפצת תעמולה, הפצת מידע כוזב ולוחמה פסיכולוגית. ככל שהמלחמה התארכה, פעולות הסייבר נעשו מתוחכמות ואסטרטגיות יותר. הרוסים המשיכו לשבש ולהפיץ מידע מוטעה, אך גם עסקו בפעילויות חמורות בהרבה, כמו פריצת מצלמות אבטחה כדי לפקח על תנועת הכוחות בקייב הבירה, ומתקפות הרסניות כנגד גופי אנרגיה והתקשורת.
לפי מכון CyberPeace התקפות הקשורות לסכסוך השפיעו על כמעט 50 מדינות אחרות בעולם. חלקן היו התקפות סייבר ישירות על ידי רוסיה או שלוחיה, כנקמה נגד מדינות או ארגונים שתמכו באוקראינה. לדוגמה, אתר הוותיקן סבל ממתקפת DDoS לאחר שהאפיפיור פרנציסקוס גינה את רוסיה על פלישת אוקראינה.
 קורבנות נוספים שאינם ישירים היו חברות וארגונים ברחבי העולם שנפרצו וסחטו על ידי כנופיות פשעי סייבר רוסיות המזוהות עם המשטר ושואבות לפחות חלק מהכסף הגנוב כדי לסייע במימון מכונת המלחמה הרוסית.
באופן כללי, הסכסוך המתמשך הגביר את חששות אבטחת הסייבר העולמיים. הטקטיקות והטכניקות שבהן נוקטות שתי המדינות יצרו תקדימים חדשים, שגרמו למדינות ברחבי העולם להעריך מחדש את יכולות אבטחת הסייבר שלהן. אפקט הזליגה תורם להגברת המודעות לצורך בנקיטת צעדי אבטחת סייבר חזקים ובשיתוף פעולה בינלאומי כדי להתמודד עם איומי סייבר מתפתחים.
בנוסף, זה הגדיל את הביקוש לחדשנות באבטחת סייבר. המלחמה היא זרז לטכנולוגיות, ואלה משמשות קודם כל להתקפה. בעקבות הנזק שהטכניקות החדשות הללו יכולות לגרום, המלחמה עוררה ביקוש הולך וגובר לחדשנות באבטחת סייבר.
מדינות וארגונים, שמבינים שיש להתכונן בפני איומי הסייבר המתפתחים, משקיעים רבות במחקר ופיתוח. אפקט זליגה זה האיץ את הפיתוח והפריסה של טכנולוגיות אבטחת סייבר מתקדמות, ומעצב את הנוף העתידי של אבטחת סייבר. ההתקפות האחרונות נגד Telco Kyivstar האוקראינית ממחישות שאף אחד לא בטוח מהאקרים מיומנים ונחושים. כתוצאה מכך, ולמרות שהמלחמה השפיעה לרעה על הכלכלה האירופית והעולמית, תקציבי אבטחת הסייבר לא קוצצו, וארגונים מסוימים אף יגדילו אותם לשנת 2024.
אף אחד לא יכול לקבוע מתי ואיך תסתיים המלחמה (אולי פוטין יכול). ולמרות שאי אפשר לחזות את סוף המלחמה, אנחנו יכולים להתחיל לאמוד בזהירות את השפעתה כמלחמה הקינטית/סייבר הראשונה שהעולם ראה. אנו יכולים להניח שפעולות סייבר יהיו, מעתה ואילך, חלק אינהרנטי מכל סכסוך אלים בעולם. 
החדשות הטובות הן שמלחמת אוקראינה הראתה לנו שתכנון והכנה נכונים, יחד עם אמצעים טכנולוגיים הגונים וכוח אדם מיומן ומודיעין רלוונטי (ומעט עזרה מחברים) יכולים לסייע רבות בסיכול של איומי הסייבר המפחידים ביותר. זהו שיעור אחד שכל ארגון צריך ללמוד וליישם.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה