קריפטו

מומחי הקריפטו מנתחים: הלקח מפרשת המרגל הישראלי בשימוש בקריפטו

האברך הצעיר החרדי רצה להתעניין במטבעות קריפטו, וסופה של הפרשה המטלטלת: שיתוף פעולה עם גורמי מודיעין איראניים עם ביצוע מטלות מטרידות וקבלת תשלום באמצעות קריפטו. לאחר הפרשה, בכירי הקריפטו בארץ מנתחים: מהם כללי ההתנהלות ומהם הקווים האדומים בקבלת וקניית קריפטו מגורם לא ידוע | נבחרת הקריפטו
מערכת ice | 
גיא סרוסי, שאולי רג'ואן, ניר הירשמן, נעה משיח, חיים ונציה, ‏‏בן סמוחה, יובל רואש (צילום מקסים דינשטיין, יעל צור, איתמר אריאלי, shutterstock)
נבחרת הקריפטו. פרשת המרגל האיראני הסעירה את הארץ בתקופה האחרונה. מדובר בתושב בית שמש, בן 21 בלבד, ממשפחה חרדיה בחסידות ויזניץ', שהואשם בביצוע פעולות עבור גורמי מודיעין איראניים בתמורה לתשלום במטבעות קריפטו. הפעולות אותן התבקש לעשות: תליית מודעות, הטמנת כספים, העברת חבילות עם ראש חיה או בובה כרותים יחד עם מסרים מאיימים, ושריפה ביער. החשוד הסכים לביצוע המשימות למעט רצח וביצוע שריפה.
האברך החרדי סיפר את גרסתו כי הגיע לאותה קבוצת טלגרם לאחר התעניינותו בתחומי הכלכלה בכלל ובתחומי מטבעות קריפטו בפרט, והוא הצטרף לקבוצה שבה חברים מאות אנשים המתעניינים בתחום הקריפטו. אז באותה קבוצה קיבל פנייה מאותה אישה עלומה, אך דלבריו, הוא לא חשב שמדובר בגורם "עויין ומסוכן".
לאחר הפרשה המטלטלת, שאלנו את מומחי הקריפטו: מהם כללי ההתנהלות ומה הם הקווים האדומים בקבלת וקניית קריפטו מגורם לא ידוע או לא ברור? 
נעה משיח, מנכ"לית איגוד הביטקוין הישראלי:
"ביטקוין נולד כמזומן דיגיטלי, כלומר הוא בראש ובראשונה נועד להחליף ידיים בלי מתווכים ובלי גורמים שלישיים ובקלות. ולכן, ביצוע עיסקה בין אדם לאדם הוא יחסית פשוט - המקבל מוסר את כתובת הביטקוין הציבורית שלו והשולח מעביר לשם את הסכום שסוכם עליו.יחד עם זאת, קבלת כספים מאדם זר טומנת בחובה גם סכנות או פתח לרמאויות:
כל עוד העסקה לא אושרה, כלומר לא נוצר בלוק חדש אליו נכנסה הטרנזאקציה, אפשר לבטל אותה ולכן יש להקפיד ולחכות לקבלת הביטקוין לפני שנותנים את התמורה (מזומן, מוצר וכו').
אבל הסכנה החמורה יותר מבחינת רשויות החוק והבנקים, היא האופציה שהכספים שמועברים אליכם שימשו בעברם לדבר עבירה או מימון טרור, ואז הם חשודים כהלבנת הון וייתכן מצב בעתיד בו תרצו למכור את המטבעות הללו ולהעביר את התמורה לבנק ותתקלו בחסימה מצד הבנק שלכם.
אפשר לנסות להימנע מכל הדברים הללו בעסקה בין שני פרטים על ידי בקשת הוכחות קנייה ממי שמעביר לכם את הביטקוין או אפילו לבדוק את מקורות הכסף בעזרת חברות ניתוח בלוקצ'יין, אבל זאת פרוצדורה יקרה ורוב הסיכויים שבעסקה קטנה ואקראית המוכר לא יהיה מעוניין לעשות את התהליך הזה, מה גם שבסופו לא מובטחת חזרת הכספים לבנק.
דרך המלך לקבלת מטבעות דיגיטליים בלי חשש להלבנת הון או רמאויות היא לעשות זאת דרך נותן שירותים עם רישיון: שגם נותן שירות ללקוח ועזרה בתפעול, וגם יודע להוכיח לבנקים שהכסף שהעביר לכם הוא ללא חשש של הלבנת הון".

נעה משיח, צילום: יעל צור
יובל רואש, מנכ"ל Bits of Gold הפלטפורמה הישראלית המפוקחת למסחר במטבעות דיגיטליים:
"פרשת השימוש בקריפטו לתשלום למרגל הישראלי, מעלה לסדר היום את הסיכונים של מטבעות דיגיטליים אשר מגיעים מגורמים לא ידועים. עתיד תעשיית הקריפטו שזור בד בבד עם חינוך פיננסי נכון, התקדמות רגולטורית מתאימה של הרגולטורים השונים בארץ ובעולם, ועם גופים מפוקחים ומוסדרים אשר יטיבו עם האדם הפרטי והגופים העסקיים.
יחד עם גופים מפוקחים בארץ ובעולם, אנחנו משקיעים מאמצים רבים לחנך את השוק תוך דגש על הימנעות מפעולות מול מקורות בלתי ידועים ועבודה רק מול גורמים רשמיים. זאת יחד עם מתן דגש על פרטיות ואבטחה, ולא פחות חשוב מכך, דיווח לרשויות החוק על פעילויות חשודות בתחום".

יובל רואש. מייסד ומנכ״ל ביטס אוף גולד, צילום: יעל צור
בן סמוחה, מייסד CryptoJungle וקהילת 'מדברים קריפטו':
"בכנות במקרים כאלו עדיין ישנה בעייתיות. לרוב האנשים אין את סט הכלים הנדרש כדי להבין מיהו הצד השני מולו הם מתמודדים, כגון בחינת הזהות, כתובת החברה, חיפוש ב-LinkedIn שיש פרופילים אמיתיים שעובדים בה ועוד.
ישנן הרבה הונאות בתחום שכוללות הזמנת עבודה כנגד תשלום קריפטו או המרה בין קריפטו לשקלים/דולרים בין אנשים פרטיים, ולכן אלו שאלות חשובות. טרם נתקלתי במקרה של ריגול שלא ביודעין, אני מודה, אך אותם העקרונות תקפים גם כאן.
דבר נוסף שאפשר לעשות הוא לקיים את העסקאות מתוך בורסה מוכרת ומפוקחת. אם למשל כתובת ארנק שמשויכת עם הפרת סנקציות של ארה"ב תנסה לבצע שליחה של קריפטו לכתובת של בורסה מפוקחת, זה יקפיץ התראה והעסקה תוקפא ע"י הבורסה".

בן סמוחה, צילום: איתמר אריאלי
חיים ונציה, מנכ"ל ומייסד Proxibit:
"קבלת מטבעות קריפטו ממקורות לא ידועים יכולה להוביל לצרות רבות, והדרך הבטוחה ביותר היא להימנע מקבלת קריפטו ממקורות שאינם מוכרים. רצוי תמיד לעבוד עם בורסה או חלפן מוכר ומפוקח על ידי הרשויות. כך, בעתיד, כאשר נרצה להוציא את הכסף ולהעבירו למערכת הבנקאית, נוכל להוכיח את נתיב הכסף בצורה ראויה ולמנוע התנגדות מצד הבנק או הרגולטור.
אם בכל זאת קיבלתם מטבעות ממקור לא ידוע, הנה כמה כללים בסיסיים:
ראשית, יש לבדוק היטב את זהות הספק ולוודא שמדובר בגורם מהימן. כדאי לבצע מחקר מעמיק, לקרוא ביקורות וחוות דעת של לקוחות קודמים ששילמו בקריפטו, ולבדוק כיצד היה התהליך עבורם. חשוב לוודא שהרכישה עומדת בחוקי המדינות המעורבות ומפוקחת על ידי רשויות מוסמכות. בנוסף, כדאי לבדוק שהמטבע אינו משמש למטרות בלתי חוקיות כמו הלבנת הון.
הקווים האדומים שחשוב להקפיד עליהם כוללים הימנעות מתשלומים דרך רשתות לא מאובטחות או בורסות איזוטריות, והעברת פרטים אישיים או פיננסיים לגורמים לא מאומתים. יש להיזהר מעסקאות שנראות טוב מדי מכדי להיות אמיתיות, שכן הבטחות שווא נפוצות מאוד בעולם הקריפטו.
בסיכומו של דבר, רכישה מחברה מוכרת או בורסה מוסדרת מצמצמת את הסיכונים ומספקת רמת אבטחה גבוהה יותר, ולכן מומלצת על פני רכישה מגורמים לא ידועים".

חיים ונציה, צילום: יעל צור
ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו בלוקצ'יין והווב:
"אין שום כללי התנהלות כאשר אדם מבצע בגידה, במיוחד בשעת מלחמה. בשביל זה יש לנו רשויות אכיפה וטוב מאוד שהוא נתפס, ואני אישית מאחל לו לשבת את מיטב שנותיו בכלא נפחא, נהנה מהזריחות המרהיבות של מצפה רמון כשהן משתקפות מבעד סורגי התא. כולי תקווה כי העובדה שמטבעות דיגיטליים מאפשרים מעקב, תאפשר לתפוס ולכלוא את שאר החלאות בשרשרת ויאפשרו לכוחות הביטחון לבוא איתם חשבון".

ניר הירשמן. צילום: יעל צור​
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה