אי שם בשנת 1989, דני רובס, אמן ותיק ומוערך כיום, הוציא את אחד השירים המצליחים שלו. כשהושמע לראשונה ברדיו, היה זה שנתיים לאחר מותו של זוהר ארגוב ז"ל, ואת השידור העביר אביהו מדינה, ששמח ש"זמרים אשכנזים כותבים שירים על זוהר ארגוב."

"יש שתי בעיות: אחת, זה לא על זוהר. שתיים, אני לא אשכנזי. אבא מרוקאי, אמא ממצרים" אומר דני רובס בריאיון לרז שכניק בידיעות אחרונות. "השיר הוא לא על זוהר ארגוב. לא התכוונתי אליו, אבל הסיפור באמת מתאים בול. ברגע שאביהו אמר את זה בנחרצות, כולם כבר קבעו: הנה שיר על זוהר ארגוב".
 

על מה נכתב השיר האלמותי, שיש בתוכו גם את המילה 'זוהר'? "בכלל התכוונתי לעולם הזוהר." מסביר רובס. "כתבתי בעצם את הטקסט על אלביס פרסלי, ג'ים מוריסון, ג'ניס ג'ופלין, ג'ימי הנדריקס, אנשים שבוערים באש של השירה שלהם ומתים בסוף צעירים נורא, כי זה שורף אותם".

רובס מספר על להיט נוסף שלו שיצא בשנת 1987, "לא נרדמת תל אביב". הוא מספר על מגוריו בעיר, "משהו בפנים כל הזמן אמר לי שאני לא תל־אביבי. אני בא מרחובות, עיר קטנה, כולם מכירים את כולם. וכשבאתי לתל־אביב הקצב שלה היה גדול נורא עליי, רכבת שדים כזו."

עוד ב-

חנן בן ארי חושף מה עומד מאחורי הלהיט החדש

לכתבה המלאה

"זה שיר על סיפורים קטנים בתל־אביב, לאו דווקא אישיים." הוא ממשיך, "לא הייתי בליין של מועדונים, זה לא האופי שלי, אני טיפוס הרבה יותר ביתי. אבל אתה רואה במועדונים איך אנשים מתחברים בבדידות ואיך סצנת הסטוצים התל־אביבית משאירה סוג של ריקנות אחרי הנאות רגעיות. אני הסתכלתי על זה מהצד, לאו דווקא כשופט".