כסף וצרכנות

מכה בתשלומי ארנונה: מי עומדים לספוג תשלומים מוגדלים?

ועדת הכספים החלה לדון בחוק המבקש לשנות את אופן הטלת הארנונה על 'נכס הרוס'. על פי הצעת החוק הנידונה: יקוצר הפטור לנכס לשנתיים, לאחר מכן ולמשך שמונה שנים, בעל הנכס יצטרך לשלם שיעור ארנונה רגיל (בהתאם לסיווג האחרון של הנכס), ולאחר עשר שנים בסה"כ, ישלם בעל הנכס את התעריף המרבי הקבוע לנכס, בהתאם לסיווגו
מערכת ice | 
ארנונה לעסקים (צילום pixabay)
ועדת הכספים בראשות חה"כ משה גפני, ממשיכה לדון בחוק ההסדרים, וקיימה דיון בנושא 'נכס הרוס': הכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת החוק המבקשת לקצר את תקופת הפטור מארנונה שניתנת לבעל נכס שנהרס או ניזוק וכן לבטל את התקופה שבה נהנה בעל נכס כאמור מתעריפי הארנונה המזעריים, כפי שנקבעו בתקנות הארנונה. כל זה כדי לשנות את מערך התמריצים שקיים היום בקשר להשמשת מבנה כאמור, ולהגדלת היצע הדיור.
במצב הקיים כיום, תשלום ארנונה בגין 'מבנים הרוסים' הינו: שלוש שנים ראשונות פטור לחלוטין מארנונה בגין הנכס, לאחר מכן חמש שנים תשלום המחיר המינימלי בגין הנכס לפי סיווגו, ולאחר שמונה שנים אלה, הנכס מקבל פטור מצמיתות לארנונה. על פי הצעת החוק הנידונה: יקוצר הפטור לנכס לשנתיים, לאחר מכן ולמשך שמונה שנים, בעל הנכס יצטרך לשלם שיעור ארנונה רגיל (בהתאם לסיווג האחרון של הנכס), ולאחר עשר שנים בסה"כ, ישלם בעל הנכס את התעריף המרבי הקבוע לנכס, בהתאם לסיווגו.
באוצר הציגו כי כתוצאה מהמצב הקיים עולות מספר בעיות מרכזיות: שימוש לא יעיל במשאב הקרקע, פגיעה בהיצע הדיור, אובדן הכנסות לשלטון המקומי ומפגע סביבתי. על פי נתונים חלקיים, הנכונים לשנת 2020, שהציג האוצר מתוך דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת ואינם כוללים את הערים ת"א, ראשון, חיפה ואת המועצות האזוריות, מספר המבנים העונים להגדרת 'נכס הרוס' עומד על 7,271 מבנים: 5,160 מבני מגורים ו-2,111 נכסים אחרים שאינם בשימוש.
במהלך הדיון מתח יו"ר הוועדה, חה"כ משה גפני, ביקורת חריפה על משרד האוצר, נוכח כך שלא הובאו נתונים עדכניים לעניין המבנים הנכנסים תחת הגדרת החוק, מספרם, מיקומם, ערך ההכנסות הצפוי מהחוק ועוד. באוצר הסבירו כי אין ברשויות גורם המרכז את הנתונים, ועלה כי גם ההגדרה מהו נכס הרוס או נטוש, אינה חד משמעית ואינה מוגדרת בחוק אלא רק בפסיקה, וכי בגדול מדובר בנכס הרוס לחלוטין שלא ניתן לעשות בו שימוש, הוא ננטש ואין בו שימוש בפועל.
חברי הוועדה הביעו חשש כי הכללה כפי שמציע החוק תביא לפגיעה באנשים חסרי יכולת שיש ברשותם נכסים, שאין להם כספים להשמישם, אירגוני העסקים הציגו מצבים בהם ישנם מבנים שבשל סכסוך לא ניתן לשקמם, וכן עלו מקרים מורכבים נוספים. מנגד הוצגו מצד הממשלה מקרים בהם בעלי הון עושים שימוש בסעיף החוק, כדי להימנע מתשלום ולהשיג הטבות שונות. לאור הדברים עלתה אפשרות להקים ועדות חריגים במסגרת שינוי של החוק.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה