אם תהיתם מדוע המדינה לא מצליחה במאבקה להורדת יוקר המחייה ומדוע חוק ההסדרים אינו כולל רפורמה אמיתית שתוריד את המחירים בארץ, הנתונים אותם חושף היום (ראשון) איגוד לשכות המסחר מספקים את התשובה. מבדיקה שנערכה באיגוד לשכות המסחר עולה כי גל ההתייקרויות בשנתיים האחרונות, הכניס לקופת המדינה כ-15 מיליארד שקל זאת מחמת המע"מ שמשלם הציבור על כל קניה אותה הוא מבצע.

יתרה מכך, שיטת המיסוי הנהוגה בישראל על ייבוא מוצרים, על פיה מוטל מע"מ על כל הוצאות הייבוא ולא רק על מחיר המוצר עצמו כפי שנהוג במדינות רבות, הכניסה לקופת המדינה כ-12 מיליארד שקל נוספים. באיגוד לשכות המסחר אומרים כי שיטת המיסוי הקיימת, למעשה הופכת להיות הגורם המרכזי המאיץ את יוקר המחייה בישראל.

 
בשנה 2022 הגיעה ההוצאה של הצריכה הפרטית בישראל ל-869 מיליארד שקל. בשנתיים האחרונות ועד כה מדד המחירים עלה על 10%, המשמעות היא שהמס שהוטל על ההתייקרות הגיע לכ-15 מיליארד ש"ח. כתוצאה מעליות המחירים במשק, עלו המיסים באופן אוטומטי מבלי שהמדינה עושה דבר.  הכישלון הבולט הוא שהממשלה לא השכילה לקזז את העלאת המס המוטל על ההתייקרות.

האבסורד בולט בכל הקשור בייבוא. מדינת ישראל ייבאה בשנה האחרונה סחורות בהיקף של 106 מיליארד דולר. על ייבוא זה מוטל מע"מ בגובה 17%. בניגוד לשיטה הנהוגה בארה"ב, המס אינו מוטל על מחיר המוצר עצמו בנמל היציאה (FOB) -  (מחיר המוצר לאחר טעינתו בנמל המוצא) אלא על כלל הוצאות הייבוא, תעריפי הובלה, עלויות ביטוח וכן עלויות של  12 היטלים שונים המושתים על ההובלה וכל זאת לאחר הוצאות בנמלי הים בישראל ורכיב המכס על שורת מוצרים. הדבר בולט עוד יותר בתקופות בהן מחירי ההובלה גבוהים, כך שהמע"מ המוטל על עלויות אלה יכול להיות גובה אפילו ממחיר המוצר עצמו.

כלל מיסי המע"מ על היבוא השנתי עמד על 64 מיליארד שקל. על פי אומדן שנעשה באיגוד לשכות המסחר, הפער בין שיטת המיסוי הנהוגה בכל הקשור לייבוא לישראל, לבין השיטה הנהוגה במדינות רבות אחרות, הוא תוספת מס בגובה 12 מיליארד ש"ח אותו משלם הציבור לקופת המדינה, מדי שנה.

לדברי אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אין פלא שהתקציב המועבר בימים אלה וחוק ההסדרים הנלווה לו, אינם משפיעים ממשית על הורדת יוקר המחיה. "למדינה נח  יותר להאשים את המגזר העסקי בהתייקרויות, כאשר בפועל האוצר מטיל למעשה, מתחת לרדאר הציבורי,  מס על התייקרות והוא המאיץ האמיתי של יוקר המחייה". באיגוד לשכות המסחר קוראים היום לאוצר לשנות לאלתר את שיטת המיסוי על ייבוא סחורות מחו"ל ולהגביר את התחרות במשק, כאמצעי ממשי להורדת יוקר המחיה.

באיגוד לשכות המסחר הגישו לאחרונה לאוצר מסמך "8 הצעדים" להורדת יוקר המחיה הכולל שורה של צעדים ממשיים שיוכלו להקל על הציבור בישראל ולהביא לירידות מחירים.
שינוי משטר המיסוי על ייבוא: כיום,  מיסי הייבוא כוללים את מחיר המוצר בתוספת העלויות הכרוכות בשילוחו לישראל ושחרורו משער הנמל. באופן אבסורדי, ככל שעלויות השילוח גבוהות יותר, המס שיגבה מהיבואן יהיה גדול יותר, ללא קשר למחיר המוצר.   כנ"ל לגבי המע"מ המוטל על המוצר המיובא.  על פי תכנית האיגוד יש לשנות זאת ולהטיל את המיסים אך ורק על מחיר המוצר עצמו.

לעבור לתפקוד מלא של כל נמלי הים וכל רציפי הים בישראל על בסיס תחרות חופשית תוך ביטול כל המגבלות המוטלות כיום על חלק מהנמלים. על פי דוח של הכלכלנית הראשית באוצר, ספטמבר 2022, הנזק הכלכלי כתוצאה מהעומסים בנמלי הים מוערך בכמעט 40 מיליון שקל ביום. פתיחת כל רציפי הים לפריקת כל סוגי המטענים והוספת כוח אדם ("ידיים") לעבודה בפריקה הם שני הצעדים הדחופים למימוש ראשוני. לבטל כליל את מתן האישורים החריגים להעלאת מס הארנונה. הרשויות המקומיות תסתפקנה בהעלאה האוטומטית של מס הארנונה על פי הנוסחה הקבועה בחוק.

לבטל את העלאת תעריפי החשמל. המימון החסר לחברת החשמל יעשה דרך התייעלות החברה עצמה, באמצעות הכספים הצבורים ב"קרן העושר" ומהתגמולים על חיפושי הגז. להפחית את נטל עודף הרגולציה המועמס על המגזר העסקי - על פי הערכות של גורמי חוץ כמו OECD, ועדות בין משרדיות ומשרדי יעוץ, העלות למשק כתוצאה מעודף רגולציה נעה בין 54 מיליארד ₪  ל-100 מיליארד ₪. באיגוד לשכות המסחר טוענים כי למרות החלטת ממשלה 2118 על פיה עד תום 2019 מוטל היה על כל רשות רגולטורית להפחית את נטל הרגולציה ב-25%, זה לא קרה.  אלא להיפך.  נוספו יותר מ-40 הצעות חוק רגולטוריות. באיגוד טוענים כי הרגולציה מייקרת מאוד את עלות המוצרים בכל השלבים של הייצור וההשלכות על כך מגולגלות על המחיר הסופי ועל הציבור.

להפחית את המכס על מוצרי מזון בסיסיים ששיעור המכס עליהם הוא 12% ומעלה כמו שימורי ירקות, גבינות וחלב.  במקביל, להמשיך את ביצוע תכנית החומש להפחתת המכסים על גידולים חקלאיים תוך מעבר לסבסוד ישיר לחקלאי. כמו כן, באיגוד ממליצים לבנות תוכנית יבוא חדשה מול מדינות מתפתחות וזאת ללא מכסים על מנת להוריד את יוקר המחייה ולהדק את קשרי המסחר עם מדינות אלה. לבטל את כל  6 המועצות החקלאיות: חלב, לול, דבש, משק, גפן ואגוזי אדמה. באיגוד טוענים כי המועצות החקלאיות הינן גוף ארכאי, השולט בכמה מענפי חקלאות, בגודל התפוקה, ברמת המחירים.

עוד ב-

רשות המסים בהטבה חדשה: מה יקבלו מיליוני ישראלים עד ה-31.5?

לכתבה המלאה

לייעל את פעילות תחנות ההסגר בנמלים -  באיגוד לשכות המסחר מסבירים כי תחנות ההסגר בנמלים הינן הצינור דרכו עובר חלק גדול ממשלוחי המזון ובעיקר מזון רגיש. במקרים רבים מתעכבים המשלוחים בנמלי הים לתקופה של שבועיים או למעלה מכך כתוצאה מהעדר כוח אדם מקצועי. עיכוב זה משמעותו עלויות נוספות ביבוא מזון. באיגוד ממליצים לתגבר את כוח האדם בתחנות ההסגר על מנת שיעבדו בתפוקה מלאה.