טנזניה וזנזיבר, הרפובליקה הדומיניקנית, נורבגיה, אתיופיה, ברזיל, אוסטרליה, אנגולה וביטקוין – כל אלו הן שגרויות שנמצאות במרחק של פחות מקילומטר מהבורסה לניירות ערך בתל אביב, בסדר יורד. וכן, יש שגרירות לביטקוין בישראל, והיא נמצאת במגדל שלום – הבניין הסמוך לבורסה שבה לא תמצאו ביטקוין ברשימת ניירות הערך הסחירים.

בניגוד לאותה בורסה, שמייצגת את "כלכלת החוב שכולנו חלק ממנה", ביטקוין ומטבעות קריפטו הם "מערכת מבוזרת באמת, שכל אחד יכול להשתתף בה וליהנות מהיתרונות שלה" – כך אומרת לאתר ice נעה משיח, מנכ"לית איגוד הביטקוין הישראלי, המפעיל את השגרירות וחוגג היום, יחד איתה, את יום הולדתם התשיעי.

מה הוביל אותך להתעניין בקריפטו?

"הגעתי לתחום דרך העבודה באיגוד, שהוגדרה כניהול העמותה ותחזוק הקהילה שסביבה – דבר שאישית משך אותי מאוד. כשהתעמקתי והכרתי את התחום  גיליתי עולם בו הטכנולוגיה משרתת את האידיאולוגיה. הגעתי כבר קודם עם שאלות וספקות לגבי כלכלת החוב – וכשהבנתי מה הבעיה שביטקוין מנסה לפתור, ולמה הכסף שכולנו מכירים הוא לא כל מה שהוא מבטיח, זה הוריד לי כמה אסימונים."
 

האם התחום, כפי שהוא נראה היום, נמצא בדרך הנכונה לפתור את הבעיות הללו, או שמא דווקא להיפך – ליצור בעיות חדשות?

"שאלה טובה, 'תחום' זאת הגדרה רחבה. מבחינת ביטקוין, הוא עדיין מקיים את ההבטחות שלו – מוסדיים רבים משקיעים במטבע או בטכנולוגיות קשורות, כמו תשלום במטבעות דיגיטליים וכו', ויש עוד הרבה שמפתחים את האקוסיסטם ואת כל מה שבונים על ביטקוין.
 

"חוץ מביטקוין יש הרבה דברים נוספים, כמו מטבעות אחרים שמיועדים לצרכים אחרים, חוזים חכמים, NFT, ארגונים מבוזרים אוטונומיים (DAOs), DeFi (כלכלה מבוזרת) וכו' – כל אלה יוזמות מעניינות, שעשויות להיות בעלות פוטנציאל צמיחה, בדגש על ניהול מבוזר של נכסים ופיננסים. נכון לעכשיו הדברים הללו עוד לא מספיק מבוססים וחובת ההוכחה היא עליהם – גם מבחינת השימוש והבעיות שהם באים לכאורה לפתור, וגם מבחינת האבטחה ושמירת כספי המשקיעים".

איך באמת אפשר להשקיע בקריפטו באופן בטוח, אם בכלל? מהם הכללים שכדאי לשמור עליהם?

"ניסחנו בעבר את עשרת הדיברות להשקעה בביטקוין. הכללים האלה עדיין תקפים: אנחנו ממליצים קודם כל ללמוד על התחום – יש הרבה מידע באתר איגוד הביטקוין הישראלי. מומלץ להבין מה המשמעות של להיות בעלים על הכסף שלכם, להבין איך עובד ארנק – לא צריך להעמיק מבחינה טכנית, אלא איך פיזית שולחים ומקבלים מטבעות. הלימוד חשוב גם כדי שלא יהיו לכם טעויות תפעול שיגרמו לאבדן כספים, וגם כך תימנעו מהונאות וגניבות. אם השתכנעתם שזה מעניין אתכם ומתאים לכם, אנחנו ממליצים להשקיע סכום שאתם יודעים שאתם עלולים לאבד – המחירים של המטבעות הדיגיטליים הם תנודתיים ואי אפשר לדעת אם הם יעלו או יירדו בטווח הקרוב".
 

משיח מוסיפה כי "חשוב להבין שהבלוקצ'יין הוא יומן ציבורי, ולכל אחד יש גישה אליו, וככזה צריך להבין את ההשלכות של זה על הפרטיות. מומלץ לנקוט בפרקטיקות שעוזרות לצמצם את החשיפה, כמו לא להשתמש מספר פעמים באותה כתובת, ובטח שלא לתת את הכתובות או המפתחות והסיסמאות שלכם לזרים או לכל מי שמבקש מכם אותם. אין שירות לגיטימי שיבקש מכם סיסמאות או מפתחות פרטיים, ואין לרוב סיבה טובה לתת אותם לזרים.

ואם כבר מדברים על שירותים לגיטימיים – האם האיגוד רואה בממשלה ובבנקים נכונות לעבודה עם תחום הקריפטו?

"אנחנו בקשר עם כל הגורמים בממשלה ובכנסת, על מנת לשתף פעולה בנושאים אלו ולהבין איך אפשר להגן על המשתמשים בחקיקה מבלי לפגוע בזכויותיהם או בחופש שלהם. לגבי הבנקים, היינו גם בקשר איתם, אבל להם יש מערך שיקולים שונה בכל הנוגע למטבעות דיגיטליים, ובראשונה הם רוצים – וצריכים – להגן על עצמם ועל הלקוחות מפני חשש של הלבנת הון. לאורך השנים אנחנו טענו שההגנה הזאת מתנהלת בלי בחינה אמיתית של הסיכונים, ויזמנו מהלכים שונים – בין בחקיקה או בתביעות של לקוחות – שגרמו לכך שהמציאות הזאת השתנתה, ובנק ישראל דורש כיום מהבנקים לפרסם את המדיניות שלהם ללקוחות לגבי קבלת כספים שמקורם במכירת מטבעות דיגיטליים. כך שגם בתחום הזה יש שינוי לטובה".

מה כוחו של ארגון לא ממשלתי, לא מסחרי וחסר 'שיניים' לתרום לתחום הזה בישראל ובכלל?

עוד ב-

נעה משיח

לכתבה המלאה

אני רוצה לצאת נגד ההנחה שהארגון 'חסר שיניים' – במהלך השנים פעלנו רבות כדי לשנות את המציאות בישראל בכל הקשור למטבעות דיגיטליים ונחלנו לא מעט הצלחות. היתרון של איגוד הביטקוין הישראלי, בהיותו ארגון לא מסחרי, שהוא לא מייצג אינטרסים של גוף אחד בלבד, אלא משקף את עמדת הקהילה והתעשיה כולה, ודואג לאינטרס המצרפי של הציבור. הוא עושה זאת באמצעות דיון עם הקהילה, שולחנות עגולים והתייעצויות שוטפות עם גורמים שונים בה. בכך הוא גם משתקף מול הרגולטורים ומקבלי ההחלטות, ולכן הם מתייעצים איתנו לקראת מהלכים חדשים, נעזרים בידע שלנו על מנת לחקור נושאים שהם לא מכירים, וגם מתחשבים בעמדותינו בעת קבלת ההחלטות. במהלך השנים, בזכות הפידבק שלנו חלו שינויים בשלל החלטות וחוקים – מחוזר מס הכנסה, דרך בלימת יוזמות בחוק ההסדרים ועד צו איסור הלבנת הון לנותני שירותים פיננסיים בתחום".