חברות הייטק וקרנות מובילות בישראל משתפות מה החברה הישראלית צריכה לעשות כדי להציל את ענף ההייטק המדמם? להלן כמה אפשרויות:

מורן צ'מסי, שותף מנהל בקרן Amplefields Investments: "המלחמה יצרה אתגרים רבים בעורף האזרחי – שלהרבה מהם יש פתרונות טכנולוגיים ישראלים קיימים. המדינה יכולה לסייע לסטארטאפים וחברות ההייטק בוגרות באמצעות רכישה של השירותים שהם מציעים, בעצמה או בחיבור למאגר החברות שהיא עובדת איתן.

"כך למשל אפשר להשתמש בתשלום מענקים או הלוואות באמצעות אחת מחברות הפינטק הישראליות. בתחום ההסברה הישראלית ניתן להשתמש בסטארטאפים שיוצרים סרטוני AI. כאשר רוצים לשנע מוצרים וחבילות בעת מלחמה ניתן להתחבר לסטארטאפים בתחום המוביליטי והרחפנים. בשביל לסייע לחקלאים ניתן להשתמש באחד ממגוון הסטארטאפים בתחום האגריטק, ללמידה עצמית בתחום החינוך ועוד.

"בנוסף לסטארטאפים וחברות הייטק צעירות יותר שטרם גייסו ועד לסטארטאפים שגייסו לסבב A, יש רגישות מיוחדת בתקופה זו. המדינה צריכה להמשיך וליצור תכניות חירום והשקעות עם קריטריונים מקילים מאלה שפורסמו עד כה".

נועה אשר מנכ"לית NTT Israel: "כדי לעודד השקעות זרות, המדינה צריכה לעשות מספר צעדים: ראשית, לתמרץ השקעות ע"י מאצ'ינג (Matching) לכל השקעה בחברות ישראליות, במודל דומה לזה שבו פעלה קרן יוזמה בשנות ה–90'.

"שנית, כדי להחזיר את אמון המשקיעים ויצירת סביבה בטוחה עבורם, הממשלה צריכה להכריז על התמקדות בשיקום הכלכלה וההייטק בלבד. בנוסף, המדינה צריכה לתמרץ את המשך הפעילות של החברות הגלובליות שפועלות בישראל ומעסיקות עשרות אלפי עובדים על ידי מתן הטבות מיסוי, ותמריצים לחברות שירחיבו את פעילותן".

עוד ב-

ההייטק הישראלי עורך כנס חירום על מנת לדון באתגרי המלחמה

לכתבה המלאה

לי מוזר, שותפה ומייסדת של קרן ההון סיכון AnD ventures: "ממשלת ישראל צריכה להזרים בהקדם האפשרי 'כסף מהיר' דרך התוכניות של המדען הראשי לסטרטאפים בישראל. כמו כן, עליה לעבוד ביחד עם הקרנות המקומיות בארץ לגיוס השקעות. אין זמן מיותר לבזבז וענף ההייטק משווע לסיוע מוסדי רחב ומשמעותי. זוהי אינה מותרות, אלא הכרח של ממש".