בנקים מרכזיים מסביב לעולם מראים נכונות לזנק אל תוך קרונות רכבת ההרים בשוק הקריפטו לאור הזינוק האדיר של הביטקוין ומטבעות קריפטוגרפים בכלל. ההצלחה הראשונית של הבנק המרכזי בסין, שנמצא כעת בעיצומו של השקה ענקית של מטבע דיגיטלי משל עצמה, האיצה את המחקר והפיתוח של מטבעות דיגיטליים ממשלתיים בכל קצוות תבל. ובסין מתכוננים להשקה המלאה של היואן הדיגיטלי באולימפיאדת החורף. עבור הממשל הסיני, מטבע דיגיטלי ממשלתי יועיל גם כמכת מנע נגד מערכת בנקאות פיראטית ועלייה של פשיעה פיננסית וכמו כן ככלי להגדלת כוחה הפיננסי במרחב הבינלאומי.

פרויקט היואן הדיגיטלי מתקדם במרץ רב ואין ספק כי הוא מעורר חששות בקרב מדינות המערב. גם בארצות הברית מעיפים מבט מהול בקנאה לכיוון יריביהם מהמזרח. שרת האוצר של ארה"ב, ג'נט ילן ציינה לאחרונה כי מטבע דיגיטלי אמריקאי (Fedcoin) יכול להוביל ל"תשלומים מהירים יותר, בטוחים וזולים יותר". וזאת על ידי כך שהוא יעקוף את המתווך בין בנקים מסחריים או רשתות כרטיסי אשראי.

לאחרונה, החלו דיווחים שבנק ישראל צועד לכיוון שאליו העולם מתקדם וגם הוא בוחן את האפשרות להנפיק שקל דיגיטלי. בבנק ישראל, בדומה למרבית הבנקים ברחבי העולם למעט הבנק המרכזי בסין, עדיין בוחנים את הנושא ולומדים את השלכותיו. סביר להניח שלמרות רעשי הרקע בדמות התקדמויות קרבות ובאות – עדיין נותרו עוד כמה שנים טובות עד השקתו. בשלב הזה נשארו המון שאלות פתוחות על השולחן כך שאי אפשר לדבר בוודאות על המבנה של השקל הדיגיטלי. למרות זאת, כבר עכשיו אפשר להפנות את תשומת הלב לאפיון של השקל הדיגיטלי המסתמן כדי לוודא שכל מטבע וירטואלי שיקום כאן ידע לכבד את חופש הפרט ולעבוד בשביל האזרחים. 

פרטיות כדרך חיים? רבים אוהבים להשתמש במונח של 'האח הגדול' בכדי לצייר תסריט אימים של ממשל החודר לחיי הפרט של אזרחיו תוך כדי שימושים בטכנולוגיה מתקדמת. האם במקרה של השקל הדיגיטלי מדובר בסך הכול בפרנויה של האזרחים? נדמה כי אין אלו חששות שלקוחים מדמיון מפותח אלא תסריט אשר קרוב מאי פעם כתוצאה מהגברת המעקב והפחתת הפרטיות מאז פרוץ הקורונה למדינתנו.

שקל דיגיטלי עלול לקחת את המהלך שהחל רק לפני קצת יותר משנה - צעד אחד קדימה כאשר זה יאפשר לא רק מעקב אחרי הפעולות הכספיות שלנו אלא גם אכיפה שתיכנס לנו היישר לתוך הכיסים. לממשלה תהיה יכולת לדעת מה כל אדם עושה עם כל שקל שלו, והם יוכלו להגביל כל אחת ואחד משימוש בכספו (אין זה משנה מהן הסיבות) או לחלופין להחרים את כולו מסיבות שעשויות להיות "שמורות במערכת לטובת המדינה". לדוגמא, הממשלה תוכל להחליט לאסור עלינו לקנות חמץ בפסח, או אפילו לגבות מיסים וקנסות באופן מידי – כי היא פשוט יכולה.

הסיבה לכך גלומה בתוך הטכנולוגיה אשר מאפשרת מטבעות דיגיטליים, טכנולוגיית הבלוקצ'יין. במהות, הבלוקצ'יין הוא פנקס דיגיטלי מרכזי -  שבו נרשמת כל פעולה שנעשית בתוך הרשת. בעוד שהביטקוין ומטבעות קריפטוגרפים אחרים משתמשים בפנקס פתוח ומבוזר שבה אין לאף אחד שליטה בלעדית וכל אחד יכול לעקוב אחריה. השקל הדיגיטלי עלול לפעול בצורה מנוגדת לחלוטין. כמו שאר המטבעות הדיגיטליים הממשלתיים, השקל הדיגיטלי יפעל על בסיס פנקס סגור שיהיה תחת שליטה מוחלטת של בנק ישראל ו/או משרדי הממשלה. מתכנני השקל הדיגיטלי עדיין מתלבטים בין בלוקצ'יין לטכנולוגיות אחרות, אלא שכך או כך הפרויקט עלול לברוח מערכי הפתיחות, השקיפות והשוויון הטמונים בביטקוין.    

בסופו של דבר, לא מספיק שמטבע דיגיטלי ממשלתי לא עשוי לקדם את הערכים של הביטקוין, כמו חופש פיננסי והגנה על פרטיות, הוא עלול להוביל אותנו אל דיסטופיה הפוכה שבה אין לאזרח מרחב פעולה חופשי. בנק ישראל והעומדים בראשו יעשו טוב אם הם יכריעו בין צבירת כח ממשלתית וחופש הפרט לטובת האזרחים, ויפה שעה אחת קודם.
ואם לא ייעשו מאמצי גמישות מחשבתית מבעוד מועד כל ניסיון ממשלתי כזה או אחר ייכשל בסופו של דבר. הרי בני האדם נולדו חופשיים ונועדו לחיות חיים חופשיים. ויש צורך לתהות האם כסף ממשלתי דיגיטלי הוא לא יהיה בסך הכול צורה של כלא חדשני?

הכותב הוא שגיא בקשי, מנכ"ל חברת הפינטק Coinmama.