בכירי הקריפטו מנתחים: האם הכלכלה שלנו מוכנה לעבור לשקל דיגיטלי?
האם הכלכלה הישראלית מוכנה לעבור לשקל דיגיטלי? ומה המשמעויות למהלך שכזה? ברקע התנודתיות הרבה בשוק הקריפטו ואי הוודאות אצל המשקיעים, נבחרת הקריפטו עונה לשאלה החשובה ביותר
ברקע מאמצים לא מבוטלים של מדינות מערביות רבות לבצע רגולציה מספיקה למטבעות הקריפטוגרפיים, גם ישראל נמצאת בין המדינות הללו, ונושא הקריפטו מושך הרבה תשומת לב בקרב המשקיעים. אך האם הכלכלה הישראלית מוכנה לעבור לשקל דיגיטלי? האם היא בכלל צריכה את זה? ומה המשמעויות למהלך שכזה?
ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו בלוקצ'יין והווב 3: "בנק ישראל ערך בזמן האחרונות מספר מסמכים בהם הוא מונה את הסיכונים והסיכויים בשקל דיגיטלי, כאשר אחד המשמעותיים שבהם הוא הסיכון בו הבנקים יתרוקנו מכספים וכי אנשים יחלו להחזיק את כספם, מה שיערער את היציבות המוניטרית. למעשה, זה נכון. מטבעות דיגיטליים הם כמו הכסף שאנחנו מכירים, רק טובים יותר. בהעברה, בשמירה, ובביצוע פעולות מורכבות.
ניר הירשמן. צילום: יעל צור
עם זאת, שקל דיגיטלי מציב גם איום לא פשוט בפני זכויות אדם בסיסיות כמו פרטיות וזכויות קניין. מכיוון שהוא דיגיטלי, ניתן יהיה לעקוב אחריו בפשטות, ואם יתוכנת כך, ניתן גם יהיה להקפיא או לשלול אותו מבעליו. ברמה מסוימת מטבעות דיגיטליים מונפקים מדינה, כמו השקל הדיגיטלי, עלולים להפוך לתאום המרושע של מטבעות דיגיטליים מבוזרים, ודווקא העליונות הטכנולוגית שלהם על הכסף שאנחנו מכירים, עלולה לשמש לרעה.
כדי להמשיך ולפתח את השקל הדיגיטלי, ראוי שתונח מסגרת חקיקתית שתרסן את יכולות השלטון, ותבטיח את זכויות האדם לצד ההתקדמות הטכנולוגית, כדי שלא ייווצר מכשיר בעייתי שלא יסייע לדמוקרטיה או לפיתוח הכלכלי של ישראל".
חיים ונציה, מנכ"ל ומייסד Proxibit: "נכון להיום, למעלה מ-100 מדינות ברחבי העולם, כולל ישראל, בוחנות את ההשלכות והיישומים של מטבע דיגיטלי מדיני. מטבע דיגיטלי המונפק על ידי הבנק המרכזי במדינה, המכונה לעיתים קרובות CBDC, הוא מהלך משנה מציאות.
חיים ונציה. צילום: יעל צור
למטבע דיגיטלי מדיני יש את הפוטנציאל לשנות לחלוטין את האופן שבו החברה כולה חושבת על כסף. כבר היום, רוב התקשורת הפיננסי מתנהלת בצורה אלקטרונית – והמגמה לחלוטין הולכת לדיגיטציה מלאה של הכסף. אך בעוד שהיום יש לנו את האפשרות ללכת לכספומט ולקבל שטרות, מטבע דיגיטלי מייתר צורך זה. המטבע נשאר במערכת הממוחשבת וקיים רק שם.
כמו מטבעות דיגיטליים של מדינות אחרות, השקל הדיגיטלי יהווה צעד עצום בייעול המערכת הפיננסית הישראלית. להלך שכזה שפע של יתרונות הכוללים, בין השאר, העברות מהירות במיוחד, העברות בינלאומיות זולות ומהירות, מתן שירותים לאלו שאינם מחוברים למערכת הבנקאית, תשלומי ממשלה יעילים. ועוד. אך ישנן לא מעט סיבות בגינן עדיין לא כדאי לעבור לשקל דיגיטלי: הגבלת חופש האזרח והיכולת לפיקוח מלאה על כל העברה, אבטחת רשת התשלומים והקושי של אוכלוסייה מבוגרת יותר או של אלו המתקשים לאמץ טכנולוגיות מתקדמות והמתקשים לעמוד בקצב הדיגיטציה.
בשורה התחתונה, הדיון על מעבר לשקל דיגיטלי בתקופה הקרובה הוא תיאורטי ועדיין לא מעשי. סביר שבשנים הקרובות נראה רק פיילוטים שיבחנו את היתכנות המעבר לשקל דיגיטלי. הטכנולוגיה צריכה להתבגר ועדיין צריך לפתח מערכת של איזונים ובלמים שתאזן בין חירות הפרט לבין הדיגיטציה".
שאולי רג'ואן, שותף מנהל קרן הון סיכון Masterkey: "הכסף שכולנו משתמשים בו היום הוא למעשה הקבלה דיגיטלית לכסף פיזי. אבל אם נקצר, הרוב במדינה כבר משתמש בכסף דיגיטלי. כסף דיגיטלי הוא לא מטבע קריפטו או נכס כמו ביטקוין.
שאולי רג'ואן. צילום: יעל צור
ההשפעות של כסף דיגיטלי מתחלקות לשתיים, צורת התשלום והשפעה על השימוש. צורת השימוש לא צפויה להשתנות וסביר להניח שמי שמשלם כבר היום באמצעות אשראי שמור בטלפון יחווה חוויה דומה. בנוסף, לכסף הדיגיטלי החדש צפויות להיות אפשרויות לתכנות והוספת חוקים או תמריצים אחרים אשר יפעלו באופן רוחבי או ספציפי, זאת בהתאם להחלטת בנק ישראל, שהוא המנהל אשר ישלוט על המערכת.
ניתן יהיה, למשל, לתמרץ חיסכון בגיל צעיר ולקבל ריבית מהמדינה. לחלופין, המנהל יכול להחליט על חליטת כספים שלא הופקדו בחסכונות וכ"ו. הבעיה הכי גדולה כרגע היא שהמדינה לא פרסמה עמדה מלאה מה התוכניות שלה לגבי השקל הדיגיטלי, או לוח זמנים למתי זה יקרה. כמו כן – יהיה חשוב מאוד לשים להבדלים בין סוגי המטבעות השונים אשר יוצגו ומוצגים לציבור".
עו"ד גיא סרוסי, יו"ר (משותף) ועדת מטבעות קריפטוגרפיים ונכסים דיגיטליים בלשכת עורכי הדין: "כעו"ד המתמחה שמתמחה במטבעות קריפטוגרפיים אני בוחן את הדברים דווקא מפן הפרטיות. שקל דיגיטלי משמעו אובדן הפרטיות במובן מסוים. כל שקל שנעביר מאיתנו לצד שני, כל שקל שנצרוך איתו, יהיה בעל יכולת איתור של הרשויות. האם זה מצב רצוי כדי לצמצמם כלכלת מוזמן? בהכרח לא. מצד שני, המצב בו אוכלוסיות שלמות מתבססות על מזומן הוא בלתי נסבל. דרוש איזשהו פתרון ביניים בין לבין הייתי מציע למדינת ישראל ולרגולטורים הרלוונטיים לשנות את יחסם למטבעות קריפטוגרפיים ואולי כך יחל הקהל הישראלי להתוודע יותר למטבעות דיגיטליים ולהגביר שימוש וצריכה בהם. כל שבהחלט ישנם כמה שלבים שהייתי מתחיל בהם לפני שקל דיגיטלי בכל הקשור לעולם המטבעות הדיגיטליים. חג שמח".
גיא סרוסי (צילום: אילן אסייג)
יובל רואש, מנכ"ל Bits of Gold הפלטפורמה הישראלית המפוקחת למסחר במטבעות דיגיטליים: "בנק ישראל בוחן מזה תקופה את נושא המטבעות הדיגיטליים, ובהקשר שלו, את הנפקתו של מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (CBDC). בנק ישראל פירסם מסמך המפרט כיצד תיראה מערכת השקל הדיגיטלי. במקביל, לאחרונה ביטס אוף גולד קיבלה את אישור רשות שוק ההון להשקת פיילוט של מטבע דיגיטלי יציב (stablecoin) שערכו יהיה צמוד לערך השקל. ההבדל המרכזי ביניהם הוא בביזוריות. בעוד אחד יונפק על ידי בנק מרכזי בשליטתו המלאה, השני מבוזר על רשתות מטבעות וירטואליים אחרים מבוזרים, כמו רשת איתריום או סולאנה.
יובל רואש. צילום: יעל צור
מעבר לשקל דיגיטלי, CBDC לצד Stablecoin, יתמוך בחזון של הפיכת ישראל למרכז של חדשנות פיננסית עולמית, תשנה את הצורה בה אנו משתמשים במטבעות בחיים הפיננסיים ובחיי היום-יום, ובמידה מסוימת יחליף את השימוש בכסף מזומן.
החזון שעומד מאחורי שקל הדיגיטלי הוא האפשרות לייעל ולהוזיל העברות כספים ללא שום גורם מתווך (חוזקה גדולה יותר אצל ה-stablecoin בהיותו מבוזר). אחד היתרונות בשימוש בשקל דיגיטלי יכול להיות במסחר מט"ח גם כשהמערכות הבנקאיות סגורות, לדוגמה בסופי שבוע, או בתכנות הכסף בקוד באמצעות חוזים חכמים. למטבע שקל דיגיטלי יכולים להיות שימושים שונים גם בתחום התשלומים.
בכדי שהמהלך של השקת שקל דיגיטלי CBDC יצא אל הפועל על בנק ישראל לבחון היבטים רבים, ביניהם גם נושא הפרטיות, כאשר ההנחה היא שמטבע דיגיטלי של בנק מרכזי לא יאפשר פרטיות בעסקאות, וזוהי סוגיית מהות שיש למצוא לה שיווי משקל מתאים בין איסור הלבנת הון ופרטיות לאזרחים, עם שילוב פוטנציאלי של אלמנטים של פרטיות לעסקאות מסוימות על מנת לדמות מזומן.
מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי, CBDC, צפוי לאפשר שליטה טובה יותר על המערכת הכספית. זהו תהליך שמתקדם בצורה מבוקרת, וייתכן שנראה בשנים הקרובות את פרוייקט השקל דיגיטלי של בנק ישראל יוצא לאור ומזניק את הכלכלה הישראלית בזכות יתרונותיו הרבים".
בן סמוחה, מייסד CryptoJungle וקהילת 'מדברים קריפטו': "הכלכלה הישראלית לא מוכנה לעבור לשקל דיגיטלי, ובטח שלא צריכה. מבחינת מוכנות, ישנם תהליכים רבים שצריכים להתבצע מאחורי הקלעים, כולל ניסויים נוספים, שאמורים להיערך על פני שנים. לאחר מכן, ידרש אימוץ הדרגתי, על אחת כמה וכמה לאור העובדה שמזומן בישראל עדיין נמצא בשימוש רווח. לאור זאת, ניתן כבר לצפות מראש שכשזה יקרה (על אף שטרם התקבלה החלטה), היא תלווה בשורה של רגולציות וחוקים חדשים שמטרתם להיאבק במזומן ולדחוף לדיגיטליזציה של שימוש בכסף.
בן סמוחה. צילום: איתמר אריאלי
ככל שמדובר בצורך- שקל דיגיטלי הוא אמצעי שליטה בעל פוטנציאל מסוכן ביותר. יכולות התכנות שבוחנים בעולם בהקשר של מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי, לצד שילוב יזום של רגולציות ״בתוך הכסף״, הופכות את זה לכלי בעייתי מאד בעיניי. למשל, ככל שמדובר במאבק ב״משבר האקלים״, יוכלו להחיל רגולציות על השקל הדיגיטלי שלא מאפשרות לך לרכוש יותר מהמבורגר אחד בחודש, או לטוס יותר מפעם אחת בחצי שנה. במלים אחרות, ישנו צורך להרים דגל שלשקל דיגיטלי אין תועלות כמעט, והסיכונים בו רבים"
