דונלד בון הוא מהנדס באולם ההופעות רדיו סיטי בניו-יורק, שרכש לעצמו רכב חשמלי מדגם "מודל 3" הבסיסי של טסלה. באמצע נסיעה בעיר הוא הרגיש שהרכב נתקל בפסולת שהיתה על הכביש וניזוק, ולקח את הרכב למוסך מורשה של החברה כדי לבדוק את הנזק.

במוסך בדקו את הרכב ובישרו לבון כי מערכת הקירור שבתחתית הרכב ניזוקה. עם זאת, מכיוון שהמערכת מולחמת אל תא הסוללות, תיקון שלה דורש את החלפתו של תא הסוללות כולו – טיפול שעלותו יותר מ-16,000 דולר, קרוב למחצית ממחירו של הרכב, שעולה כ-35,000 דולר. גרוע אף יותר מזה היה הגילוי שבעקבות בעיה במדיניות הביטוח של בון, הוא יצטרך לשלם את הסכום הזה מכיסו הפרטי.

בון בחר לוותר על התיקון במוסך המורשה והביא את המכונית למוסך Electrified Garage של היוטיובר ריץ' בנואה במסצ'וסטס, שמתקן מכוניות טסלה באופן פרטי ואף מעסיק מספר מכונאים לשעבר בטסלה.

במוסך של בנואה בדקו את הרכב ומצאו כי הנזק למערכת הקירור לא גדול, וניתן לתיקון על ידי הוספת חלק שיסתום חור קטן שגרם לדליפה של נוזל קירור. כל מה שהיה צריך לעשות הוא לנתק חלק קטן מהמערכת, לנקות אותו, להוסיף את ה"סתימה" ולחבר מחדש. עלות התיקון: 700 דולר כולל עבודה.

הסיפור הזה מצייר באור שלישי מאוד את טסלה, שמאיימת לשלול אחריות מרכבים שתוקנו במוסכים לא מורשים, ואף ניסתה לעודד את הבוחרים במסצ'וסטס להצביע בבחירות האחרונות נגד הצעת חוק שמתירה תיקון של מכוניות ומכשירים אחרים אצל כל טכנאי שבעל המכשיר בוחר, והיצרנית תחויב לאפשר גישה למידע טכני על הרכבים שלה לכל דורש במסגרת מה שקרוי "הזכות לתיקון". החוק, אגב, עבר ברוב מוחץ של 75%, כך שכיום טסלה חייבת לספק גישה כמעט מוחלטת למוסכים פרטיים.