טקס האזכרה הממלכתי ללאה ויצחק רבין התקיים היום (ראשון) בהר הרצל,  גם בנוכחות ראש הממשלה יאיר לפיד שאמר כי "רצה הגורל והאזכרה הזו, ליצחק רבין מתקיימת רק כמה ימים אחרי שמדינת ישראל הלכה לבחירות וחזרה מהן שוב מפולגת, שוב כועסת, שוב מאיימת להתפצל ל"אנחנו והם".

אלא שחלק ממורשת רבין קשור גם לפרשת אלטלנה שאודותיה תבע את המונח: "התותח הקדוש". כזכור, 74 שנים מלווה מדינת ישראל את הפצע הלאומי הכואב ששמו אלטלנה. "אלטלנה" הייתה ספינה שנרכשה על ידי האצ"ל בקיץ 1947 והפליגה לישראל ביוני 1948 כשהיא מובילה על סיפונה כ- 930 עולים, ציוד צבאי רב וציוד רפואי. הנשק היה קריטי לצבא שזה עתה יצא למלחמת קיום, בן-גוריון, סבר שהנשק לא מיועד להילחם בערבים אלא למרוד בממשלתו. למרות כל הפצרותיו של מנהיג האצ"ל, מנחם בגין, נחוש היה בן-גוריון לשבור את ההתנגדות של יריבו ויש היסטוריונים הטוענים שאף ניסה לחסל את יריבו הפוליטי, לא חיסול פוליטי, אלא חיסול פיזי.

בן-גוריון חיפש מפקדים לבצע את המשימה, אך אף מפקד לא הסכים חוץ מאחד, יצחק רבין שהורה לירות על אלטלנה, על מנחם בגין, על ניצולי השואה שעלו עמה ארצה גם אחרי שהרימו דגל לבן, גם על אלה שקפצו למים כדי להימנע מפגזי התותח ההוא. שישה עשר יהודים נהרגו באירוע על סיפון האוניה ובים.

שלושים שנה אחר כך בהיותו שגריר בארה"ב תיאר רבין את פעולתו: "דפקנו אותם על האוניה ודפקנו אותם שוחים במים".

בריאיון שערכנו לאחרונה עם האלוף גביש הוא התייחס לפרשה הכאובה והפתיע כאשר הביע תמיכה במהלכיו של רבין באותו אירוע.

ישעיהו (שייקה) גביש, אלוף פיקוד הדרום במלחמת ששת הימים שחגג לאחרונה יום הולדת 97, צלול וחד כתער גם כשהוא נושק לשנתו המאה וזוכר היטב ושולט בפרטים הקטנים. ערב יום הזיכרון ליצחק רבין נוגע גביש בעצביה החשופים של החברה הישראלית ואומר דברים שעלולים לצרום לאוזניים ישראליות. 

ערב יום הזיכרון הממלכתי ליצחק רבין אנו מביאים את החלק של הריאיון העוסק בפרשה ההיא, בתקופת הסזון ומתפאר בירי על אלטלנה ומצדיק את רבין בפרשה.

היית בצעירותך בהגנה ולקחת מן הסתם חלק במאבק הפנימי נגד אנשי האצ"ל והלח"י?
"אני הייתי מאלה שהשתתפו בסזון ותפסתי אנשי אצ"ל והכנסתי אותם לבית סוהר. הייתה לי משימה לתפוס אצ"לניקים. היה עם האצ"ל שיתוף פעולה זמני נגד הבריטים בתקופת המרי אבל הם הפרו את ההסכם והלכו לפוצץ את מלון המלך דוד והיו שם מאה הרוגים שלא קשורים לשום דבר. הם פיצצו את ההסכם וגם גרמו לזה שהשלטון הבריטי הופך עולם ונלחם נגד הישוב היהודי ואז באה השבת השחורה ואני ישבתי במעצר בלטרון. אחרי ההתנקשות בלורד מוין המאבק באצ"ל עלה דרגה. והישוב החליט להילחם באצ"ל ולעצור אותו ולמנוע כאוס. היה ועד לאומי והייתה הנהגת הישוב ומה זה כל אחד יעשה מה שהוא רוצה? כמו היום. גם היום אני חושב שאנחנו קרובים לאלטלנה שניה. הייתה לי שיחה עם הנכדה שלי והבן שלי אמר ענבר קראה על אלטלנה והיא רוצה לדעת מה יש לך לענות על זה. האוניה הייתה עמוסה ב 500 מקלעים מרגמות ומה לא וגם מעפילים. האוניה עגנה מול מטה הפלמ"ח. מטה הפלמ"ח היה בבית האדום ברחוב הירקון בתל אביב".

עוד ב-

"דיין היה מיואש, הלך לחזיתות כדי למות גיבור"

לכתבה המלאה

גביש מוסיף על השיחה שערך עם נכדתו שהתנגדה לירי: "בן גוריון נתן פקודה לתקוף את האוניה. הראיתי לענבר חוברת על אלטלנה והיא לא רצתה לראות. שאלתי למה את לא רוצה? היא ענתה כי אתם יורים ביהודים. אמרתי לה, ענבר את מתארת לך איך זה נראה לך מגיעה אוניה עם נשק מקימים צבא פרטי של האצ"ל מול צה"ל מול מדינה שזה עתה הוקמה. היא אומרת לא מעניין. לא יורים. אני אומר לה ענבר מה את רוצה שהם יעשו? הפקרות טוטאלית כל אחד עושה מה שהוא רוצה מקים צבא מקים מדינה. היא אומרת סבא לא יורים ביהודים. אני לא הסכמתי איתה והיא לא הסכימה איתי. הם ירו וגם אנחנו ירינו וגם תותח ירה באוניה. היה הסכם שהאוניה תגיע ותמסור את הנשק ובגין לא עמד בהסכם. האצ"ל סירב להעביר את הנשק. הם רצו להעביר את הנשק ללוחמים שלהם בעיר העתיקה. בפועל האצל ישבו בבית ספר לשוטרים בתוך כמה עמדות ולא נלחם. מי שפרץ לעיר העתיקה היו הפלמ"ח".